כיצד תשפיע מהפכת ה-AI על טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים?
מהפכת הבינה המלאכותית כבר לגמרי כאן והיא הולכת להשפיע על רוב תחומי החיים והעבודה שלנו, כולל בגזרת הטיפולים הנפשיים והפסיכולוגיים. הצוות המוביל של מכון פסגות חזר מהכנס העולמי לטיפולי CBT וישמח לשתף אתכם בידע מחקרי על שילוב תוכנות וטכנולוגיות AI עם טיפול ובתובנות שלהם על עתיד תחום הטיפול.
הכנס העולמי העשירי ל-CBT התקיים בסיאול ביוני 2023 וכלל עשרות מחקרים ופאנלים על שיטות חדשות והיבטים לגבי טיפול קוגניטיבי התנהגותי. אך אין ספק כי אחד התחומים הכי מדוברים ופורצי דרך שעלו בכנס שוב ושוב היה יישום שיטות וגישות טיפוליות לצד ובעזרת פיתוחים טכנולוגיים, כולל רתימת כוח הבינה המלאכותית כדי לקדם את הטיפול, לסייע ועוד שלל חידושים מרתקים.
הנושאים פורצי הדרך והמהפכניים האלו הוצגו בהרצאות, סדנאות מעשיות ופאנלים על ידי מובילים ומובילות בעולם ה-CBT, כמו גם חוקרות וחוקרים צעירים מתחומי הטיפול, מדעי ההתנהגות והמוח וכמובן הטכנולוגיה וה-AI.
גם מכון פסגות הציג מחקר חדשני הכולל טכנולוגיה
אנו שמחים וגאים לספר כי בין שורת חוקרים ומטפלי CBT שהציג ובכנס, גם מכון פסגות הציג ממצאים ראשוניים של מחקר קליני על שיטה לטיפול אינטראקטיבי בחרדה מתחושת מחנק. ככל הידוע לנו מהמומחים בכנס, עדיין לא בוצעו ויושמו בעולם מחקרים ושיטות דומות לשלנו.
הכלי שפיתחנו במכון פסגות הינו תוכנה אינטראקטיבית שאינה קשורה ל-AI, אינה אוספת מידע או מאבחנת, מלבד ניתוח שאלוני CBT שמסייעים למחקר. השיטה נותנת פתרון לבעיה ממוקדת לאנשים הסובלים מבעיה של פחד מחנק וקוצר נשימה.
טיפולי CBT אינטרנטיים – זה לגמרי הולך לקרות!
בכנס הוצגו מגוון רב של חידושים בשלל מחקרים על שיטות ליישום טיפולי CBT באינטרנט, ללא הגעה פיזית של המטופל לקליניקה. תחום זה נקרא בקיצור: ICBT. המושג אמנם חדש ובשלבי פיתוח וכך גם היישומים והפרקטיקות המקצועיות, אך זהו תחום שנחקר למעשה כמעט חצי יובל, מאז החלו לחקור ולהוכיח יעילות של טיפול CBT בהתכתבות באימייל, בהשוואה לגישות טיפול אחרות.
כך שבין אם נרצה ובין אם לאו, טיפולים פסיכולוגיים במרחב הדיגיטלי הם לא קוריוז או גימיק אלא הם כבר קיימים והתחום רק יילך ויגדל – אז רצוי להיות על העגלה ולא להישאר מאחוריה…
רוצה שניצור איתך קשר?
חידושים טכנולוגיים בעולמות הטיפול – כנס CBT העולמי בסיאול
לפי מה שהוצג בכנס ה-CBT העולמי בסיאול שבו נכחו והשתתפו אנשי מכון פסגות, עולה כאמור תמונה ברורה לגבי שילוב טכנולוגיה וכוח מחשוב גם בעולמות הטיפול, עולמות שעדיין נחשבים מסורתיים ולאו דווקא טכנולוגיים במיוחד.
השימוש בטכנולוגיה ממש לא נועד דווקא להחליף את המטפל האנושי המיומן והמוסמך – אנחנו ממש עדיין רחוקים מאוד מזה! – אלא נוגע יותר לשיפור האפקט הטיפולי של תהליכי CBT, שימוש בכלים טכנולוגיים להעצמת הכלים הנרכשים בטיפול ושיפור מקצועי וטיפולי למטפלים עצמם. הנה כמה דוגמאות לטכנולוגיות שהוצגו בכנס:
- תוכנות מחשב או אפליקציות מובייל לתרגול טכניקות CBT בסיסיות ומעקב אחרי התקדמות ושינויים.
- מערכות ממוחשבות לעיבוד נתונים (אנונימיים כמובן) של מטופלים העושים שימוש בטכנולוגיות כחלק מטיפול נפשי – כדי לקדם ולייעל את התחום ולתת למטפלים יותר נתונים מעשיים, מדידים וחשובים. זה יכול להיות כלי בעל ערך אדיר, במיוחד בתחום טיפולי כמו CBT המבוסס נתונים והוכחות וכולל שאלונים למטופלים ופרוטוקולים מובנים.
- יישומי AI לצרכי אוטומציה של פעולות טיפוליות, הצעות ומתן מידע בצורת טקסט למשתמשי קצה, למשל דרך יישום בינה מלאכותית המשולב עם תגובות ותנאים שצוותי פיתוח וטיפול מאחורי הקלעים הגדירו מראש.
- שימוש בכלי AI ולמידת מכונה כדי להאיץ ניתוח נתונים במחקרי CBT ופסיכולוגיה, במקום שאנשים ינתחו את המידע המחשב יבצע זאת הרבה יותר מהר, יעיל, מדויק ואף אנונימי כי אין מעורבות אנושית בהזנת הנתונים.
- טיפול באמצעות כלי VR (מציאות מדומה), למשל לבעיות כמו חרדה חברתית, התמכרויות וכן הלאה. מאוד מבטיח.
- יישומים טכנולוגיים טיפוליים לטיפול בדיכאון ומניעת אובדנות – יכול למשל להיות מאוד רלוונטי, אפקטיבי ואפליקטיבי לבני נוער.
- שימוש במערכות טכנולוגיות כטיפול חשיפה לפוסט טראומה בעקבות תאונת דרכים.
- פיתוח שהוצג מבית אוניברסיטת חיפה לטיפול בחרדה חברתית גם בעזרת טכנולוגיות, כחלק מפיילוט המתקיים עם חלק מקופות החולים בארץ.
- פיתוחים ראשוניים של ממשקי “מטפל” מטופל בעזרת כלי בינה מלאכותית – ככלי בסיסי ואף למתן עזרה ראשונה נפשית וסיוע למטופלים לאזן או להרגיע קשיים נפשיים. אלו כלים שנמצאים בשלבי פיתוח מאוד התחלתיים ולאור הרגישות ואף הסיכונים הכרוכים בכך, ייקח עוד הרבה זמן לימוד ומחקר ופיתוח עד להשקה מעשית כלשהי.
סיכונים בשילוב כלי AI בטיפול
כמובן שאי אפשר להסתכל על שילוב כלים של AI, למידת מכונה וניתוח ביג דאטה בהקשר לתחום הטיפול הפסיכולוגי והנפשי כמו על פיתוח תוכנות שירות או הנדסה אחרות, בגלל שמדובר על נפש האדם ועל מידע אישי וחסוי שקריטי לשמור עליו כזה וגם כי המלצה לא נכונה יכולה להיות הרסנית מאוד. לכן כמובן שהייתה התייחסות גם לסיכונים של שילוב טכנולוגיות מהפכניות אלו בתחום הטיפול המעשי באנשים.
זה התבטא גם בפאנלים לגבי חשיבות ההגנה על הפרטיות ועל המידע האישי-טיפולי של מטופלים וההקפדה על ניתוח נתונים אנונימי לחלוטין בידי כלי בינה מלאכותית וגם בדיונים ערים וחשובים לגבי ניהול סיכון ובעיות אתיות פוטנציאליות כשנכנסים לעולם של טיפול CBT ממוחשב ואוטומטי שבו “המטפל” הוא תוכנת AI רבת עוצמה ואולי לא לגמרי צפויה או נשלטת.
בעיתיות של כלי AI וחשיבות הגורם האנושי
כאשר מסתכלים על כלי AI כגורם מטפל אוטומטי, ניתן, לדעתנו, לסווג את הבעייתיות לשלושה חלקים:
- תוכנה לא מצליחה להבדיל בין סוגי בעיות ובהבדלים קטנים בהגדרות רגשיות ונפשיות. לפי המחקרים העדכניים, תוכנה תדרוש שאלות רבות ומתישות כדי להצליח לאבחן נכון (במקרה הטוב) מה אדם מתכוון או מרגיש בדיוק. מודל AI לא יודע, עדיין, לקרוא הבעות פנים, לזהות ניואנסים בקול וכיוצא באלו. לא בכדי המאבחנים האנושיים הם רופאים פסיכיאטרים או פסיכולוגים וותיקים.
- טעויות בהתאמות תרבותיות או אישיות. תוכנה עלולה לבלבל בין תכונת אופי, פעולה פיזית מסוימת או מנהג מקובל לבין התנהגות או נטייה בעייתיות.
- מוטיבציה ומחויבות להתמיד. מחקרים ב-CBT על תחום החרדה, שהיא בעיה רווחת במגוון אבחנות, מראים באופן גורף כי אנשים שחוו שיפור התחלתי, אם תיווצר האפשרות, “כשאף אחד לא רואה”, יפסיקו את הטיפול ו/או יחזרו לפעול בדפוס הבעייתי. זה סיכון מעשי אם למשל לא ירגישו מחויבים לגורם אנושי מטפל.
מצב החידושים הטכנולוגיים בתחום הטיפול בישראל
למרות שישראל היא בהחלט מעצמת הייטק ונחשבת “סטארט-אפ ניישן”, בהקשר לטכנולוגיות טיפוליות ל-CBT, פסיכולוגיה וטיפול נפשי בכלל, אנחנו נמצאים הרחק מאחור. בכנס בסיאול נפגשנו עם אנשי ונשות טיפול, יזמים ויזמיות בתחום וחוקרים וחוקרות מבטיחים, משלל תרבויות ועם שאיפות לסייע לקדם את הטיפול כדי להתמודד עם שלל בעיות, גם “בעיות עולם ראשון” וגם “בעיות עולם שלישי”. אך כמו שמערכת בריאות הנפש בישראל היא בהחלט לא טכנולוגית או ממוחשבת במיוחד, כך גם בתחומי פיתוח טכנולוגיות טיפוליות.
רוב הפיתוחים בעולם פונים לקהלי יעד רחבים הרבה יותר ושכמובן דוברים שפות מאוד שונות מעברית, כך שייקח פי כמה וכמה יותר זמן עד שפיתוחי טיפול כלשהם בהקשר של AI, טיפולים אוטומטיים, ניתוח נתונים וכו’ יגיעו למטפלים ולמטופלים בישראל.
לסיכום:
ראינו ושמענו בכנס בסיאול על המון פיתוחים מבטיחים, מרתקים, פורצי דרך ולפעמים גם מטרידים בתחום טיפולי ה-CBT ושילוב טכנולוגיה ובינה מלאכותית.
לדעתנו, לאור הסיכונים הלא מבוטלים, המורכבות ליישום והעובדה שתחום הטיפול הוא מאוד שונה משירותים אחרים, ייקח עוד הרבה זמן, אם בכלל, עד שיאשרו אופרטיבית תוכנות לטיפול CBT מלא, משולב AI ונטול מטפל אנושי המעורב בתהליך, במיוחד כאשר מפתחי AI בעצמם מצביעים על הסכנות שבמתן המידע הכי רגיש שלנו לתוכנות רבות עוצמה כאלו.
המחקרים מראים שאחד המרכיבים הכי חשובים בטיפול CBT עצמי אינטרנטי (ICBT) אינו היבט המהירות של התוויית המסלול לפתרון הבעיה, אלא, האפשרות של המטופלים לחזור שוב ושוב על תרגולים, להתחייב לגורם אנושי במידת הצורך, ובמיוחד האפשרות של אדם לבחירה חופשית על סוג תרגול וכמות התרגול, בכל רגע נתון. את זה כאמור אף מתכנת או כלי AI לא יוכלו לנבא מבלי לקרוא מחשבות.
*האמור במאמר זה הינו דעה בלבד ואינו מהווה יעוץ או חלופה לטיפול. אנחנו זמינים עבורכם לכל שאלה או רצון להתייעץ.