טיפול בדיכאון

אנשים רבים שואלים אותנו איך להפסיק את המצוקה והסבל של הדיכאון.

דיכאון הוא מצב בריאותי-נפשי המשפיע על אנשים בכל תחומי החיים.  הדיכאון הוא יותר מרגשות של עצבות בלבד וההפרעה עלולה לשבש את שגרת חיי היומיום, לפגוע במערכות יחסים וגם בתחושת הרווחה הכללית. במאמר מקיף זה נבצע סקירה של קשת הרגשות והגורמים הקשורים לדיכאון, נחקור את המשמעות של הפרעה נפשית נלווית לדיכאון, בנוסף, נפרט על שיטות טיפול בדיכאון כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), גישות הדור ה-3 ב-CBT כמו ACT ומיינדפולנס וגם נסביר על שיטת טיפול אחרת, CBT משולב עם מיינדפולנס שהינה שיטת פרוטוקול מובנה לדיכאון (MBCT).

Tipul_dicaon

הסיבות לדיכאון הן רבות והן יכולות להיגרם על ידי שילוב של גורמים ביולוגיים, גורמים פסיכולוגיים וגורמים סביבתיים. כלומר, נטייה גנטית, חוסר איזון בכימיה במוח, אירועי חיים, מתח קבוע וחיים בצל חרדה וטראומה, או הפרעה נפשית כרונית אחרת, יכולים לתרום להתפתחות דיכאון. חשבו על ילדי עוטף עזה שגדלים עשרות שנים בצל האיום הביטחוני, 100% מהילדים יחוו אירוע חרדה אבל לא כולם יסבלו מדיכאון בשל המצב הבטחוני.

הבנת הגורמים הללו בקרב כל אחד מהפונים לטיפול יכולה לסייע בהתאמת תוכניות טיפול יעילות. חשוב לציין כי הפרעת דיכאון יכולה כאמור להופיע רק בשל חוסר איזון כימי, בדיוק כמו מרבית ההפרעות האחרות.

תחלואה נלווית לדיכאון  וחשיבותה:

תחלואה נלווית מתייחסת למצב שבו-זמנית קיימות שתי הפרעות בריאותיות או יותר אצל אדם אחד.  בהקשר של דיכאון, תחלואה נלווית מרגישה לרוב כמו קרב אגרוף של אדם אחד עיוור מול שני לוחמים מיומנים. לא מספיק שהדיכאון מעייף ומתיש את הכוחות של האדם, יש במקביל לדיכאון הפרעות בריאות נפשיות אחרות, כגון:

  • חרדה
  • הפרעת פוסט-טראומה (PTSD)
  • אובססיביות-קומפולסיביות (OCD)
  • שימוש בסמים (SUD) או הפרעות אכילה

בנוסף, דיכאון יכול להיות קשור למצבים בריאותיים פיזיים, כמו מחלות לב וכלי דם או כאב כרוני.

הפרעה נפשית נלווית לדיכאון אינה נדירה, והבנתה חיונית לאבחון מדויק וטיפול יעיל. העובדה היא, שהידיעה איזו בעיה החלה לראשונה יכולה להשפיע באופן משמעותי על החלטות ותכנון הטיפול ולשפר את התוצאות הכוללות עבור אנשים החווים בעיות בריאותיות-נפשיות מרובות.

אבחון סוגי דיכאון הוא קריטי

חשוב לעצור ולהסביר כי גם אבחון סוג הדיכאון הינו קריטי. קיים מגוון רגשות וגורמים לדיכאון או להפרעת דיכאון ברמה פחות חמורה שמכונה דיסתימיה.

הפרעת דיכאון כוללת מגוון רחב של רגשות: עצב, חוסר תקווה, אובדן עניין בפעילויות, עייפות, שינויים בדפוסי השינה וקשיי ריכוז.  רגשות אלה יכולים להשתנות בעוצמתם ובמשך הזמן המשפיעים, מה שהופך את הבעיה למעין שקופה, ולכן, חיוני לזהות את הסימנים מוקדם כדי לחפש עזרה מתאימה מהמשפחה או מאנשי מקצוע.

אבחון עצמי של תסמיני דיכאון יכול למנוע החרפה של בעיות הקשורות לדיכאון. אנשים רבים עם דיכאון מנסים להבין מהם הגורמים להפרעות הדיכאון המגוונות, האם דיכאון גורם להפרעות נפשיות אחרות או להפך? בעידן הרשתות החברתיות חשוב לבחון איך שימוש בטכנולוגיה יכול לסייע לטיפול בדיכאון והפגת בדידות. מכון פסגות יזם מאז שנת 1994 את הכנס השנתי להתמודדות עם דיכאון וחרדה. היום המודעות לבעיה גבוהה והסטיגמה פחתה. במאמר זה ננסה לשפוך אור על הבעיות הנגרמות כתוצאה מדיכאון. חשוב לדעת שדיכאון מופיע בצורות ובדרגות חומרה שונות, וניתן לטפל בבעיות ולהנות שוב מחיים משמעותיים.

בעולם המערבי יותר ויותר אנשים מתמודדים עם דיכאון וחרדה, לעיתים הדיכאון מופיע כאפיזודה חולפת ואחרים יסבלו מהפרעת דיכאון כרונית ועיקשת. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 5% מאוכלוסיית העולם מעל גיל 18 (מעל 300 מיליון איש) סובלים מדיכאון.

כיצד דיכאון משפיע עלינו?

כל אדם חווה בממוצע דיכאון פעמיים בחיים. דיכאון אצל נשים אינו זהה לדיכאון בקרב גברים. לנשים יש פי שניים סיכוי לפתח דיכאון וחרדה, כמו גם לסבול מדיכאון לראשונה מוקדם יותר בחייהן מאשר גברים. גברים לעומת נשים מבטאים את הדיכאון שלהם בצורה יותר מופנמת לרוב, לכן הרבה פחות מאובחנים בזמן, עד שהביטויים הרגשיים הופכים לחריפים, למשל כעס וזעם, ואף אלימות. בשל הסתרת התסמינים בשלב מוקדם – לגברים יש סיכון גבוה להפרעה נלווית של שימוש לרעה בחומרים (SUD) ואלכוהול.

לסבול מדיכאון באופן כללי זה אומר שהרגשות מועצמים ומצטמצמים לרגשות דומיננטיים כדוגמת אשמה, יאוש, כעס, בושה ועצב, כמו גם רגשות נוספים שנלמדו במנהגים, התרבות ונורמות במשפחה וקבוצות חברתיות, כאסטרטגיית התמודדות עם מצוקה.

דמיינו אדם שכאשר הוא לחוץ הדרך האוטומטית שלו להמשיך את השגרה היא להתבדח או אולי לרצות את הזולת ולבטל את המצוקה, או לעבוד ללא הפסקה למשל.

לצד רגשות עוצמתיים מתקיימות מחשבות, דימויים וזכרונות על כאב העבר, חוסר תקווה לגבי העתיד, תחושת ריקנות וחוסר משמעות לכל תכנית עתידית. אלו  נקראים בהרבה מקרים בטיפולי CBT “עיוותי חשיבה”. למשל חשיבה בשחור/לבן (או ‘הכול או כלום’) וניבוי עתיד שחור. על נושא המחשבות נרחיב בהמשך המאמר.

רוצה שניצור איתך קשר?

    דיכאון והבדלי מגדר:

    המחקרים מראים כי נשים מושפעות יותר מתסמיני דיכאון ביחס לגברים.

    ניתן לייחס זאת בין היתר לעובדה שגברים נוטים (תלוי תרבות וחינוך) לא להביע מצוקה ולחוש רגשות ראשוניים כמו כעס ותסכול, שלרוב גורמים להפנמת הרגשות הקשים, ובעוד שגברים נוטים להחצנת כעס ואגרסיביות שנחשבת לעיתים התנהגות נורמלית, נשים נוטות יותר לרגשות אשמה כלפי עצמן, בהכללה, מבחינה תרבותית. מחקרים ראשוניים מדברים גם על יכולת להרגיש גאווה, גם כאן גברים נמצאו מדורגים גבוה יותר מנשים. כמובן שיש מקרים רבים שאישה או גבר ינהגו בצורה שנלמדה בילדות, למשל שימוש בהומור ציני כאסטרטגיה לא יעילה, המבטלת צרכים רגשיים ומצוקה אישית.

    ההבדלים בין נשים לגברים שסיפרנו עליהם בהכרח נובעים מהתרבות בה אדם הסובל מדיכאון חי והתחנך בה. אדם שגדל בסביבה ‘מערבית’ מצופה להיות חלק ממעגלים חברתיים שונים בקהילה: תעסוקה, פנאי, משפחה וחברים. כשדיכאון מייצר פגיעה בקשרים החברתיים המשמעותיים ומנתק את האדם מסביבתו, נוצרת תגובה של האשמה עצמית או ציפיה וכעס לא מידתיים כללי הסביבה ש”נוטשת” בשעת צרה.

    בתרבויות מסוימות שבהן אין ציפיה לעבוד או להיות מרוכז בלמידה, תסמיני הדיכאון יהיו יותר “נסבלים” מבחינה תרבותית, וכך הסביבה גם תצליח לתת תמיכה לאדם, כדי שיוכל לעבור את המשבר, ביהדות למשל נהוג לאפשר לאדם באבל שנה שלימה של שקט ושקיעה בתהליך, ואף מצופה שלא ישמע מוזיקה חיה משמחת בזמן אירוע חשוב כמו חתונתו שלו.

    העובדה המעודדת במורכבות התפיסה התרבותית כלפי דיכאון היא שכפי שראינו, ניתן לשנות סדרי עולם, הפחתת הסטיגמה קרתה במהלך השנים, יותר אנשים פונים לעזרה ומפסיקים לסבול,

    ואנחנו מאמינים שגם הדרכה לשיפור תגובה חומלת ויעילה בקרב המשפחה והסביבה הקרובה תוכל להפוך לסטנדרט.

    זאת בהשוואה להיום, כשבמצבי סיכון (חשש לפגיעה באחרים או אובדנות) אנשים נאלצים להתאשפז במחלקות פסיכיאטריות סגורות, בגלל חוסר הפניות וחסר בכלים בקרב המשפחה והחברים.

    ‎האם דיכאון היא בעיה שנובעת בגלל “בעיית שורש” גדולה יותר שאותה צריך לפתור?

    נתחיל מהסוף: לפי גישת ה-CBT (וזאת בכבוד רב לבעיות הקשורות ומעצימות דיכאון) אם יש בעיה שהאדם מבקש לטפל בה והיא הכי מפריעה בעיניו, זו הבעיה שעימה נתמקד באותו שלב בטיפול, במידה שגם המטפל/ת מסכימ/ה שזו הבעיה שהכי מפריעה או הכי קל לפתור באותה נקודת זמן.

    במקרה של דיכאון לרוב המטופל או המטופלת צודקים בהחלט! בשל העובדה שהדיכאון הוא מתיש ושואב אנרגיה, פעמים רבות זו המטרה הראשונה שנעבוד על פתרונה. כלומר התנהגויות שונות כמו דוגמאת הפרעות שינה ותזונה יהיו המוקד הראשוני. זה יכול להיות ברור יותר בדוגמא כמו מקרה שאדם מכור למסכים או אלכוהול, ולכן נדרש ממנו שינוי התנהגויות כמו הרגלים התמכרותיים- כדי להצליח לטפל ביעילות בחוויה טראומטית שהוא מדחיק.

    נחזור להתחלה: דיכאון מוגדר כהפרעה במצב הרוח, אבל, בשונה מהפרעת חרדה או בעיה זמנית ובריאה בהיבט של שלבי החיים, כמו תקופת אבלות למשל, הדיכאון מורגש בצורות שונות:

    • חוסר חשק וחוסר הנאה מדברים שבעבר המטופל/ת נהנה/תה מהם
    • מחשבות חוזרות שנכפות על האדם, כולל פתרון לא יעיל בצורת דימויים או מחשבות אגרסיביות או אובדנות.
    • תחושת תשישות פיזית
    • מנעד רגשות מצומצם או שהאדם מרגיש ונראה כאילו ‘כבוי’ רגשית

    לצערינו, פעמים רבות אין סיבה או גורמים מנבאים בחיי האדם שנקשרים דווקא להיווצרות הבעיה. כלומר, דיכאון יכול להיות בעיה כרונית שמופיעה ונשארת כחלק ממציאות החיים פשוט כמצב ביולוגי במוח.

    לפי מחקרים כ- 20% מהאוכלוסייה יסבלו מתופעות של מנעד הפרעות הדיכאון לפרקים של שבועות עד חודשים, תוך חוויית סבל רב.

    אחת הבעיות שקורות בטיפול לא יעיל היא ניסיון להתחקות אחר ה-שאלה שדיכאון והפרעות אחרות לעיתים מתחקות אחריה: “למה אני סובל/ת?”. הסבר לא יעיל שנובע מחשיבה מעוותת כחלק מהדיכאון יהיה לדוגמא: כי אני אשם במצב או כי אני אדם רע ומגיע לי להיענש.

    אם כך חשיבה אובססיבית על גורמי הדיכאון יכולה לתת תשובה שאולי מניחה את הדעת (אם אני אשם אולי ביכולתי לשנות?), הבעיה היא, שפעמים רבות חשיבה חוזרת ונשנית על הסיבות לבעיה היא כמעין השלמה עם רגש כמו למשל אשמה וחוסר אונים, האשמה הולכת יד ביד עם מגמת החרפת הדיכאון, שכן לא מתאפשרים רגשות אחרים כמו חמלה לסבל שלי, קבלת העובדה שזה זמני ושאנשים אינם מושלמים, כי מותר לטעות ועוד.

    הרבה פעמים כאמור ניסיון להבין למה אתם סובלים מאפשר הקלה זמנית, אבל, הבנה אינה מספיקה, אנחנו יודעים שהמחשבות החודרניות ישובו, היאוש יחזור, וכך הבנה בלבד תהיה כמו משענת קנה רצוץ. הדרך לפתרון הבעיות עוברת דרך צורך לקבל את העובדה שקיים סבל בעולם, ללמוד איך להגיב נכון, ללא חיפוש אינסופי אחר משמעות לסבל (עונש למשל), וכך להצליח לבצע פעולות יעילות כדי לצאת מהבור.

    משפט ששווה לזכור שלדעתינו מתאר בתמצית את תוצאות הנבירה האינסופית במחשבות על הסיבה לבעיית הדיכאון והיאוש הולך כך:

    “לא לקבל את הסבל שלך זה כמו לשתות כוס רעל ולחכות שהאדם השני ימות” (ציטוט מתוך פרוטוקול שיטת MBCT).

    מצד שני, קיים מצב שכיח שבעיית הדיכאון נוצרת כתוצאה מבעיה אחרת שקדמה לדיכאון. אם כך, האם לא יטב אם נגש לטפל בבעיה המקורית? לפי תיאוריות פסיכולוגיות מסוימות זה אפשרי ורצוי, אבל, לפי רוב מטפלי ה-CBT, בייחוד מטפלות ומטפלים שעובדים לפי פרוטוקולים שהוכחו מחקרית, הדרך לפתור בעיה ספציפית היא לכבד את מצוקת המטופל ולהתייחס ישירות אל הבעיה שמתאר, כלומר, לבצע פרוטוקול מסודר לבעיית הדיכאון

    טיפול בדיכאון בשיטת CBT

    מחקרים מראים שטיפול יעיל לדיכאון אמור לאפשר הבנה של אירועי החיים שתרמו לנטייה לדיכאון, אך אין טעם לנבור בעבר שכן כאמור זה בדיוק מה שהדיכאון מציע כפתרון (שאינו יעיל לטווח הארוך).

    לאחר הבנת נסיבות החיים שתרמו להיווצרות הבעיה, מתאפשרת פיתוח תובנה לשימור בהווה, בטיפול CBT נזהה מחשבות והתנהגויות שמשמרות את הבעיה, מחשבות אוטומטיות, אמונות על עצמי והעולם שהדיכאון נשען עליהן (כמו: מגיע לי להיענש כי אני לא שווה כלום, אני אפס, אני לא ראוי לאהבה). התנהגויות יכולות להיות החל משינה מרובה ועד אמירות שיפוטיות שמשמרות את המחשבות המעוותות.

    מחקרים מראים כי טיפול יעיל נוסף, בהנחה והמשפחה זמינה רגשית ופרקטית לכך, הוא סביבה תומכת וחומלת, המלווה את האדם בפעולות השגרה עד שהאדם מרגיש שיצא מהמצוקה, צעדים שניתן לנקוט כדי לסייע:

    • לקרוא ולהתעניין יחד עם האדם היקר לכם איך לצאת מהמצב הבעייתי
    • לעיתים צריך לעודד ממש לפעולות הכי בסיסיות כמו ערות/שינה, קניות ובישול.
    • לתת מסרים שמאמינים ביכולתו לתפקד (הגינה אישית וארגון)
    • לעודד לקחת אחריות בהדרגה
    • לאפשר רגשות לא נעימים אך לשים גבולות בצורה אסרטיבית ורכה כלפי המצוקה הרגשית

    למה כדאי לבחור טיפול בדיכאון עם פרוטוקול מוכח מדעית?

    דיכאון היא הפרעה המורכבת משלבים שונים ביממה, למשל, אדם יכול לספר שבבוקר סובל מתשישות או עייפות, ולכן יש דחף לחזור לישון.

    במקרים מסוימים יסבול מעוררות יתר או קושי לישון ברצף שאולי נובע ממחשבות טורדניות חזרתיות. מהלך חשיבה שכזה יתיש כל אדם, בייחוד אדם מדוכא.

    לאחר העייפות או העוררות הגוף מגיב, אנשים מתארים תחושת גוף של כאבי ראש ומיגרנות, כבדות בגוף ועוד. שלב נוסף שאולי קורה בחלק מהיום הינו מחשבות על עתיד חסר תקווה ורגשות ייאוש ומועקה.

    בחלק מהמקרים, אנשים מתארים מעט יותר תקווה וכוחות בשעות לקראת הלילה, הסיבות לכך מגוונות. באופן כללי ניתן להבין מדוע אדם מתקשה להתרכז ולבצע פעולות פשוטות, כמו לתקשר עם אחרים בנועם, חש הקלה כשמתקרבת שעת השינה של רוב האנשים סביבו, זה כמו אדם שדוחה את העיסוק בפתרונות למחר. זה מעין תחושת הקלה שנותנת פתרון כוזב, שוב, זה יעיל רק לטווח הקצר, לטווח הארוך המחשבות על הכאב ועל הזמן האבוד והייאוש מתגברים.

    לכן זה משמעותי לתכנן מראש את הפעולות היעילות לטיפול בבעיות שהדיכאון מייצר.

    פרוטוקול לטיפול בדיכאון בנוי משלבים שהוכחו כיעילים. הוא גמיש ומותאם לבעייה האישית של המטופל, כלומר נושא שאינו רלוונטי למבקש העזרה הספציפי, ילמד פחות מאשר נושא יותר משמעותי למטופל.

    תרגילים בפרוטוקול CBT לדיכאון נוסו עשרות אלפי פעמים בגילאים שונים ותרבויות מגוונות, הסיבה לכך היא שזהו אחד מהנושאים המוקדמים שנחקרו בפסיכולוגיה מראשיתו של הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT).

    הדיכאון פחות מפריע היום, איך אפשר למנוע מהבעיה לחזור?

    סיבה נוספת לטיפול בעזרת פרוטוקול היא שעצם העובדה שנלמדים כל הנושאים הרלוונטים לבעיה והשפעותיה בהווה, זה יעיל גם לעתיד למניעת חזרה של בעיה, למשל במשבר חיים שגרתי שיפקוד את האדם ומשפחתו.

    למעשה, עד היום, במשך יותר מ- 50 ואף 60 שנים, הדרך בה מאבחנים דיכאון היא בעזרת שאלון CBT המכונה שאלון BDI אותו פיתח אהרון בק (יהודי-אמריקאי), אחד ממפתחי הטיפול הקוגניטיבי. כך גם ניתן להבין האם הדיכאון הוא חמור, בינוני או ברמה של דיסתימיה.

    תחום המחקר בדיכאון:

    לפי המחקרים הסיבה לעלייה המסתמנת בקרב הסובלים מדיכאון אינה טמונה בקצב החיים או באופיו של העולם המודרני, אלא להפך. נראה כי הפיתוחים הטכנולוגיים עשויים לעזור להתגבר על תחושות הדיכאון והחרדה, כפי שראינו ביישומים בסיסיים לטיפול בחרדה של Chat GPT. המחקרים מראים שוב ושוב כי לא כל אדם שסובל מדיכאון זקוק לטיפול, משום שזה לא פעם שלב חיים הכרחי שעובר מעצמו. אבל, אם הדיכאון נמשך יותר מ-12 שבועות (ממוצע על פי מחקרים) רצוי בהחלט לפנות לטיפול ולהפסיק לסבול. כפי שסיפרנו קודם המחקרים מוצאים הבדל משמעותי בין דיכאון בקרב גברים לבין דיכאון בקרב נשים. החוקרים ממליצים גם להתייחס לאוכלוסיות נוספות כייחודיות בהקשר להפרעת דיכאון: טרנסג’נדרים ואינטרסקס.

    הטיפול הכי נחקר לדיכאון ולכן מבוסס עובדות גם כטיפול הכי יעיל הוא טיפול CBT.

    קיימות שיטות חדשות בתוך גישת ה-CBT, אלו מתבססות על תרגילי מדיטציית מיינדפולנס, נספר על כך בהמשך, התוצאות של שיטות אלו מאוד מעודדות מבחינת חזרת הסימפטומים של בעיית הדיכאון. יעילות מניעת חזרת הסימפטומים נמצאה זהה ב-CBT רגיל בהשוואה ל-MBCT (מיינדפולנס).

    החיים עצמם ודיכאון – המשמעות של הבנת הסיבות לדיכאון וגם מה מהבעיות קדם למה:

    אנחנו אולי נסתור את עצמינו בחלק הזה כי מוקדם יותר דיברנו על עיסוק לא יעיל בשאלה “למה אני סובל/ת?”, אבל, שימו לב למסר שלנו. חשוב להשקיע זמן בתחילת הטיפול כדי להבין מהם הגורמים לדיכאון, האם יש עוד בעיה שמייצרת או משמרת אותו?

    קביעת הסדר הכרונולוגי של דיכאון ומצבים נפשיים נלווים חיונית מכמה סיבות:

    1. אבחון מדויק: זיהוי המצב הראשוני מאפשר לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק אבחנות מדויקות יותר, מה שמוביל לגישות טיפול ממוקדות בפתרונות הנכונים למטופל.
    2. התאמת טיפול: התאמת תכניות טיפול המבוססות על המצב הראשוני מסייעת לתת מענה לצרכים הספציפיים של הפרט, ולשפר את יעילות  הטיפול.
    3. אבחנה והגדרת מטרות טיפול ברורות: סדר ההתפתחות של הבשלת התנאים להיווצרות דיכאון יכול להשפיע על התקדמות המטופל עם מטרותיו, ועל אבחנת הבעיה שלו או שלה.  זיהוי מוקדם של הבעיה הראשונית יכול למנוע או להקל על חומרת ההפרעות הנלוות.

    דיכאון, הפרעות נפשיות ובעיות נלוות נפוצות:

    הפרעות חרדה: דיכאון מתרחש לעתים קרובות יחד עם הפרעות חרדה, ויוצר שילוב מאתגר המכונה הפרעת דיכאון וחרדה. הבנת יחסי הגומלין בין בעיות אלו חיונית לתכנון תכנית טיפול יעילה.

    שימוש לרעה בתרופות או חומרים משני מצב רוח: אנשים עם דיכאון עשויים לפנות לעזרה ולבצע טיפול עצמי גרוע. למשל, שימוש לרעה בחומרים כמו אלכוהול או תרופות כדרך להתמודד עם הכאב הרגשי שלהם.  חשוב להבין בתחילת הטיפול האם דיכאון או שימוש לרעה באלכוהול או סמים מייצרים ומשמרים  את ההפרעה הנלווית, וכך יוחלט על תכנית טיפול שתכלול את כל מטרות האדם הסובל מדיכאון. למשל, ניתן לשלב גורם טיפול נוסף כמו רופא המשפחה כדי לתכנן איך ניתן להשתמש נכון בתרופות, סיגריות ואלכוהול.

    דיכאון יכול להתקיים בפני עצמו ללא כל הפרעה נלווית ולעיתים הוא יגיע כחלק מבעיה רחבה יותר כדוגמת חרדה שלא מטופלת ומשתלטת על עוד תחומי חיים, בעיה בביטחון העצמי (הערכה עצמית נמוכה) חוויה טראומתית של חרם ודחיה חברתית, תסמיני הפרעות אישיות או PTSD, OCD, הפרעת קשב וריכוז שמפריעה בתחומים חשובים ועוד הפרעות שונות.

    טיפולים יעילים לדיכאון:

    1. הטיפולים המוצעים בתחום בריאות הנפש לרוב הינם כאלו שהוכחו כיעילים מחקרית עבור הבעיה שעימה מגיע המטופל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא גישה טיפולית מוכרת ומבוססת ראיות לטיפול בדיכאון.  היא מתמקדת בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לשימור בעיית הדיכאון גישת טיפול ה-CBT הקלאסי עוזרת לאנשים לפתח דרכי התמודדות נכונות ומותאמות יותר למטרות הבריאות של המטופלים. גם מבחינה התנהגותית-גופנית וגם מבחינה רגשית ומחשבתית. בטיפול התנהגותי- קוגניטיבי מסורתי לדיכאון נסייע לפי הפרוטוקול המובנה שפיתח אחד מאבות הגישה, אהרון בק, וכך יחל הטיפול בבחינת כל הפעולות הרצויות והמצב הנתון, כמה הנאה צפויה ואף קורית בפועל, כמה מאמץ מצופה עבור כל פעולה, וכך המטופל יהפוך להיות אקטיבי בקשר לבעיה שלו, זו גישה שיכולה להתאים למרבית האנשים שסובלים מדיכאון ורוצים להיות מאוד פרקטיים ואקטיביים בטיפול שלהם.
    2. ACT – טיפול CBT מבוסס מיינדפולנס: מיומנות הקשיבות לרגע (מיינדפולנס) כרוכה בטיפוח מודעות לרגע ההווה ונסיון לנטרל כל שיפוטיות, דעה קדומה או ציפיות לפתרון “זבנג וגמרנו”.  תרגילי מיינדפולנס, כגון מדיטציה ותרגילי נשימה, יכולים להפחית מתח ולשפר את הרווחה הרגשית, אך גם כאן כבכול טיפול CBT, נדרשים תרגולים רבים ויישום בחיי היום-יום של תובנות והתגובות החדשות לדיכאון שנלמדות בטיפול. משבוע לשבוע מורגש שיפור בתחושות עייפות וכבדות בגוף, “בסיבוך” המחשבתי והרגשי, מה שהופך את השיטה למועילה עבור אנשים עם דיכאון הוא לימוד נושאים שונים הקשורים בזיהוי מחשבות, שיום רגשות וטכניקות מחשבתיות או גופניות שונות,. מומחי CBT בגישת ACT (משמעות שם השיטה הינה “לפעול”, להיות אקטיבי כלפי המחשבות והרגשות המטרידים). חשוב לציין שיש יתרונות ב-ACT ומצד שני העובדה שאין פרוטוקול מובנה עבור דיכאון יכולה להיות מעט מורכבת לנשים שמחפשים תוצאות מהירות, ולכן חשוב לשקול אפשרות לשילוב של ACT עם הפרוטוקול שהוכח כיעיל שסיפרנו עליו בסעיף הקודם, הפרוטוקול שלרוב עושים בטיפול CBT.
    3. טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס עם פרוטוקול מובנה (MBCT): שיטה זו נוצרה על בסיס שיטה מובנית להפחתת לחצים וכאבים כרוניים שבגינם חווים לעיתים גם דיכאון, שיטה להפחתת לחצים וכאב הנקראת MBSR. עם כך, בנוגע לבעיית דיכאון, MBCT נחקר רבות ונמצא כיעיל למניעת דיכאון לטווח קצר וגם לבינוני וארוך (בדומה לכל טיפול CBT שהשוו אליו. זהו טיפול המשלב מרכיבים של טיפול CBT וגם תרגילי מיינדפולנס עם הקלטות לשימוש בבית המיועדות לדיכאון. מדובר בטיפול אינטנסיבי יחסית שדורש מודעות גבוהה לבעיה וגם השקעת זמן רב, כשעה ביום של שיעורי בית (הקלטות תרגול וחומרי קריאה). מטרת הטיפול היא למנוע הישנות של דיכאון אצל אנשים שסובלים מדיכאון חוזר, על ידי קידום מודעות ותובנה עצמית יותר מכוונת לסימני התחלת דיכאון. בשיטה זו מתרגלים ומפתחים מיומנויות לניהול מחשבות ורגשות שליליים. זוהי שיטה שמתאימה בעיקר למי שיש להם תובנה חלקית או מלאה למרכיבי הדיכאון ושמצליחים לשלוט מעט על התגובות למצוקה הרגשית. בהמשך לשיטת MBCT לדיכאון פותחו שיטות מקבילות לבעיות אחרות כמו MBCT ל-OCD.
    4. טיפול מבוסס גרייה חשמלית: זהו סוג טיפול שונה מנזעי חשמל המוכרים כשוקים חשמליים מעט פולשניים. בגרייה חשמלית מדובר על טיפול בזרמי חשמל עדינים שנמצא כיעיל עבור דיכאון עמיד בפני תרופות או ניסיונות טיפול אחרים.

    משנת 1994 מכון פסגות קיים כנס שנתי לאומי להעלאת מודעות לדיכאון כדי לנפץ את הסטיגמה והבושה סביב הבעיה. באופן יחסי המשימה שלנו הושלמה בנושא הסטיגמה, אנשים משתמשים במילה באופן חופשי יחסית, קשה עדיין להודות כשיש בעיה כזו אבל באופן יחסי אנשים רבים פונים לטיפול וכך מצליחים להנות מהחיים הרבה יותר מאשר בעבר.

    לסיכום:

    דיכאון הוא מצב בריאותי נפשי מורכב ולו פנים רבות. הדיכאון יכול להשפיע באופן משמעותי על חייו של האדם הסובל מבעיה זו. הבנת מגוון סוגי דיכאון והמרכיבים, יכולת לתת שם לרגשות והגורמים הקשורים לדיכאון, כמו גם בעיה של הפרעה נלווית, הינם חיוניים לאבחון וטיפול יעילים. על ידי זיהוי המצב הראשוני שאיתו מגיע המטופל והתאמת תוכנית (פרוטוקול) הטיפול, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים להציע תמיכה נפשית מתאימה יותר לאנשים המתמודדים עם דיכאון ולהפרעות הנלוות אליו.

    זכרו, פנייה לעזרה ותמיכה מקצועית יכולה להיות חבל הצלה לכל מי שמתמודדים עם דיכאון, ועם הגישה והשיטה הנכונה עבורם ניתן לנהל את המצב ולהחזיר את תחושת הרווחה והאיזון לחיי המטופלים.

    מוצרים קשורים

    book_feeling_good

    בוחרים להרגיש טוב

    70 ש״ח