התמודדות עם אבל – מתי הכאב מחייב טיפול מקצועי?
אובדן של אדם קרוב הוא אחת החוויות המטלטלות והמורכבות ביותר שאדם עשוי להתמודד איתן במהלך חייו. התהליך מייצר מגוון רחב של רגשות, מחשבות ותגובות, ולעיתים הוא מעורר שאלות רבות לגבי מה נחשב “נורמלי”, מתי הקושי הוא חלק טבעי מהאבלות, ומתי ייתכן שיש צורך בעזרה מקצועית. הבנה של התהליך יכולה להקל על ההתמודדות והבדידות, להפחית תחושת בלבול ואף לסייע בזיהוי מצבים שבהם נכון לפנות לטיפול מקצועי בשל תקופת אבל מתמשכת.
במה יעסוק המאמר?
במאמר זה נסקור את הנושאים המרכזיים הקשורים להתמודדות עם אבל ואובדן:
- מהו וכיצד הוא מתבטא בתקופת אבלות
- כיצד האובדן משפיע על רגשות, מחשבות והתנהגות
- מתי הוא תהליך טבעי ומתי נדרש טיפול באבל
- מה ההבדל בין אבל תקין לבין דיכאון מאבל
- אילו סימנים מצביעים על כך שההתמודדות עם המצב דורשת עזרה מקצועית
- כיצד טיפול בגישת CBT יכול לסייע בתהליך ההחלמה
מהו אבל וכיצד הוא מתבטא בתקופת אבלות?
אבל הוא תגובה אנושית עמוקה לאובדן, והוא מתבטא בתקופת אבלות בדרכים מגוונות, הכוללות רגשות, תסמינים גופניים, שינויים קוגניטיביים וכמובן גם שינויים בהתנהגות. אנשים רבים חווים עצב עמוק, געגוע, בלבול, לעיתים כעס ואשמה ואף תחושת ריקנות. לפי גישת הפסיכולוגיה, ובפרט בגישת CBT, אבל והשלכותיו הם ביטוי טבעי ובריא לאובדן.
פגישה עם אובדן ומוות דורשת דרכי התמודדות ייחודיות. התגובות הנפשיות מגוונות ומושפעות גם מתרבות, אמונות וערכים אישיים. אין דרך אחת שמתאימה לכל אדם, לכל מצב או לכל גיל. כל אדם חווה אבלות בהתאם לתפיסתו את האובדן ולמשמעות שהוא מעניק לו.
בתהליך האבל, המחשבות עשויות לעסוק בנפטר או בנפטרת, בשאלות של “מה היה אילו”, ולעיתים גם בתחושות של אשמה או כעס. לצד זאת, ייתכנו שינויים בשינה, ירידה באנרגיה, קושי להתרכז והימנעות מפעילויות יומיומיות.
למרות הקושי, התהליך הוא חלק טבעי מעיבוד חוויות קשות במהלך החיים. עם זאת, ישנם מצבים שבהם התגובה לאובדן הופכת מורכבת יותר ודורשת טיפול באבל, כדי לסייע לאדם לעבד את החוויה ולשוב לתפקוד תקין.
מתי אבל הוא תהליך טבעי או מצב שמצריך טיפול נפשי?
ברוב המקרים, אבלות היא תהליך טבעי ובריא שמאפשר לאדם לעבד את האובדן בהדרגה ובאופן מותאם לתת משמעות אישית של הקשר שנגדע. אנשים רבים מצליחים עם הזמן ועם תמיכה מהסביבה לחזור לשגרה ולבנות מחדש תחושת משמעות.
עם זאת, התהליך אינו תהליך פסיבי. לא מדובר רק בהמתנה שהזמן יעבור, אלא בתהליך שבו ניתן לעבד את האובדן, להבין את המשמעויות שלו ולמצוא דרכים להמשיך הלאה. תמיכה חברתית, שיחה פתוחה ולעיתים גם ליווי מקצועי יכולים להקל מאוד על ההתמודדות.
חשוב להדגיש כי טיפול באבל אינו מיועד רק למצבי קיצון. לעיתים הפנייה לטיפול נעשית גם לצורך מניעה של החמרה. מחקרים מראים כי כ10%-20% מהמתאבלים חווים תגובות מורכבות ומתמשכות, ולעיתים אף מתפתחים סימפטומים של דיכאון מאבל (לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי: https://www.who.int).
המשמעות היא שאין הכרח להתמודד לבד. ניתן להיעזר באנשים סביבכם לתמיכה והקלה, בדיוק כפי שניתן לראות במסורת היהודית, שבה הסביבה עוטפת את האדם בתקופת השבעה. התמודדות עם המצב יכולה להיות מעט יותר קלה כאשר אינה נעשית בבדידות.
מה ההבדל בין אבל בריא לבין דיכאון מאבל?
למרות שיש חפיפה מסוימת בין המצבים, קיימים הבדלים משמעותיים שחשוב להכיר:
| מאפיין | אבל תקין | דיכאון מאבל |
| רגשות | עצב וגעגוע משתנים בגלים | עצב מתמשך וחוסר תקווה |
| מחשבות | עיסוק בנפטר ובזיכרונות | מחשבות שליליות וביקורת עצמית |
| תפקוד | פגיעה זמנית אך משתפרת | פגיעה ממושכת ומשמעותית |
| יכולת להנות | יש רגעים מהנים | תחושת חוסר הנאה קבועה למשך זמן רב |
| קשר לאנשים ולעולם | רצון לשמר קשרים | פגיעה חברתית משמעותית |
במצבים של דיכאון מאבל, האדם עלול לחוות ירידה בערך העצמי, אגרנות של חפצים רבים השייכים לנפטר, אובדן עניין ממושך ואף מחשבות על מוות. חשוב לציין כי עוצמות רגשיות גבוהות הן נורמליות בחודשים הראשונים לאחר אובדן, אך כאשר המצוקה נמשכת ואינה משתנה, יש מקום לשקול טיפול באבל.
על פי ההגדרות הפסיכיאטריות, אבל כשלעצמו אינו נחשב אבחנה של בעיה, אך הוא עשוי לכלול תסמינים דיכאוניים. כאשר יש סיכון לאדם או לסביבתו, יש מקום לשקול גם טיפול פסיכולוגי מאנשי מקצוע מומחים לנושא של דיכאון כבד ואובדנות.
מתי התמודדות עם אבל הופכת לקשה מדי ודורשת עזרה מקצועית?
כאשר ההתמודדות עם המצב אינה מתקדמת בצורה שמאפשרת חזרה הדרגתית לתפקוד, יש מקום לעצור ולבחון צורך בסיוע מצד מטפלים מומחים לבעיה.
סימנים מרכזיים כוללים: כאב רגשי משמעותי שאינו פוחת עם הזמן, פגיעה ביכולת לתפקד בשגרת היום, קושי מתמשך להישאר בריכוז, הימנעות מקשרים חברתיים, תחושת ייאוש, התקפי כעס וזעם חריגים בהשוואה ללפני האובדן או מחשבות על מוות.
לעיתים מופיעות גם אמונות שמעמיקות את הסבל, כגון תחושה ש”צריך להמשיך לסבול” או ש”מגיע לי להיענש”. דפוסי חשיבה כאלה מוכרים בגישת CBT כגורמים שמחזקים דיכאון מאבל ופוגעים בתהליך ההחלמה.
במקרים אלו, אבלות אינה רק תהליך טבעי אלא מצב שמצריך התערבות מקצועית. לפי נתונים בינלאומיים, רבים מהמתאבלים חווים מצוקה משמעותית לאחר אובדן (ראו: https://www.who.int).
בנוסף, ישנם מצבים שבהם המצב מקבל גם ממד חברתי רחב, למשל בקרב משפחות שכולות. במקרים כאלה, לעיתים טיפול קבוצתי יכול להוות מענה משמעותי כחלק מתהליך של טיפול באבל.
בהקשר הישראלי, חשוב להבין כי לאבלות יש לעיתים גם ממד חברתי רחב יותר, במיוחד כאשר האובדן מתרחש על רקע אירועים טראומטיים. ארגון הבריאות העולמי התייחס לכך גם בהקשר של אירועי השבעה באוקטובר, והדגיש כי חיים תחת איום מתמשך מגבירים באופן משמעותי את הסיכון למצוקה נפשית. סקירה רחבה משנת 2022, שכללה 129 מחקרים מ־39 מדינות, מצאה כי כ־1 מתוך 5 אנשים החיים באזורי עימות מתמודדים עם מצבים נפשיים כמו דיכאון, פוסט־טראומה או הפרעות חרדה. נתונים אלו מדגישים כי התמודדות עם אבל במצבים כאלה צפויה להיות מורכבת יותר, ולעיתים דורשת גם התייחסות מקצועית רחבה יותר במסגרת טיפול באבל.
כיצד טיפול באבל לפי גישת ה-CBT במכון פסגות מסייע לחזרה לשגרה?
טיפול בגישת CBT, כפי שנעשה במכון פסגות, מתמקד בקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות, לפי שיטות יעילות ובודוקת מבחינה מדעית, לאותן בעיות עימן מגיעים המטופלים.
במהלך הטיפול, המטופלים לומדים לזהות דפוסי חשיבה שמגבירים את הכאב, לצד זיהוי רגשות כגון אשמה, חרטה או תחושת חוסר אונים, ובשלבים מוגדרים אפשר לפתח דרכי חשיבה ואסטרטגיות התמודדדות מתאימות למטרות שעימן הגיעו המטופלים לטיפול. בנוסף, ניתנים כלים מעשיים להתמודדות עם רגשות קשים, מתוכננים צעדים לחזרה הדרגתית לפעילות תעסוקתית וחברתית, ולבניית שגרה חדשה ובריאה.
אבל אינו נעלם, אך ניתן ללמוד לחיות לצידו. התמודדות עם המצב באמצעות טיפול מתאים וממוקד מאפשרת להפחית את הסבל, לשפר את התפקוד בקצב שלכם, ולבנות מחדש תחושת משמעות.
אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם אבל ומרגישים שהכאב מכביד מדי, פנייה לעזרה מקצועית יכולה להיות צעד משמעותי בדרך להחלמה.
שאלות ותשובות נפוצות
כותב המאמר:
נמרוד עישר, עובד סוציאלי ומטפל CBT, מומחה בטיפול במיזופוניה. הוא מקדיש את זמנו ומרצו להעלאת המודעות לתופעה ולהנגשת הטיפול היעיל בישראל. באמצעות שיטת טיפול קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) הוא מסייע לאנשים הסובלים מרגישות קיצונית לרעשים חזרתיים ועוזר להם לחיות חיים מלאים ושלווים יותר. נמרוד פועל בחסות מכון פסגות לטיפול והכשרה ואנחנו גאים לשתף שהעשייה החלוצית בתחום עוזרת גם בבעיה של רגישות לרעשים חזרתיים ספציפיים, וגם בבעיות נוספות שמצריכות פיתוח ושילוב כלים טכנולוגיים בטיפולים מבוססי חשיפה ממוקדת, כמו בבעיות של הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה, אובססיביות-קומפולסיוביות (OCD), חרדות ופוביות.
מקורות:
Kosminsky, P. (2017). CBT for grief: Clearing cognitive obstacles to healing from loss. Journal of Rational-Emotive & Cognitive-Behavior Therapy, 35(1), 26-37.
רובין,ש., מלקינסון, ר ווצטום, א. (2016) הפנים הרבות של האובדן והשכול, תיאוריה וטיפול הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה : חיפה.
גוהר-דרורי, ל. (2011). סקירה תיאורטית סביב אבל ושכול. בתוך: ל. גוהר-דרורי (עורך), תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות השכולות. (עמ’ 241-269). הוצאת משרד הביטחון: תל אביב.
רוצה שניצור איתך קשר?


