טכניקת פלאש – טיפול יעיל למחשבות חודרניות

אם מחשבה מטרידה אותך ומרגישה כמו משהו שאת/ה רוצה לדחוף החוצה מהמוח, אם מחשבות שמגיעות מדאיגות או גורמות לבחילה, כעס עצמי או תסכול ייתכן שמדובר בבעיה של מחשבה חודרנית. המחשבה קשה לשליטה. מחשבות חודרניות חוזרות על עצמן לעיתים קרובות ולא נעלמות. הן יכולות להיות זיכרון טראומטי או מחשבה שמגיעה מעצמה ללא אירוע טראומטי שקדם לה. רוב האנשים שחווים טראומה יחוו כאלו מחשבות אבל הבעיה תחלוף כעבור חודש, במקרה ומחשבה חודרנית מטרידה אתכם מעל מספר שבועות ומפריעה לאיכות החיים כדאי לפנות לטיפול. במאמר הזה נספר לכם על טיפול פלאש שנמצא יעיל ביותר לבעיה של מחשבות חודרניות וזיכרונות טראומטיים.

מהי טכניקת פלאש?

טכניקת הפלאש (Flash Technique) היא התערבות טיפולית מבוססת ראיות שפותחה במטרה להפחית בעיות הקשורות לזיכרונות טראומטיים או מחשבות חודרניות אחרות. שלא כמו התערבויות אחרות לטיפול בטראומה, טכניקה זו היא דרך לסייע עם זיכרון או מחשבה קשים, תוך תיאור וחזרה מינימלית לדיון בהם. זו שיטה שאינה מחייבת את המטופל/ת לעסוק באופן מודע בזיכרון הטראומטי, או המחשבה החודרנית. הטכניקה מאפשרת לעבד זיכרונות טראומטיים מבלי להרגיש מצוקה מיותרת. טכניקה זו תהיה בעצם תוספת לשלבי טיפול אחרים בטראומה או לכל טיפול מבוסס חשיפה. עבודה בטכניקה הזו מייצרת משוואה חדשה מול הזיכרונות והמחשבות הקשים, מה שבתורו מאפשר לעבד זיכרונות שאחרת היו בלתי נסבלים או מציפים עבור המטופל/ת.

מתי פותחה הטכניקה ולמה נוצרה?

הטכניקה פותחה בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 בארצות-הברית.
היא פותחה במקור כתוספת לשלב ההכנה של טיפול EMDR. זהו טיפול ממוקד בעיבוד והפחתת מצוקה מול זיכרונות חודרניים בעזרת תנועות עיניים. בהרבה מקרים מטופלים סובלים ממחשבות חודרניות או זיכרונות חודרניים טראומטיים. מחשבות חודרניות קורות גם בכל מיני מצבים שאינם קשורים בפוסט-טראומה, למשל ב-OCD, בדיכאון או בחרדה עוצמתית.
קיימות שלל טכניקות שמסייעות למטופל/ת לייצר גישה לזיכרונות חודרניים, לתמונות חודרניות, ואחת הטכניקות שעליה נספר במאמר זה נקראת טכניקת פלאש.
הטכניקה הזאת היא שיטה סדורה. מדובר בעבודה לפי פרוטוקול שהתפתח מתוך תחום שלם של טיפול EMDR. היא שונה מטיפול EMDR בצורה משמעותית.

אנחנו מזמינים אתכם לצפות בסרטון של דר’ ויטלי טבלב, מרצה במכון פסגות ומטפל CBT מומחה שמסביר על הטכניקה:

יתרונות הטכניקה:

• משך השימוש בטכניקה נחשב קצר מאוד עד להשגת התוצאות: 1-3 פגישות
• פרוטוקול מוקפד לעומת סוגי טיפולים שאין בהם תכנון מפורט למהלך המפגש
• יעילות הפחתת המצוקה ניכרת כבר לאחר 30 דקות של תרגול ראשוני
• שיטה שנוצרה עבור בעיה ספציפית ולא עבור הפרעה פסיכולוגית כוללת
• לא צריך לפרט את הזיכרון או המחשבה הטראומטית
• הטכניקה נבדקה מחקרית בהרבה מדינות ותרבויות
• הטכניקה עובדת בגישה קוגניטיבית התנהגותית בה מודדים את השיפור

למה כדאי להשתמש בטכניקה?

בשונה מטיפול בפוסט טראומה שעובד על המון בעיות במקביל, ולכן יכול להמשך כשנה לפחות, העבודה בעזרת פלאש מאוד קצרה וממוקדת. במפגש אחד אולי שניים אפשר להשתמש בטכניקה הזאת ולהפחית מתח, לפעמים ממש למחוק זיכרונות חודרניים, תמונות חודרניות, זיכרונות טראומטיים שבאים ללא הזמנה בצורה חודרנית.
סיבה נוספת שאנשים מעדיפים לקבל טיפול בטכניקה זו היא העיסוק המינימלי בזיכרון הטראומטי או במחשבה החודרנית. בטיפול הזה אנחנו לא מבקשים מהמטופל לפרט מה התוכן של הזיכרון כלל. התוכן עצמו אינו חשוב, ובשונה מהאחות הגדולה של טכניקת זו, שיטת EMDR, אין צורך לחזור ולפרט מה עולה למטופל/ת בהקשר למחשבה במהלך המפגש.
זה משמעותי משום שהרבה פעמים למטופלים קשה לפרט, לספר ולתאר את הזיכרון הטראומטי מראש, הרבה פעמים הם נמנעים מלתאר ולפרט כי זה מציף אותם רגשית, ואז הם בדרך כלל נושרים מהטיפול ואז אנחנו מאבדים אותם, את היכולת לסייע להם בכלים נכונים. ולכן היופי של הטכניקה הזו היא שאני (המטפל) לא צריך בכלל לדעת מה היה בזיכרון, או תוכן המחשבה החודרנית (אם זה דיכאון, חרדה או OCD).
בכל טיפול CBT ההתקדמות ביעדי הטיפול מדידה, גם לפי אירוע בודד בו מודדים חוסר נוחות/מצוקה ביחידות סובייקטיביות של 0-10 או 0-100, וגם בהקשר לזיכרון או מחשבה חודרניים, שגם אותם ניתן למדוד וללמוד איך להגיב נכון.
שאר הטיפול מתמקד באופן מפתיע באירוע או דבר משמח: זה יכול להיות למשל יום-הולדת או חתונה.
אפשר להתמקד באדם: אישה או גבר, בן, בת, אמא, אבא, אחיינית וכדומה. דבר משמח אחר יכול להיות חיה: הכלב האהוב שלי. אפשר להתמקד בשיחה על מוזיקה: שיר שאני מאוד אוהב, ריקוד שאני מאוד אוהב לרקוד. העיקר להיזכר במשהו מאוד משמח. בהמשך המפגש עוסקים בזיכרון חיובי זה כל הזמן.

רציונל הטכניקה

לאחר פעם אחת כשנזכרנו באירוע הטראומטי, או המחשבה החודרנית, ומדדנו יחידות מצוקה (SUD) בסקאלת מצוקה (0-100 לדוגמא) אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבאופן הלא “מודע”- האוטומטי, המוח ממשיך לזכור את האירוע, כלומר שהוא ממשיך לעסוק באירוע. אבל, כשאנחנו מעבירים את מוקד הקשב של המטופל/ת לאירוע משמח או דבר אחר משמח מאוד, אנחנו בעצם רוצים להעצים את הדבר המשמח הזה על פני הזיכרון של האירוע הטראומטי. בצורה כזאת שאנחנו מעצימים פעמים רבות את האירוע או הדבר או בן-אדם שכל כך משמחים אותנו אנחנו מורידים, מכחידים ממש בגישה אופרנטית, כלומר טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), בדגש על החלק ההתנהגותי. דרך יצירת התניה אופרנטית, קישור חדש לדבר החיובי אנחנו מכחידים את הזיכרון הטראומטי ומאמנים את המוח להיות לצד הכאב יחד עם הדבר שמשמח. העשיה הטיפולית היא מתמשכת, חזרתית, דורשת מיומנות רבה של איש או אשת הטיפול, בכדי להצליח שוב ושוב לאפשר למוח שלנו להתרגל לדבר שכל כך משמח, במקום האירוע הטראומטי
והחודרני.
בטיפול הזה יש גם מרכיבים של EMDR כאמור, אנחנו משתמשים בטפיחות בצורת פרפר, שיחד עם הפעולות האחרות במפגש, מסייעות להעביר קשב.

מהו פלאש בטכניקת הפלאש?

כשהמטפל/ת מבקש/ת לעשות “פלאש” הכוונה היא, בקשה מהמטופל/ת למצמץ בעיניים כמה פעמים בצורה וסדר מסוים, למשל כל פעם שלושה מצמוצים, כפול 4. הנחיה של פלאש- המטופל/ת ממצמצ/ת 1,2,3, שוב 1,2,3
במרכיבים נוספים בטכניקה מצליחים לחזור מדי פעם ולבחון את המצוקה שמייצרת המחשבה החודרנית,
בדרך כלל כעבור בערך 20-30 דקות של עבודה טיפולית רואים ירידה משמעותית במתח והמצוקה. אנחנו רואים שמטופל/ת כבר מתקשה להיזכר באירוע הטראומטי. כבר לא מצליח/ה לראות או לשמוע את מה שעורר את המתח המציף.
כמו בכל טיפול CBT לא מספיק להבין או לחוות תחושת שיפור במפגש עצמו. המטפל/ת דואג לסגור את המפגש הטיפולי עם שיעורי בית למטופל. בהקשר לטכניקת הפלאש, המטופל/ת מתבקש/ת להיזכר באירוע משמח, ולא באירוע הטראומטי, דווקא באירוע משמח. אין צרוך לתרגל מרכיבים מהשיטה כמו למשל למצמץ, אלא רק להיזכר פעם אחת, פעמיים-שלוש ביום באירוע או דבר משמח, בכל יום. בהנחה כמובן שהמטופל יעשה שיעורי בית, זה תלוי רק במטופלים עצמם. מי שיעשה יחווה התקדמות משמעותית גם בשגרה. שיעורי בית אחרים ככל הנראה יהיו קשורים לשאר תסמיני הבעיה עימה הגיע/ה המטופל/ת.
באשר לטכניקת הפלאש ובעיית הזיכרונות והמחשבות החודרניים נדרש אולי עוד מפגש נוסף, אולי עוד שני מפגשים שבהם אנחנו חוזרים על אותו הפרוטוקול, אותה טכניקה, כדי להגיע למצב שהמטופל/ת בכלל לא נזכר/ת באירוע הטראומטי, או במקרים אחרים לוודא שאין לו בכלל זיכרון חודרני או מחשבה חודרנית.
מטופלים אחרים ישאפו לשמר את הזיכרון עצמו, להצליח להיזכר באירוע הטראומטי, אבל שהמצוקה לא תעלה, שהמתח יישאר נמוך.

האם הטכניקה יעילה במקרים שהבעיה היא יותר ממחשבה חודרנית אחת?

במקרה בו ישנן מספר מחשבות שונות קיימות כמה אופציות: אופציה אחת היא למשל כשסיימנו לעבוד עם זיכרון אחד, הכי עוצמתי, והורדנו ואפילו מחקנו אותו. לא פעם קורה שהזיכרון הנוסף לא מפריע או לא קיים בכלל. במילים אחרות ייתכן ומה שיקרה הוא הכללה, עבודה על הזיכרון הכי קשה תשפיע על שאר הזיכרונות או המחשבות.
אם זה לא קרה, אם לא נעשתה הכללה, אנחנו עובדים באותה הטכניקה עם המחשבה או הזיכרון הבא. עד שסיימנו עם כל הזיכרונות הטראומטיים/חודרניים. חשוב לזכור כי מדובר בפרוטוקול סגור שמיועד לבעיה ספציפית, כלומר הפרוטוקול הזה מכוון לאותם התסמינים כשיש חודרנות. בבעיות נפשיות רבות קיימים מגוון תסמינים. ב-OCD קיימות לעיתים גם מחשבות וגם תגובות התנהגותיות שלא פעם מתקיימות ללא קשר למחשבות. לכל התסמינים האחרים נדרש טיפול ייעודי לבעיה, כך למשל גם בדיכאון, קיימים תסמינים אחרים לצד מחשבות חודרניות. כלומר, הטכניקה הזאת לא מתאימה לטיפול כולל עבור כל בעיות הפרעת OCD או עבור דיכאון או בעבור חרדה, אלא שהטכניקה הזאת מכוונת לתכנים חודרניים.
אם אתם מרגישים את המחשבות החודרניות או הזיכרונות הטראומטיים משתלטים עליכם חשוב לנו שתדעו שטכניקת פלאש מאוד יעילה ועובדת תוך כמה מפגשים בודדים. אפשר ליישם אותה גם בטיפול מקוון (שיחת וידאו) ובכמה מפגשים אפשר להפחית את המתח והמצוקה מחשבה או זיכרון טראומטי מייצרים. ניתן גם למחוק את המחשבות החודרניות האלו בהרבה מקרים, ולהרגיש הרבה יותר חופש, לצאת מהבית ולהיות באותם מצבים שהמחשבות גרמו לכם לוותר עליהם.

בסרטון נוסף שהכנו לכם ד’ר טבלב מסביר לעומק על שלבי הטכניקה השונים: