טיפול התנהגותי קוגניטיבי בדיכאון אצל ילדים ומתבגרים

טיפול ממוקד דיכאון אצל ילדים ובני נוער נעזר במערך המשפחתי. המשפחה נערכת לתמוך בילדם המדוכא ולהפחית את הביקורתיות. מצידה המשפחה מקבלת הנחיות לשיפור התקשורת עם הסובל ומקבלת סיוע בפתרון בעיות.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי בדיכאון אצל ילדים ומתבגרים

ההורים מספקים תמיכה ומשוב בתקופת המשבר.
הילדים תלויים בהוריהם כדי ללמוד מיומנויות התמודדות עם מצבם. ההורים מפעילים את ילדם כדי לעזור לו להתמודד עם הדיכאון, יחד עם הסובל מנסים להבין את הגורמים שמשפיעים על התפתחות ומהלך הדיכאון אצל הילד. ישנה גישה שמתייחסת לקשיים בתפקוד בינאישי כגורם סיכון שמשמר או מגביר מתח או קונפליקטים ודיכאון.

בטיפול מתמקדים בהבנת התהליכים הבינאישיים הייחודים של המשפחה  והסובל ומסיעים ברכישת  מיומנויות כדי להגדיל את משך האינטראקציה החיובית  בין חברי המשפחה ולהקטין את האינטראקציה השלילית ביניהם

שיפור התקשורת ופתרון הבעיות מפחית את הלחץ. פיתוח מיומנויות משפר את ההתמודדות עם דיכאון. בין היתר מעודדים זמן הנאה ובילוי ביחד. באמצעות השקעה בפעילויות משפחתיות משותפות גם מחוץ לפגישה הטיפולית.

חשוב לעודד את המשפחה לשמור על תקוה, סקרנות ושיתוף פעולה.
המפגשים לפעמים כוללים אחים או בני משפחה נוספים שיוכלו לתמוך בסובל מדיכאון. בני המשפחה מספקים משוב חיובי לגבי אירועים חיוביים ומחזקים התנהגויות יעילות והצלחות. התרגול בבית הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול והוא משמש לפיתוח מיומנויות.

ילדים סובלים מדיכאון מסיבות רבות והדיכאון משפיע על המשפחות בדרכים שונות. הורות לילד עם דיכאון יכולה לגרום להורה תסכול וכן לחוש לחוות האשמה עצמית ולהתנהג בצורה מגוננת המלווה בדאגת יתר. להורים קשה להתמודד, הם סובלים מאנדוניה ומצמצום הקשרים החברתיים.

הדגש בטיפול זה לא לתקן את הילד אלא לסייע למשפחה ללמוד מיומנויות לעזור לילד להתגבר על הדיכאון, ומבחינתם להגביר תמיכה ואמפתיה מול האתגרים של ילדם.

המטפל מציג בפני המשפחה מהו המודל ההתנהגותי קוגניטיבי, קשר בין מחשבות התנהגות ורגשות במיוחד בהקשר של מצבים בינאישיים. בטיפול מדברים על הקשר בין התנהגות ורגשות, מציגים את המודל של יחסים בינאישיים המקשר בין מצב רוח להתנהגות של המדוכא, כיצד אינטראקציות חברתיות משפיעות על מצב הרוח. בנוסף, מציגים דרכים לצמצום הקונפליקט והמתח ביחסים וקבלת תמיכה בהתמודדות עם הלחץ.

המשפחה מסיעת להפחית את הלחץ ולהגביר את התמיכה וההנאה של המדוכא במפגשים עם חברים. בפגישות מעודדים את המשפח להקשבה אקטיבית ותקשורת ישירה. המשפחה מסייעת למדוכא לזהות את מידת ההנאה מכל הפעילויות האקטיביות  (עם בני המשפחה, חברים וכו’). בני המשפחה עוזרים לילד שסובל מדיכאון לתרגל “מה אני רוצה” וגם אסרטיביות. הפעילות המשותפת היא כזו שהילד שסובל מדיכאון ומוכן להתנסות. עושים מעקב אחרי מצב הרוח “מד חום רגשי” ורושמים דוגמאות.

מלמדים ומתרגלים את המשפחה בטכניקות של פתרון בעיות:

  1. הגדרת הבעיה
  2. זיהוי האפשרויות לפתרון
  3. בחירת פתרון (עלות מול תועלת, זמינות משאבים)
  4. הערכה ו/ או שינוי הפתרון בהתאם
  5. מתן משוב לתהליך
  6. סקירת התקדמות הילד והמשפחה
  7. זיהוי קשיים שעדיין לא נפתרו
  8. מציאת דרכים לשמור על ההתקדמות
  9. זיהוי גורמי סיכון בעתיד

לאורך כל התהליך מתייחסים לדוגמאות שרלוונטיות לסובל מדיכאון לתגובה של המשפחה כאשר ילדם מדוכא או מתמודד עם רמות מתח גבוהות.

שיפור התקשורת המשפחתית, הגברת כישורי האסרטיביות של הילד ועידוד האמפתיה כלפי הילד ישמרו על נסיגה של תסמיני הדיכאון של הילד. בנוסף יש צורך לעודד הקשבה אקטיבית ומתן משוב, עידוד הצהרות חיוביות, תרגול התנהגויות יעילות, מתן חיזוקים מילוליים. המשפחה מקבלת הנחיה להתמקד בחיוב ובהנאה, בעידוד ומתן חיזוק מותאם לילד. ניתן לתת מסרים כתובים חיוביים לסובל מדיכאון וגם “הערות תודה”.

בהקשבה פעילה יש להתייחס לתוכן ולהתמקד גם בתוכן הרגשי (חשיפה רגשית).

חשוב להגביר את מספר הפעילויות המהנות בחיי הילד שסובל מדיכאון ולהגדיל את האינטראקציות החיוביות של המשפחה. כל אחד מחברי המשפחה מציע פעילות להגברת ההנאה היומיומית. כמו כן, יוצרים גם פעילויות אשר ניתן לעסוק בהן באופן עצמאי ולחילופין עם חברים ובני משפחה. חשוב לעודד את העצמאות של הילד הסובל מדיכאון וכן גם את פעילויותיו עם חברים ולהכיר בכך שלפעמים אחרים לא זמינים או מעוניינים או  רוצים להשתתף בפעילות מסוימת עם ילדם.

בדרך כלל מיומנויות לפתרון בעיות מתמקדות בזיהוי מצוקות רגשיות מחד ואיתור הזדמנויות או בחירות לבעיות מגיסא.

  • פתרון בעיות עוזר לוויסות רגשי.
  • תרגול פתרון בעיות פותר סכסוכים.
  • צריך לעבוד על בעיה אחת בכל פעם, זה מגביר את הסיכוי להצלחה.
  • הפתרון הראשון הוא ניסוי כדי לראות מה יכול לעבוד טוב יותר.
  • בסוף הטיפול לומדים לחזות גורמי סיכון להישנות הדיכאון בעתיד ומתכננים מספר פתרונות.
  • אם ילד סובל ממחשבות אבדניות התנהגות או פגיעה עצמית לא מודעת. יחד עם ההורים יוצרים תוכנית בטיחות להפחתת סיכונים.

רוצה שניצור איתך קשר?

שינוי גודל גופנים