למה מתאבדים?

1. סבל רב, שנדמה שלא ניתן לעמוד בו.
2. מיתוס שהסבל הזה יימשך לנצח או יופיע מחדש במידה ויחלוף.
3. הזדמנות: ככל שהאמצעים לפגיעה העצמית נגישים יותר, אז הסבירות לניסיון ההתאבדות עולה. רוב האנשים שמנעו מהם להתאבד ואשר מגיעים למצב שבו הסבל נפסק, שמחים לחיות.
   תפקידנו הינו למנוע את הניסיון להתאבדות.
   בדרך כלל ניתן לסייע, בתנאי ונימנע מאמונות מוטעות (מיתוסים) שיש לנו לגבי ההתאבדות.

סבל

אחד הגורמים המרכזים לשאלה למה אנשים מתאבדים. אדם הרוצה להתאבד, חש שהוא סובל ו/או שהוא גורם סבל ליקיריו. לכן, מעשה ההתאבדות נתפס בעיניו כקרש הצלה, כלומר, אם יתאבד אז הסבל יפסק. בדרך כלל אותו אדם יידע את הסביבה על רצונו להתאבד אבל לפעמים יהיה צורך לשים לב לרמזים ולסימני האזהרה. יש להתייחס לנושא ברצינות. ברוב המוחלט של המקרים האדם לא מנסה להשיג תשומת לב בלתי ראוייה ואינו “עושה לנו דווקא”. הוא באמת זקוק לנו כדי להציל את חייו וכדי לעבור את התקופה של הסבל שנתפס בעיניו כבלתי נסבל וכנצחי.
לפעמים אנו חוששים מלשוחח על הנושא האובדני, “שלא להעלות שדים רדומים”, אך האמת היא שבזמן שאנחנו היינו מעוניינים להרדים את שד האובדנות, התאבדות היא המחשבה המרכזית אצל יקירנו. בעיניו, זהו פתרון לגיטימי להפסקת הסבל והוא מקדיש לו מחשבה רבה ולפעמים אף תכנון.
ליזום שיחה בנושא לא תעיר את השד. השד כבר מקנן, הטיל ביצים והביצים עלולות לבקוע. התפקיד שלנו הוא לגרש את השד הדוגר על הביצים. כלומר, לשפר את מצבו הנפשי של האדם, להוריד את רמת הסבל שלו ולדאוג לכך שלא יווצרו התנאים הפיזיים להתאבדות (למנוע את ביצוע המעשה עצמו).