בעיות נפוצות

דיכאון

דיכאון הוא שם כללי למספר הפרעות המתאפיינות במצב רוח ירוד וחוסר הנאה, ירידה בתפקוד ובמוטיבציה, חוסר יכולת להחליט, שינויים גופניים המתבטאים בעייפות, שינוי במידת התיאבון והשינה ושינויים קיצוניים בחשיבה. לדיכאון אין בהכרח סיבה הגיונית, אלא הוא נבדק רק ע"פ סימנים אוביקטיביים.

מה הבעיה?

כל הדיכאונות גורמים לירידה בתפקוד. הדיכאון המג'ורי גורם לחוסר תפקוד כמעט מוחלט, הדיכאון הבינוני גורם לתפקוד בשטחים מסויימים בלבד והעשיה דורשת מאמץ רב, והדיכאון הקל גורם לירידה תפקודית קלה בכל שטחי החיים, במוטיבציה ובתפיסת היכולת העצמית. מכאן שאדם בדיכאון יעשה הרבה פחות לעצמו, למשפחתו למקום לימודיו או עבודתו ולחברה. בנוסף, הדיכאון מלווה בסבל- רמת הסבל עולה ככל שהדיכאון חמור יותר, כשבמצבי דיכאון חמורים הסבל רב עד כדי כך שהוא חמור אף מכאב פיזי קיצוני או אפילו מחלה סופנית. בנוסף, קיימת תפיסה שלילית ביותר לגבי עצמו, סביבתו והעתיד. הסבל יחד עם התפיסה השלילית מולידים מחשבות אובדניות, ומכייון שלא יכולים לראות את סוף הדיכאון והסבל, והאמונה המוטעית היא שזה מקרה מיוחד שלא יחלוף לעולם, גם המסקנות קיצוניות ומסתיימות במעל 5% של מוות מיותר, מבין הסובלים מדיכאון.

להמשך קריאה

 

חרדה

חרדה זו דוגמה לתגובה פסיכו-ביולוגית מפריעה ולא הגיונית, המשתלטת באופן חלקי על האדם וחולפת כעבור זמן מה. זוהי מילה מבלבלת כי היא משמשת לשני מושגים שונים אך קשורים. האחד הוא רגש שלילי ביותר שנועד להציל אותנו במצבים מפחידים ואילו השני מתאר קבוצת הפרעות (בעלות קשר למושג הראשון).

הפרעות חרדה הן:

  • הפרעת פאניקה
  • הפרעת אגורפוביה
  • פוביות פשוטות (בעת)
  • חרדת קהל (הפרעת פוביה חברתית)
  • חרדת נטישה
  • הפרעת חרדה כללית
  • הפרעה כפייתית טורדנית (כפייתיות)
  • פוסט טראומה (PTSD, הפרעת דחק פוסט טראומטית או בטר חבלתית)

הפרעת חרדה מרגע שהופיעה לראשונה, תמשיך להופיע לסירוגין. היא יכולה להגביל בצורה קיצונית את חיו של הסובל, כשבין ההתקפים יכולות להיות תקופות של רגיעה יחסית או מוחלטת. הטיפול בד"כ קל יחסית- הבעיה היא חוסר היכולת של הפרט לבצע את הפעולות הנחוצות לצורך כך, ולהתמיד בשיטתיות בטיפול עד להבראה.

להמשך קריאה

 

חוסר בטחון עצמי

מחקרים מראים שרוב האוכלוסייה מאמינה שיש לה הערכה עצמית ירודה, ביטחון עצמי נמוך או רגשי נחיתות. בצורה גסה, מחלקים את האמונות האלה לשלוש דרגות:

  1. הערכה עצמית נמוכה מאוד. בה האדם אינו מסוגל לפי תפיסתו להעריך את עצמו, ולכן הוא זקוק לקבל את הביטחון העצמי שלו מהחוץ. זה יכול להיות על ידי מילות הערכה, אהבה, תשומת לב וכדומה.
  2. סוג שני של הערכה עצמית, נובע מההשוואה שלנו אל אנשים אחרים.
  3. השוואה לאידיאלים שלנו.

הבעיה היא ששלושת השיטות הללו משמרות ומוכיחות שוב ושוב את הנחות היסוד שאתם נחותים, לא שווים או חסרי ערך.

החיים בצד הבעיות הללו גורמות לכך שהאדם יחיה בתוך מתח מתמיד, ורוחו בדרך כלל עגומה.

להמשך קריאה

 

חוסר מימוש פוטנציאל אישי

לפי תפישת מכון פסגות, הפוטנציאל האישי הוא למעשה רמת המסוגלות שלנו להגיע להישגים מקסימאליים בכל תחום שנבחר.

רמת הפוטנציאל האישי, כמו גם התחום בו הוא מתממש באופן מרבי, שונה מאדם לאדם. אדם יכול להיות בעל פוטנציאל גבוה להיות מדען, ופוטנציאל נמוך להיות צייר (או להיפך). חשוב להבין ולהכיר בכך שלכולנו קיים פוטנציאל אישי בכל התחומים, אך ברמות שונות.

אם אתם אדישים לפוטנציאל האישי שלכם, או שאינכם מודע למידתו, הנכם מפספסים תחומים בהם יכולתם לעסוק, ליהנות ולהצליח.הבינו כי על מנת להכיר את מידת הפוטנציאל האישי שלכם בתחום מסוים ולממש אותו, עליכם להתאמן ולהתעמק בתחום. אם אינכם עושים זאת, הרי שמלכתחילה אתם "נמנעים". אינכם יודעים אם אתם מממשים את הפוטנציאל האישי שלכם, וחוסר הידיעה וחוסר היוזמה עלולים לגרום לכם בעתיד לתחושות מתסכלות של פספוס והחמצה מתמדת.

להמשך קריאה

 

בדידות

בדידות חברתית היא מצב בו אנו חשים מנותקים מהסביבה או אף מרגישים דחויים. האדם הנו יצור חברתי, וכולנו אנשים חברותיים אשר על מנת לקיים אורח חיים תקין, זקוקים להימצא בחברה במינון אשר משתנה בין אדם לאדם. ישנם אנשים הזקוקים להמצאות בחברה בתדירות גבוהה, ולעומתם כאלו המסתפקים בקשר חברתי מועט. רוב האנשים אינם חשים בדידות, אך לעומתם ישנם אנשים החשים בודדים וזאת ללא קשר למידת הימצאותם בחברה.

השלכות הבדידות על החיים: בדידות הינה מצב הרסני, המוביל לניתוק חברתי: כאשר הבדידות הופכת לשגרה, האדם מנתק קשרים עם סביבתו והתנהגותו הופכת לא נעימה כלפי הזולת. כתוצאה מכך נגרם נזק משני, כי גם אנשים שהאדם רצה בחברתם נוטים להתנתק ממנו, ולבחור שלא לשהות במחיצתו. ניתוק שכזה עלול להוביל ישירות לחרדה חברתית, ולחוסר יכולת לקיים אינטראקציות חברתיות. מצב שכזה מסוכן במיוחד אצל אנשים צעירים (ובפרט בגיל ההתבגרות): היעדר ההתנסות החברתית שהצעירים גוזרים על עצמם, מובילה לחסך קריטי ברכישה ויישום של מיומנויות חברתית בסיסיות. זהו מצב שיש לו השלכות מזיקות לכל אורך החיים.

להמשך קריאה

 

עצבות

עצב הוא רגש נפוץ, חשוב ונורמאלי. הוא נועד לגרום סבל (כמו הכאב הפיזי והחרדה), כדי שהאדם ינסה לשנות את המצב בו הוא נמצא. עצבות, לעומת העצב, היא תופעה רגשית, מתמשכת ומיותרת שיכולה לפגוע באיכות החיים. עצב הוא רגש ואנחנו לא מסוגלים לשלוט ישירות ברגשות שלנו. עד כמה שננסה להגביר או להפחית עצב או שמחה, זה פשוט לא ניתן.אמנם אין שליטה ישירה בעצב, אך בצורות עקיפות כן ניתן לשלוט ברגשותינו (כפי שכולכם יודעים, מספיק לחשוב על משהו עצוב, והעצב כבר מופיע). כל האנשים היודעים לווסת את רגשותיהם באופן עקיף אינם סובלים מהעצבות שלהם, מכיוון שהבחירה נתונה בידיהם.

להמשך קריאה

 

מתח נפשי

לפי תפיסת מכון פסגות, המתח הוא רגש "מפעיל". משמעות הדבר היא שמתח דרוש לנו באופן קבוע על מנת לבצע פעולות תקינות בחיינו. לעומת זאת, עודף מתח נפשי גורם לנו לתקיעות, פוגע בכישורים שלנו ומשתק את יכולת הפעולה שלנו.stress): המצב הבטחוני, הפוליטי, הכלכלי ואפילו ריבוי התפקידים שמזמנת לנו המציאות היום-יומית. כמו כן, פער בין ציפיות להתרחשות בפועל יכול ליצור מתח גם הוא: דברים פעוטים כגדולים ביומיום שלנו מתרחשים אחרת ממה שאנו מצפים, ובכל פעם שנוצר פער בין ציפיותינו להתרחשות מסוימת, הדבר עלול להביא אותנו לתחושות מתח, כעס או חרדה.

להמשך קריאה

 

אנו כאן בשבילך!

ניתן להתקשר למוקד הטלפוני המקצועי של מכון פסגות – המומחים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, בטלפון: 03-5288171.

רוצה שניצור איתך קשר?

2019-02-07T20:27:53+00:00Categories: טיפול CBT|Tags: , |
שינוי גודל גופנים