חרדה

מצבור של רגשות, מחשבות או תחושות, רגשות של אימה, מחשבות על אסון מתקרב.
חרדה הינו מנגנון הגנה שמתריע מפני סכנה, כדי לגייס את האדם לפעול כדי "להנצל". אפשרויות אחרות הן:

  1. בריחה מהירה מהסכנה.
  2. גיוס כל המשאבים כדי לתקוף ולהילחם.
  3. חרדה משתקת.

הבעיה מתחילה כאשר החרדה אינה מורה על סכנה אמיתית, שהיא מיותרת, מוגזמת או עוצמתית.

רוצה שניצור איתך קשר?

מרב ברקבי-שני, סמנכ"לית מכון פסגות – מטפלת ומרצה בכירה, מסבירה מהו התקף חרדה, ועל הטיפול בו:

הפרעות החרדה הן:

  • הפרעת פאניקה
  • הפרעת אגורפוביה
  • פוביות פשוטות (בעת)
  • חרדת קהל (הפרעת פוביה חברתית)
  • חרדת נטישה
  • הפרעת חרדה כללית
  • הפרעה כפייתית טורדנית (כפייתיות)
  • פוסט טראומה (PTSD, הפרעת דחק פוסט טראומטית או בטר חבלתית)

קיימת תכונה משותפת נוספת לחרדה, והיא הניסיון להימנע ממצב החרדה, ע"י ביצוע מעשים או מחשבות מרגיעות או ע"י הימנעות ממצבים מפחידים.

שכיחות

מחקרים הראו שמעל 20% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעות חרדה. רוב ההפרעות נ"ל מופיעות בשכיחות של 2-3.5%, ואילו שכיחות של חרדה חברתית מעל 10% בקרב האוכלוסייה הכללית ברמה שאינה פתולוגית, תסמונת זו מתבטאת כביישנות קלה.

הבעיה

בד"כ הפרעת חרדה מרגע שהופיעה לראשונה, תופיע בהמשך לסירוגין. הפרעת חרדה  יכולה להגביל בצורה קיצונית את חיו של הסובל. בד"כ בין ההתקפים יכולות להיות תקופות של רגיעה יחסית או מוחלטת. הטיפול בד"כ פשוט יחסי- הבעיה היא חוסר ההתמדה של הפרט לבצע את הפעולות הנחוצות לצורך כך, ולהתמיד בשיטתיות בטיפול עד להחלמה.

טיפול

טיפול תרופתי: קיים טיפול תרופתי משני סוגים:

  1. תרופות מרגיעות (מקבוצות הבנזודיאזפינים והאנטי-היסטמינים). הבעייתיות בהן היא בכך שהם מרגיעים נקודתית. ורבים, במקום לבצע את כל הפעולות הנחוצות להחלמה מסתפקים בנטילת התרופות עד להתמכרות.
  2. תרופות נוגדות דיכאון/ חרדה (SSRI, SNRI וחוסמי סרוטונין ונוראדרנלין). תרופות אלה יעילות, בד"כ השיפור מופיע לאחר 3 שבועות לאחר נטילת התרופה הנכונה, במינון הנכון. לפעמים עוד לפני שיש השפעה, החרדה עלולה להתגבר (ללא קשר לתרופה) או יכולות להתפתח תופעות לוואי לתרופה עצמה – במצב זה יש להחליף את התרופה.

פסיכותרפיה: פסיכותרפיה הינו טיפול באמצעות שיחות מכוונות שינוי בהבנה, בהתנהגות ובהרגלים של האדם הסובל. הפסיכותרפיות היחידות שיעילותן הוכחה מחקרית הן מקבוצת של טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).

הטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי נסמך על שני סוגי טיפולים: טיפול התנהגותי העוסק בהכרות ההתנהגות המצויה שגורמת סבל ובשינוי להתנהגות הרצויה. נעשה שימוש בטכניקות  של חשיפה מלאה, חשיפה הדרגתית, הצפה, PE (טיפול אינטנסיבי) וכו'.

טיפול קוגניטיבי לפי אהרון ט. בק (שעליה ניתן לקרוא בספרו: "הפרעות חרדה ובעת") העוסק במודעות למחשבות המגבילות, הבנה של התהליכים הפסיכולוגים שמביאים את האדם לידי פחד וחרדה, וכמו כן הבנת הנחות היסוד שעליהן הרגשות והמחשבות הללו מושתתות.

בשנים האחרונות הופיעו טכניקות מבטיחות נוספות ב-CBT: גישת המיינדפולנס ע"פ קבט-זן, הגישה המטא-קוגניטיבית של אדריאן וולס, ACT ע"פ הייס, EMDR ע"פ פרנסין שפירו וכד'.

טיפול עצמי: ניתן לעקוב במדויק אחר ההנחיות בספרים כדוגמאת "להפחיד את הפחד", או במהדורה החרדית "מפחידים את הפחד". . לאנשים המסוגלים למלא אחר הוראות ולנהל את עצמם, הספרים יעילים וקלים ליישום.

אם אתם  או יקיריכם סובלים מחרדה, או חוששים שזה המצב, אנו כאן בשבילכם!
ניתן להתקשר למוקד הטלפוני המקצועי של מכון פסגות בטלפון 03-5288171

רוצה שניצור איתך קשר?

2019-02-08T00:19:31+00:00Categories: טיפול CBT|Tags: , , |
שינוי גודל גופנים