טיפול בכעס עפי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית – CBT2019-09-03T10:49:02+00:00

טיפול בכעס עפי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית – CBT

כעס נתפס כאחד מהרגשות הבסיסיים והנפוצים ביותר. לרוב, כעס מלווה בתגובות גופניות ומוביל להשלכות התנהגותיות. למשל, כעס עלול לעורר את האדם לביצוע פעולה תוקפנית ולשיפוט לקוי- למשל, מצב נורמטיבי עלול להתפרש כאיום, חוסר צדק או בגידה.

טיפול בכעס עפי הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית - CBT

רוצה שניצור איתך קשר?

במקרה קיצוני, הכעס יאופיין בהתפרצויות זעם חוזרות ונשנות, החריגות ביחס לאירוע שגרם להן. התפרצויות אלו ילוו בצעקות, בכי, קללות או שימוש בשפה פוגענית במידה מופרזת, כשהמאמצים להשגת רצונו נכשלים או כאשר מוצבים גבולות לגבי התנהגותו. מאפיינים נוספים עלולים להיות דפוס של הרס רכוש או השלכת חפצים בעת כעס, מריבות תכופות, איומים לפגיעה בדמויות סמכות ובכלל זה ההורים, אחאים וקבוצת השווים, אלימות ואף מעשים אכזריים כלפי בני אדם או בעלי חיים.

כמו כן, ייתכן כשל בקבלת אחריות לבעיות של שליטה בכעסים, אשר מלווה בדפוס חוזר של האשמת אחרים בשליטה הלקויה בכעס.

לרוב, ברקע יימצא דפוס של התנהגויות פסיביות-אגרסיביות כדוגמת שכחה, העמדת פנים של אי הקשבה, התמהמהות ועוד, וזאת במטרה לתסכל או להרגיז אחרים.

בין הגורמים להתפרצויות הזעם יכולים להיות רגשות של דיכאון, חרדה, חוסר ביטחון. לעתים קרובות כעס עלול להתפתח כתגובה למצבי דחק או תוקפנות אשר מופנית אל האדם.

תגובת כעס עלולה להיות גם מופנמת. תגובה כזו תתבטא לרוב בבכי, ביזוי ופגיעה עצמית.

אם כך, אנשים שונים מתמודדים עם כעס בדרכים שונות. כדי להתמודד עם הכעס נדרשת מודעות לנזק המלווה, ולמצוא חלופה יעילה. הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי, שיעילותו ותרומתו למטופל  מבוסס ונתמך על ידי מחקרים, מהווה תשובה להתמודדות מסוג זו.

מטרות ארוכות טווח

  1. רכישת ידע באשר להבעת כעס באמצעים מילוליים הולמים, ופיתוח אפיקי שחרור פיזיים בריאים באופן עקבי. בדרך זו:
  • להביא להפחתה ניכרת בתדירות ובעוצמת התפרצויות הזעם- קץ להרס הרכוש, לתוקפנות ולמעשי האלימות.
  • להביא להפחתה משמעותית בתדירות ההתנהגויות הפאסיביות-אגרסיביות על ידי הבעת כעס ותסכול באמצעות ביטויים מילוליים מבוקרים, הולמים וישירים.
  1. להביא ליכולת ניהול יחסים בין-אישיים הן עם גורמי סמכות והן עם קבוצת השווים, ברוח כבוד הדדי.
  2. לפתור את הקונפליקטים התורמים להתפתחותן של בעיות שליטה בכעסים

יעדים קצרי טווח

  1. רכישת יכולת לזיהוי מצבים, מחשבות ורגשות אשר מעוררים רגשות כעס והתנהגויות בעייתיות, וכן את המטרות מאחורי אותן התנהגויות.
  2. הפניית המטופל לבדיקה פיזית מקיפה בכדי לשלול גורמים אורגניים אפשריים התורמים לשליטה הלקויה בכעסים (למשל, נזק מוחי, גידול, רמות טסטוסטרון מוגברות).
  3. השלמת מבחנים פסיכולוגיים במטרה לבדוק אופציה של תחלואה כפולה אשר תורמת לבעיית השליטה בכעס.
  4. ביצוע הערכה למטופל בנוגע לצורך בתרופות פסיכותרפויטיות לשם סיוע בשליטה על כעסיו ובהתנהגותו, הפניה לרופא בעת הצורך להערכה נוספת ומתן טיפול תרופתי.
  5. רכישת מיומנויות לזיהוי וביטוי מילולי של הדינמיקה המשפחתית, התורמת בהווה ובעבר להופעת בעיות של אי ויסות כעסים.
  6. פיתוח חשיבה סתגלנית ויעילה בקשר למצבי תסכול וכעס, ובקשר להשלכותיהם ההתנהגותיות. יחד עם פיתוח חשיבה זו, רכישת דרכים חלופיות להתמודדות עם הכעס ועם התנהגות בלתי נאותה.
  7. למידה ויישום של תקיעות מחשבתית בכדי להתמודד עם מחשבות פולשניות ובלתי רצויות, המעוררות תגובות של כעס.
  8. רכישה ויישום של אסטרטגיות של הרגעה, תקשורת יעילה, וחשיבה יעילה וגמישה כחלק מהדרך החדשה להתמודדות עם תגובות הכעס.
  9. זיהוי וגיוס מקורות תמיכה משפחתיים וחברתיים איתם ניתן לתרגל את הכישורים החדשים.

לסיכום, הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בהתמודדות עם כעס מאפשר הפחתה הן בתדירות והן בעוצמות הכעס, והטמעה של דרכים יעילות לשיפור תחושת הרווחה הנפשית ופיתוח תקשורת בין- אישית חיובית ואסרטיבית.

רוצה שניצור איתך קשר?

שינוי גודל גופנים