המשפחה הישראלית משתנה: הורות, זוגיות וילדים במציאות מורכבת
כשאמרו פעם “משפחה”, התמונה הייתה ברורה למדי: בני זוג, גבר ואישה, הורים נשואים וילדיהם, ולעיתים גם סבים וסבתות שחיו באותו בית או בסמיכות. זה היה מודל נפוץ, שסביבו נבנו ציפיות חברתיות, חוקים לא כתובים ותפיסה ברורה של מה נחשבת “משפחה נורמלית”.
אלא שהמציאות הישראלית של היום מורכבת הרבה יותר. משפחות רבות חיות במבנים מגוונים: לאחר גירושין או פרידה, בזוגיות ללא נישואין, במשפחות פרק ב’, במשמורת משותפת, במשפחות גאות או בהסכמי הורות ללא זוגיות. המשפחה המודרנית כבר איננה יחידה סגורה וסטטית, אלא מערכת דינמית של קשרים, החלטות ומעברים.
במאמר זה ננסה להציג ברגישות את השינויים במבנה המשפחה בישראל, את ההתמודדות הרגשית של הורים וילדים במציאות זו, ואת הדרך שבה ניתן לצלוח שינוי ואף לצמוח ממנו.
על מה נדבר במאמר:
- שינויים במבנה המשפחה הישראלית
- טיפולי CBT כדרך להבין ולהתמודד עם אתגרים
- מה חושבים הורים החיים במציאות מורכבת
- פרק ב’: בני זוג חדשים ואחים למחצה
- מתי כדאי לפנות לטיפול
- מסר לקחת הביתה
שינויים במבנה המשפחה – תופעה רחבה ומשפיעה
השינויים במבנה המשפחה אינם שוליים. בישראל, כשליש מהילדים חווים גירושין של הוריהם, ורבים מהם גדלים בשני בתים או במשמורת משותפת. לצד זאת, חלק ניכר מהמשפחות אינן מבוססות על נישואין פורמליים, וישנה נוכחות הולכת וגדלה של משפחות גאות, משפחות בפרק ב’ והסכמי הורות.
למרות שהמבנים שונים זה מזה, החוויה הרגשית של בני המשפחה חולקת קווי דמיון. ילדים והורים כאחד עשויים להתמודד עם תחושות של אובדן, בלבול, קנאה, נאמנות כפולה או אשמה. גם כאשר כלפי חוץ נראה שהכול מתנהל “בסדר”, הרגשות הללו לעיתים מודחקים ואינם מקבלים מקום.
חשוב להדגיש: לא כל קושי רגשי נובע מהמבנה המשפחתי עצמו. לעיתים מדובר בעומס כלכלי, בקונפליקטים מתמשכים בין הורים, או בחוסר יציבות ותקשורת לקויה. עם זאת, מאחר שמדובר בתופעה רחבה ומשפיעה, ההתייחסות להשלכות הרגשיות שלה אינה מותרות – אלא צורך ממשי.
רוצה שניצור איתך קשר?
CBT כדרך להבין ולהתמודד עם המציאות החדשה
רבים מההורים מהססים לפנות לטיפול נפשי סביב סוגיות משפחתיות. לעיתים מתוך בושה או חשש מביקורת, ולעיתים מתוך ספקות שמא אדם חיצוני יכול להבין את המורכבות הייחודית של משפחתם.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מציע גישה מותאמת ושונה: בשונה מטיפול קלאסי שמנסה לעזור להבין את היחסים המורכבים, CBT אינו עוסק בשיפוט ערכי של החלטות ההורים ותגובות ילדיהם כתסמין לבעיה אצל ההורים, אלא שבטיפולי CBT בוחנים את הקשר בין אמונות ומחשבות, הרגשות המניעים וכן התנהגויות ותגובות אוטומטיות. תפקיד המטפל הוא לסייע לבני המשפחה להבין כיצד דפוסי חשיבה מסוימים מגבירים מצוקה, וכיצד ניתן לפתח תגובות יעילות ומתאימות יותר למטרת אחדות המשפחה.
בהקשר המשפחתי, CBT יכול לסייע בקבלת החלטות מורכבות, CBT הוא שם נרדף לפתרון בעיות. כך ניתן להגיע להחלטות הרות גורל כמו משמורת משותפת, אופן כניסת בני זוג חדשים לחיי הילדים, או בניית שגרות בשני בתים. כל זאת תוך שמירה על ערכי ההורים וטובת הילדים. בהרבה מקרים העבודה המשותפת יוצרת שפה משותפת שמונעת הסלמה בקונפליקט ההורי. מחקרים מצביעים על כך שאיכות הקשר עם ההורים ורמת חומרת הקונפליקט משפיעות על רווחת הילדים יותר ממבנה המשפחה עצמו, כל עוד קיימות יציבות ותקשורת.
מחשבות שכיחות אצל הורים במציאות מורכבת
נקודת הפתיחה לטיפול שונה ממשפחה למשפחה, אך ישנן מחשבות שחוזרות אצל הורים רבים:
- “אנחנו הרסנו לילדים שלנו את החיים”
- “משפחה אמיתית חייבת בית אחד”
- “הילדים מתביישים בי”
- “אני הורה לא טוב, נכשלתי”
אלו מחשבות נפוצות, ואינן סימן לכישלון כהורה, אלא תגובה אנושית לשינוי משמעותי בחיים. בטיפול CBT בוחנים מחשבות כאלו, בודקים עד כמה הן מבוססות במציאות, ומרחיבים את נקודת המבט על בסיס עובדות וראיות חדשות. כך, למשל, ניתן להגיע למחשבה מאוזנת יותר כמו: “ילדים יכולים לגדול בביטחון גם בשני בתים, כאשר יש יציבות, הקשבה וקשר מיטיב”.
פרק ב’, בני זוג חדשים ואחים למחצה
כניסת בן או בת זוג חדשים למשפחה מתרחשת בחלק ניכר מהמשפחות הגרושות. לעיתים מתווספים גם אחים חורגים או אחים חצי ביולוגיים, והשינוי משפיע על סדרי עדיפויות, גבולות ותחושת השייכות.
ההסתגלות עשויה להיות מורכבת ולכלול התנגדות, כעס או בלבול. רגשות אלו לגיטימיים, והילדים זקוקים להכרה ולזמן הסתגלות ואפילו יש לשקול טיפול CBT לילדים. כאשר ניתן לילדים ולמבוגרים מרחב לעבד את השינוי, להציב גבולות הוגנים ולבנות שגרות ברורות, ניתן בהדרגה ליצור תחושת ביטחון וצמיחה לכל בני המשפחה.
מתי פונים לטיפול?
לעיתים הפנייה לטיפול מתרחשת כאשר הקונפליקט כבר נוכח ומכביד, כאשר “הפיל שבחדר” מורגש ואי אפשר עוד להתעלם ממנו. במקרים אחרים, משפחות בוחרות להגיע לטיפול מונע, עוד לפני שהמשבר מתפרץ, כדי להתמודד עם שינוי נפיץ בצורה מודעת ומכוונת.
טיפול CBT זוגי ממוקד מאפשר לייצר תקשורת פתוחה בין הורים, לבנות שגרות יציבות ולפתח מערך תמיכה רגשית בבית. המטפל מלווה את בני המשפחה בקבלת החלטות עצמאית, בהתאם לערכים ולתפיסת העולם של בני המשפחה ובייחוד ההורים.
מסר לקחת הביתה: בניית משפחה היא תהליך
אין מודל אחד נכון של משפחה. משפחה תמיד משתנה ועוברת שלבי חיים בגילאים שונים. גם המבנה המסורתי עדיין נפוץ, אך לצידו קיימות משפחות רבות במבנים מגוונים: הורים גרושים, משפחות גאות, ידועים בציבור, פרקי ב’ והסכמי הורות ללא זוגיות.
ניהול רגיש ומודע של מצבים מורכבים מאפשר יציבות, תחושת שייכות וביטחון רגשי. בסופו של דבר, לא צורת המשפחה היא שקובעת את רווחת ילדיה, אלא איכות הקשרים, התמיכה, היכולת להתמודד עם כעסים ומחלוקות, והנכונות לצמוח יחד בתוך שינוי.
שאלות נפוצות בנושא משפחות חדשות ומשתנות בישראל (FAQ)
מקורות:
מרכז המידע והמחקר של הכנסת:
- להט”ב
- ידועים בציבור:
3. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2024/2.shnatonpopulation/st02_73.pdf
4. Cao, H., Fine, M. A., & Zhou, N. (2022). The divorce process and child adaptation trajectory typology (DPCATT) model: The shaping role of predivorce and postdivorce interparental conflict. Clinical Child and Family Psychology Review, 25(3), 500-528.
כותב המאמר:
נמרוד עישר, עובד סוציאלי ומטפל CBT, מומחה בטיפול במיזופוניה. הוא מקדיש את זמנו ומרצו להעלאת המודעות לתופעה ולהנגשת הטיפול היעיל בישראל. באמצעות שיטת טיפול קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) הוא מסייע לאנשים הסובלים מרגישות קיצונית לרעשים חזרתיים ועוזר להם לחיות חיים מלאים ושלווים יותר. נמרוד פועל בחסות מכון פסגות לטיפול והכשרה ואנחנו גאים לשתף שהעשייה החלוצית בתחום עוזרת גם בבעיה של רגישות לרעשים חזרתיים ספציפיים, וגם בבעיות נוספות שמצריכות פיתוח ושילוב כלים טכנולוגיים בטיפולים מבוססי חשיפה ממוקדת, כמו בבעיות של הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה, אובססיביות-קומפולסיוביות (OCD), חרדות ופוביות.