psagot_logo_color_narrow
logo_health
logo_eran
logo_isf
logo_kela
logo_jerus2
logos_dd2023a

מוזמנים יקרים,
אנחנו מתרגשים להזמין אתכם לאירועי היום השנתי להעלאת מודעות לדיכאון. יום הסברה לציבור הרחב שמתקיים כחלק מאירועי שבוע בריאות הנפש. בישראל, מכון פסגות מקיים יום ההסברה למחלת הדיכאון מאז שנת 1994.

השנה, נקיים שני אירועים לציון שבוע בריאות הנפש:
הראשון – כנס הרצאות בנושא “דיכאון- תפיסת חיים או מחלה?”
הכנס נערך בשיתוף מכון פסגות, עמותת ער”ן משרד הבריאות והאג”ח החברתי.
הכנס יתקיים בזום בתאריך 12.10.23.

האירוע השני – כנס האקתון בנושא דיכאון בשיתוף עיריית ירושלים.
אירוע האקתון הוא תהליך המאפשר לאנשים להיפגש ביחד ולהביא את הידע וניסיון החיים שלהם בשביל לתכנן יוזמות חברתיות ולהוציא אותן לפועל. המשתתפים בהאקתון יעבדו בצוותים ויקבלו ליווי מקצועי וגישה למשאבים.

לפרטים והרשמה לחצו כאן
dd2023_header

הכנס השנתי להתמודדות עם דיכאון בנושא: דיכאון – מחלה או תפיסת חיים

בהנחיית דורון קופרשטיין, עורך וואלה! מדור בריאות

מושב 1 – טיפולים מתקדמים בדיכאון

29 שנים של יום ההסברה הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון – דברי פתיחה
מרצה: ד”ר ניר עישר
MD, מנהל פיתוח מקצועי במכון פסגות לטיפול והכשרה.

דימוי עצמי ודיכאון – האם ואיך חמלה עצמית יכולה לעזור?
מרצה: נורית ירמיה
פרופסור אמריטה
המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

העצמת המוח: איך גרייה מוחית יכולה להאיר את הדרך החוצה מהדיכאון
מרצה: ד”ר עודד מאירון
מנהל המרכז לגרייה מוחית בלתי פולשנית, מרכז רפואי הרצוג, ירושלים. הפקולטה לחינוך, בר אילן

מושב שני – דיכאון במצבי חיים חריגים וקבועים ותרבות

“דיכאון דיגיטלי” – ביטויים של דיכאון בעידן הדיגיטלי
מרצה: ד”ר ירון סלע
פסיכולוג קליני, מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן.

השפעת הקורונה על בני הנוער בישראל
מרצה: ד”ר גלעד בודנהיימר
פסיכיאטר, מנהל האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות

“מלנכולי על הגג רוקד מול חצי ירח מוטרף”: דיכאון, אבל ומלנכוליה בראי הפופ הישראלי
מרצה: ד״ר גלעד פדבה
חוקר ומרצה בינלאומי ללימודי תרבות, קולנוע, מגדר ולימודי גברים, עורך ומתרגם אקדמי

מושב שלישי דיכאון וחוסן

לקבל את הקושי כחלק מהחיים – התנדבות במתן עזרה ראשונה נפשית כמקדמת רווחה נפשית
מרצים:
ד”ר שירי דניאלס
מנהלת מקצועית של עמותת ער”ן, ראש החוג לייעוץ חינוכי במכללה למנהל
ביחד עם עופר שחר
מפקד יחידת המשא ומתן משטרת ישראל

האם בדידות בקרב קשישים יכולה להוביל לדיכאון ואיך מתמודדים עם המגפה החדשה? תובנות מהאג”ח להפחתת בדידות קשישים שבוצע בתל אביב – יפו
מרצה: קרן מורג
מנהלת אג”חים חברתיים בSFI.

יש חיים אחרי הדיכאון
מרצה: אורי שביט
מקימת האתר “טבעוניות נהנות יותר”, מחברת ספרי בישול ופעילה למען בעלי חיים. סטודנטית להדרכה וטיפול בצ׳י קונג.

פאנל פתוח

המקום שלכם לשתף בהתמודדות, לזהות צרכים ולהעלות יוזמות חדשות שכדאי לקדם.
בהנחיית-
אורי שביט
מרצה ואשת תקשורת
ושי בן עוליאל-ביטון
עובדת סוציאלית קהילתית, רכזת עירונית לעבודה קהילתית בעיריית ירושלים, מלווה ומפתחת רשתות חברתיות בעיר

הכנס יתקיים בזום בתאריך 12.10.23

לפרטים והרשמה לחצו כאן

האקתון בנושא דיכאון – מדוע יש צורך ביוזמות חברתיות?

מה זה דיכאון?
דיכאון הינו מצב נפשי שיכול להשפיע על מצבנו הגופני, הרגשי ועל מחשבותינו.
כמעט כולנו חווינו או הכרנו אדם בסביבתינו שמתמודד עם דיכאון. ממצאים מראים היו שמרבית האנשים שסובלים מדיכאון לא מגיעים לטיפול. וגם אלה שפונים לטיפול שיחתי נתקלים לעיתים בזמן המתנה ממושך.
גופנית אנחנו יכולים להרגיש: עייפות, לאות, מיחושים, קשיי ריכוז.
מבחינה רגשית: רגשות לא נעימים כגון, ייאוש, חוסר אונים, רגשות אשם, בושה, פגיעות וכו’ מתעצמים, ואילו רגשות נעימים כמו סיפוק, אהבה, תקווה מצטמצמים.
התפיסה העצמית מתערערת, מתווספת אליה לעיתים חווית פגימות ביחס לעצמנו, לאחרים, ולעולם. דיכאון, פוגע במערכות היחסים, בתפוקה בעבודה ובהנאה מדברים שבעבר היו לנו משמעותיים.
כ- 80% מהאנשים בחברה המערבית חווים דיכאון בשלב זה או אחר בחייהם, בעוצמות שונות.
דיכאון נתפס כבעיה רפואית כשהוא נמשך מעל 14 ימים ברצף. הדיכאון הוא בעל רכיבים גנטיים וסביבתיים. הוא יכול להתעצם אחרי התמודדות עם משבר חיים קשה או לחילופין, הדיכאון יכול, על פי מחקרים שערכו זליגמן וממשיכיו, להיבנות בהדרגתיות עקב התמודדות עם מצב של חוסר התאמה בין הפרט לבין הסביבה שלו – מה שיכול לייצר חוסר אונים נרכש.
ידוע כי אצל ילדים הכניסה לדיכאון ספונטנית . האופן שבו הסביבה תגיב לילד הסובל, ישפיע על יכולת הילד לגייס משאבים ולהתמודד עם הקושי (זליגמן). בנוסף, ניתן לסייע באמצעות הגברת המשאבים האישיים והסביבתיים של הסובל.

יוזמות חברתיות בנושא דיכאון
מחקרים רבים מראים שאחד מהמענים המשמעותיים ביותר בהתמודדות עם דיכאון הוא תמיכה חברתית. ירושלים בורכה במיזמים שמאפשרים השתייכות קהילתית: ארוחות שבת, גינות קהילתיות, מועדוני ספורט, תיאטרון פלייבק, בתי קפה קהילתיים ועוד. ישנן גם יוזמות של אנשים פרטיים שהשתמשו בהון האנושי בשכונתם וסייעו ליצר קהילות ייחודיות שניתן לקחת בהם חלק על פי הצורך והרצון.
אחת המטרות של ההאקתון הנוכחי היא לזהות את הצרכים שעדיין קיימים בנושא של התמודדות עם דיכאון. במסגרת האקתון יוצעו יוזמות חברתיות שיכולות לתת מענה לחווית הדיכאון ולחווית הבדידות.
המטרה תהיה להרכיב צוותים של משתתפים המגיעים מעולמות ידע ותחומי עיסוק שונים. הצוותים יפגשו לסיעור מוחות ולעבודה תהליכית בכדי להביא את היוזמות לכדי מוצר סופי. נציגי העירייה יסייעו למובילי היוזמות ולצוותים להתחבר למשאבים שיאפשרו ליישם את המענה.

מה זה האקתון?
האקתון הינו כלי שמאיץ פיתוח של יוזמות חברתיות. סביב אירועי שבוע בריאות הנפש נרצה להיעזר בהון אנושי, קהל רחב ואנשי מקצוע להיפגש ביחד, ב- 4 פעימות בכדי להתמודדות עם אתגרים של דיכאון.

להל”ן התהליך:

  1. יום למידה בנושא דיכאון שיתקיים בזום בתאריך 12.10.23 (ראו תוכניה מעלה). במסגרת הכנס יתקיים רב שיח בנושא צרכים ומענים הקשורים לחווית הדיכאון – ואתם מוזמנים להגיע ולהשתתף בדיון.
  2. מפגש חשיפה בזום להאקתון יום ד’, ה- 25.10.23 בשעות 19:00-21:00 ובמסגרתו, הרצאת פתיחה, הסבר על האקתון, הרצאות לארגז הכלים של פיתוח יוזמות באופן מואץ והכרות בין המשתתפים.
  3. הגשת יוזמות חברתיות עד לתאריך – ה- 9.11.23 לכתובת דואר אלקטרוני: [email protected]
  4. מיפוי היוזמות על ידי ועדת ההיגוי עד לתאריך – 23.11.23
  5. פרסום היוזמות שנבחרו להאקתון
  6. מפגש פסגה של אירוע האקתון ביום ד’, ה – 20.12.23, בשעות 19:00-22:00 במרכז קל”ע, הגבעה הצרפתית ירושלים. הצגת יוזמות, חלוקה לצוותים ותכנון צעדי פעולה בשטח.
  7. פגישות אישיות לכל צוות יקבעו בנפרד בתיאום עם המנטור.
  8. מפגש הצגת היוזמות וחלוקת תעודות יתקיים במרכז קל”ע בגבעה הצרפתית ביום ד’ ה- 28.2.24, בשעות 19:00-21:00.

המפגשים הפרונטאליים יתקיימו במרכז קל”ע, רחוב בר כוכבא 66, הגבעה הצרפתית, ירושלים.

לפרטים והרשמה לחצו כאן