דור ה-Z: האם הם מזדקנים ומתבגרים מהר יותר? האם גישת הטיפולי הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכולה לעזור?

בשנים האחרונות גוברת הדאגה בקרב מומחים בתחום הרפואה הפלסטית כי חברי דור ה-Z, שנולדו בין השנים 1997 ל-2012, חווים תהליך הזדקנות מואץ בהשוואה לדורות קודמים. האצה זו אינה נובעת משינויים ביולוגיים אלא ממערכת לחצים חברתיים ונפשיים שנוצרים בעיקר בשל השפעות של הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המודרנית.

• השפעת הרשתות החברתיות: דור ה-Z חווה תחושת הזדקנות מוקדמת עקב השפעתם של רשתות חברתיות ופילטרים למצלמה, הגורמים להשוואה מתמדת לאידיאלים בלתי מציאותיים.
• שימוש בטיפולי מניעה מוקדמים: צעירים רבים פונים לטיפולים אסתטיים מוקדמים במטרה למנוע סימני הזדקנות, אך טיפולים אלו טומנים בחובם סיכונים פיזיים ונפשיים.
• השלכות פסיכולוגיות: חשיפה בלתי פוסקת לאידיאלים לא מציאותיים ברשתות החברתיות עלולה להוביל להתפתחות הפרעות נפשיות כמו דיסמורפיה של הגוף ולתחושת חוסר שביעות רצון מתמשכת מהמראה החיצוני.
• גישת ה-CBT: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לסייע לצעירים להתמודד עם הלחץ החברתי, לשפר את ההערכה העצמית ולהפחית את הצורך בטיפולים אסתטיים.

*הערה: דור נקבע על סמך התקופה שבה אנשי הדור הופכים למבוגרים (גילאי 18-21)

השפעת הרשתות החברתיות על תחושת הזדקנות

אחד הגורמים המרכזיים לתחושת ההזדקנות המוקדמת בקרב דור ה-Z הוא השימוש המוגבר ברשתות החברתיות ובפילטרים של מצלמות. פלטפורמות כמו אינסטגרם, סנאפצ’ט וטיקטוק מציגות תמונות מושלמות של אנשים, תוך שימוש בפילטרים שמעלימים פגמים ומחדדים את מראה הפנים. חשיפה מתמשכת לדימויים אלו גורמת לחברים בדור זה להשוות את עצמם לאידיאלים בלתי אפשריים ולתחושת חוסר שביעות רצון מהמראה האישי.

שימוש בטיפולי מניעה מוקדמים (“Prejuvenation”)

כדי להתמודד עם התחושות האלו, רבים מהצעירים פונים לטיפולי מניעה מוקדמים, כגון בוטוקס מונע, חומצה היאלרונית, מיקרו-נידלינג וטיפולי לייזר. טיפולים אלו, שמיועדים למנוע הופעת קמטים וסימני הזדקנות אחרים, הפכו פופולריים מאוד בקרב הצעירים. מחקר מצביע על כך ש-30% מהמבוגרים בארצות הברית בגילאי 18–24 עברו לפחות אחד מהטיפולים הללו.

הסיכונים בטיפולים מוקדמים והשלכותיהם

למרות היתרונות הפוטנציאליים של טיפולים אלו, הם טומנים בחובם סיכונים רבים. לדוגמה, שימוש ממושך בבוטוקס עלול לגרום להתפתחות נוגדנים שיגרמו להפסקת השפעת החומר. בנוסף, חומרי מילוי כמו חומצה היאלורונית יכולים לנדוד ממקום ההזרקה המקורי וליצור מראה לא טבעי ולא פרופורציונלי.

השפעות אלו מתגברות עם הזמן, ובגיל מאוחר יותר, כאשר עור הפנים מתחיל לאבד את גמישותו ואת כמות השומן הטבעית, תוצאות הטיפולים המוקדמים עלולות להפוך לפחות נעימות, ולעיתים אף למראה מעוות.

ההשלכות הפסיכולוגיות של טיפולים אסתטיים מוקדמים

ראשית חשוב לנו להסביר כי הליכים אסתטיים (קעקוע למשל) ורפואיים שנועדו לתת ביטחון עצמי משופר הם מבורכים, אין דבר רע בניתוח שמשפר את המראה והביטחון (כמו ניתוחי אף לדוגמא). הבעיה לדעת צוות מכון פסגות היא בהליכים שהם יותר “שגרתיים” כמו בניית ציפורניים אובססיבית, צביעת שיער המון פעמים, והזרקות עור למינהן.

נבהיר- אם יש מטרה ברורה לאותו הליך, כדוגמת הזרקות ויש נקודת סיום שנבחנה אישית ומקצועית, שממזערת סכנות, אנחנו כנראה מחוץ לטווח הסכנה, אבל במקרים מסוימים אנשים מסכנים את עצמם בגוף ובנפש.

לא רק ההשפעות הפיזיות מהוות סיכון, אלא גם ההשלכות הנפשיות

חשיפה בלתי פוסקת לאידיאלים לא מציאותיים ברשתות החברתיות עלולה לגרום להפרעות דיסמורפיה של הגוף, תחושת חוסר שביעות רצון תמידית מהמראה, והשתוקקות מתמדת לשיפורים אסתטיים (בדיוק כמו שקורה עם הפרעות אכילה).

מחקרים מראים כי צעירים שעורכים תמונות נוטים לחשוב יותר על ניתוחים פלסטיים ושינויים גופניים יותר מאשר אלו שלא עורכים תמונות, והם גם סובלים מיותר בעיות הקשורות בהערכה עצמית נמוכה ושלילית. התנהגות זו (ואחרות הקשורות בערך העצמי הנמוך) מדגישה את הלחץ המופעל על הצעירים לעמוד בסטנדרטים בלתי אפשריים, דבר שיכול להוביל לתחושת חוסר סיפוק מתמשכת ולהתפתחות הפרעות רגשיות-נפשיות.

גישת ה-CBT להתמודדות עם הלחץ החברתי

כאן נכנסת לתמונה גישת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). הבסיס של טיפול התנהגותיים-קוגניטיביים הינו שיפור הערכה עצמית אל מול מצבי איום ולחץ, כולל לחצים חברתיים. ה-CBT מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים ומלמד לזהות התנהגות מזיקה שיחד עם המחשבות, יוצרים מעגל קסמים המחזק ומזין אמונות לא מציאותיות וציפיות חברתיות מוגזמות.

מקרה לדוגמה:

ניקח לדוגמה צעירה מדור ה-Z, בת 32, שמרגישה לחץ לשפר את המראה החיצוני שלה בעקבות צפייה בלתי פוסקת בתמונות ‘מושלמות’ באינסטגרם. גישת ה-CBT תסייע לה לזהות את המחשבות השליליות והשיפוטיות שנדמה שתוקפת אותה, כאשר היא משווה את עצמה לאחרים/ות, מחשבות כמו “אני לא מספיק יפה” או “אני חייבת לשנות את עצמי כדי להרגיש טוב יותר.”

בשלב הבא, המטפל/ת יסייע לה לאתגר את המחשבות הללו על ידי בחינת ההוכחות שתומכות או סותרות אותן- מידע עובדתי. לדוגמה, אם היא חושבת “אני חייבת לעשות עוד מזרק חומצה היאלרונית (טיפול אסתטי) כדי להרגיש יפה,” המטפל/ת כנראה ישאל: “האם יש ראיות לכך שאנשים אחרים רואים בך יפה בלי הטיפול הזה?” או “האם קיימות אפשרויות לצד טיפולי הזרקה? האם זה עובדה שזו כמות המזרקים שתוכלי להשיג את התוצאה הרצויה לטווח הארוך?”

עבודה על התנהגות

בהיבט ההתנהגותי, המטפל/ת יעודד את המטופלת בדוגמא שלנו לפתח הרגלים תואמים יותר למטרת המראה שלה, ראשית יתכננו פעולות שעוזרות להתמודד עם הלחץ החברתי והאישי, כמו תכנון פעילות גופנית, טיפוח תחביבים שמעניקים תחושת סיפוק פנימית, ובחירת תכנים חיוביים במדיה החברתית שמקדמים דימוי גוף בריא ומציאותי.

בנוסף, בטיפולי CBT לומדים יחד עם המטפל/ת לבצע תרגילי הרפיית שרירים הדרגתית או מדיטציה כדי להפחית את הלחץ ולהשיב את האיזון הנפשי בזמן אובססיה של בינג’ בסרטונים לא תואמים למטרתה הבריאה.

מוקד התנהגותי נוסף בטיפול CBT הוא בניית הרגלים חדשים שיעזרו להתמודד עם הלחץ החברתי של אותה מטופלת. לצד שליטה בכמות התכנים שתעשה במהלך הטיפול, תבנה תכנית של חשיפות הדרגתיות מאוד כדי לעזור למטופלת לקבל את המראה שלה כמו שהוא ובייחוד את העובדה שהזדקנות היא עובדה מוגמרת, וניתן לחיות בשלום עם האמת הזו. הרגלים חדשים לדוגמא יהיו: שמירה על בריאות על ידי תזונה וכושר, שמירה על איזון נפשי והפחתת מתח מיותר על ידי טיולים בטבע, ביצוע קבוע של תרגילי הרפיה וכיווץ שרירים או מדיטציות.

אהבתם את המאמר?

שתפו את המידע כדי שיגיע למי שצריכים, שתפו את המאמר או את הסרטון בו נמרוד עישר, מטפל CBT במכון פסגות, מסביר על הבעיה ועל הדרך של טיפולי CBT לעזור.

מסקנות והמלצות

בסופו של דבר, הדגש על מראה חיצוני בקרב דור ה-Z וגם דורות קודמים כמו Y ו-X יכול בתורו לגרום לנזק נפשי וגופני בטווח הארוך. מומחים בתחום רפואת הפלסטיקה ממליצים על גישה מתונה יותר, הכוללת שימוש במוצרים למניעת הזדקנות כמו מסנני קרינה וביגוד שמכסה את העור, ואם רוצים לבצע טיפולים כמו הזרקות? כדאי להימנע מהם במידה שאין מטרה ברורה שהם משיגים, והנזק עולה על התועלת.

אם המטופלים הצעירים בכל זאת שוקלים טיפולים אסתטיים, חשוב לוודא שהם מבינים את הסיכונים הכרוכים בכך, פונים למומחים מוסמכים, ובוחרים בטיפולים מתוך רצון אישי ולא מתוך לחץ חברתי.

גישת ה-CBT יכולה לשמש ככלי עוצמתי בהקשר זה, זו גישה חינוכית ומעצימה, שיכולה לסייע לדורות ה-Z וה-Y, מילניאלס, להתמודד עם הלחץ החברתי, ללמוד איך לשפר את ההערכה העצמית שלהם, ולהפחית את הצורך בביצוע פעולות מיתרות כאמצעי ‘הרגעה’ כדי להתמודד עם לחצים או קשיים נפשיים.

לסיכום, דור ה-Z, החי בעידן של רשתות חברתיות ולחצים חיצוניים, מתמודד עם אתגרים ייחודיים הקשורים למראה החיצוני ולעיתים תחושה של הזדקנות מוקדמת. השפעות המדיה החברתית, בשילוב עם טיפולים אסתטיים מוקדמים למניעת הזדקנות, עלולות להוביל לנזקים פיזיים ונפשיים בטווח הארוך, אם החלטות נלקחות משיקולים לא נכונים. גישת ה-CBT מציעה כלים להתמודד עם הלחץ החברתי ולפתח הערכה עצמית בריאה יותר, במטרה להימנע מצעדים פזיזים שיכולים להחמיר את הבעיה. השילוב בין מודעות, חינוך לבריאות נפשית ופנייה למומחים מוסמכים יכול לסייע לדור ה-Z (ודורות מבוגרים יותר) לבחור בפתרונות בריאים ומתאימים יותר, המשרתים את טובתם ומטרות חייהם בטווח הארוך.