דחיית סיפוקים אצל ילדים

ילדים מקושרים לא פעם עם חוסר סבלנות, וכהורים אנו נאלצים להתמודד עם הקושי של ילדינו לדחות סיפוקים. ברוב המקרים התגובה להתנהגות זו תהיה אוטומטית עם נטייה לתת לילד את מה שרוצה. עם זאת לא תמיד תגובה זו מועילה לנו, או להתנהגותו של הילד, שמבלי להתכוון חיזקנו את הדרישה שלו לסיפוק מיידי.

אז איך כן ניתן לפתח אצל ילדינו יכולת דחיית סיפוקים? ומה בכלל המשמעות של דחיית סיפוקים? ריכזנו לכם כמה מהפרטים החשובים.

מהי דחיית סיפוקים אצל ילדים וכיצד באה לידי ביטוי?

קושי בדחיית סיפוקים אצל ילדים מוביל לתגובה חסרת סבלנות, כלומר לילדים קשה להמתין בסבלנות כדי לקבל את מה שרוצים, בין אם מדובר בחפץ שאוהבים, בין אם זו המתנה לאיזו פעילות ובין אם מדובר בתשומת לב שרוצים לקבל. 

חוסר הסבלנות של הילדים יבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות:

• בקשות חוזרות ונשנות – הילדים ממשיכים לבקש דברים פעם אחר פעם ואף לנדנד, מבלי להיות מסוגלים להמתין ומבלי להבחין שההורה שמע אותם ואולי אפילו כבר פועל בנושא. 
• ניסיון לחטוף – במקום להמתין שיקבלו חפץ או משחק לכשיתפנה, הילדים ינסו להקדים ולחטוף אותו.
• אגרסיות ותוקפנות – כאשר מבוגרים מנסים להציב גבולות, הילדים יתנגדו ויפגינו התנהגות אגרסיבית ותוקפנית כשלא מקבלים את מה שרוצים. 
• מעבר לפעילות אחרת – ילדים שמתקשים להמתין עד שיקבלו את מה שרוצים לעיתים עוברים לדבר הבא מהר, תוך ששוכחים את מה שביקשו.
• עצמאות יתרה – לעיתים הילדים ינסו לקחת את הפריט שרצו לבד, בדרכים יצירתיות ואף מסוכנות
• חתירה תחת סמכות – הילדים מסרבים לתשובת ההורה וגם לאחר ששמעו לא עשויים לפעול על דעת עצמם. 

התגובה של הורים לדחיית סיפוקים מצד הילדים

בהרבה מקרים כאשר ילדים מתקשים לדחות סיפוקים הם מצליחים להשיג את מה שרוצים והסביבה שלהם משתדלת לספק את רצונותיהם במהירות. הדינמיקה הזו, שבה הילד מפגין חוסר יכולת לדחות סיפוקים וכתוצאה מכך מקבל את רצונו, מלמדת אותו שככל שהוא יכעס ויתעצבן, כך הפתרון לו יזכה יהיה מהיר יותר. קל וחומר, הוא יזכה ליחס אישי ומועדף וישיג את מה שרוצה. 

אם אנו רוצים ללמד את ילדינו להיות מסוגלים לדחות את סיפוקיהם, עלינו לשבור את החוקיות שלמדו, ולעודד אותם ללמוד להמתין, להפגין התנהגות מאופקת יותר ולהביע את רצונותיהם בצורה מילולית, ללא בכי או כעס.

אז מה הפתרון? ללמד את הילדים להמתין

המון הורים מנסים להימנע מהתקף הזעם הבא ולכן מכילים את הילד ונותנים לו את מה שרוצה במהירות. אולם בפועל, מה שעליהם לעשות הוא ללמד את הילדים להמתין בסבלנות. 

הכיצד? יש כמה דרכים:

ניתן ללמד את הילד לפתח סבלנות בעזרת הרצונות הטבעיים שלו. בדרך זו, עליכם לנצל הזדמנויות שבהם הוא רוצה מכם משהו כדי לאמן אותו לבקש דברים בצורה נעימה, וגם ללמד אותו מה עליו לעשות כדי לקבל את רצונו. 

הקפידו שהילדים יישארו לצדכם כל עוד הם ממתינים, כדי שילמדו להמתין ולא יעבירו את הזמן במקומות אחרים. עודדו אותם ליצור אתכם קשר עין ולבקש פנים מול פנים ואל תספקו שירותי מלצרות. למדו את הילדים לבקש דברים בעזרת מילים, ולתת שם לחפצים אותם רוצים, במקום לדבר בקודים שאינכם מבינים או להניע אתכם על ידי סימנים וכדומה. 

כמו כן, הדגימו מילולית לילדים כיצד עליהם לבקש מכם דברים כדי שלא יבקשו בכעס או בחוסר סבלנות, תוך שאתם שומרים על אינטונציה נעימה. ולבסוף, הקפידו על הדדיות. כאשר אתם נותנים לילדים את מה שרוצים, הקפידו שבתמורה הם יצרו אתכם קשר עין וגם יאמרו תודה. 

זאת ההזדמנות שלכם לגרום לילדים ללמוד להמתין לעוד רגע קט וגם לשפר את האינטראקציה החברתית שלהם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת בדיוק, אתם מוזמנים לעבור הדרכת הורים בנושא ילדים ודחיית סיפוקים. 

לצפייה ב”מבחן המרשמלו” (ניסוי שבוצע על ילדים שקשור בדחיית סיפוקים ומראה מה קורה לילדים לאחר שנים שהם מבוגרים בעקבות היכולת (או חוסר היכולת) לדחות סיפוקים :