איך לשפר את הגישה לטיפול פסיכולוגי לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר

בעקבות אירועי הטרור שהתרחשו ב-7 באוקטובר, ראינו איך קבלת החלטות ברמה המדינית משפיעה על חיי האזרחים בביטחון הפיזי והנפשי כאחד. לעיתים החלטות התקבלו מתוך השקפות עולם, קונספציות, שלצערנו אינן התבססו על מידע עובדתי מהשטח. אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית מתריעים לאורך שנים על מדיניות מתמשכת של “ייבוש” תקציבים בשירות הציבורי וכתוצאה מכך לפגיעה בחוסן החברתי.

אלו שנפגעו ממתקפת הטרור הנתעבת פגשו פעם נוספת בהעדרם של מוסדות המדינה בהיבטים הפסיכולוגיים. עד היום המדיניות נותרה בתפיסה הישנה. הצלקות של אירועי ה-7 באוקטובר יותירו השפעות מתמשכות על אנשים, משפחותיהם והחברה כולה. בזמנים כאלה, הגישה לטיפולים פסיכולוגיים יעילים הופכת למרכיב מכריע בתהליך השיקום הלאומי. במאמר הזה לא נדבר על הצורך בתקצוב, תקנים למטפלות ומטפלים ושיפור תנאי העסקה, כדי להבטיח שירות נאות לאזרחים, במאמר זה נרצה להפנות את הזרקור על תכנון עתיד אחר לאזרחי ישראל. שינוי חשיבה ברמת המאקרו, על התפיסה הפוליטית שצריכה להשתנות מבחינת היבטים פסיכולוגיים לאומיים ואישיים, וכן, גם מבחינת הגדרה מחדש של המילה פוליטיקה, מילה שהפכה לסמרטוט אבל משמעותה המיידית היא מדינאות. נבקש מעתה להתייחס למילה כדבר חיובי, יש לדרוש ממקבלי החלטות לדבר המדינאות שברצונם לקדם בלי ביטול ודיחוי. במקרה שנעלה כאן, מדיניותם כלפי מערכת בריאות הציבור בהקשר הפסיכולוגי.

חוסן נפשי ופוליטיקה

ניתן להגדיר חוסן כיכולת להתאוששות מהירה לאחר אירוע שנחווה כמסוכן לחיינו ולחיי אהובינו. האירוע השלילי יכול לנבוע מחשיפה לגורמי לחץ פנימיים או חיצוניים. יכולת לחוסן עשויה להיווצר בשל אירוע שעלול להיות טראומטי, נסיבות חיים מאתגרות, שלב מעבר חיים או מחלה גופנית. את עקרונות מניעת הטראומה פיתחו בחלקן המשמעותי כאן בישראל, אך אותם עקרונות שפותחו ומיושמים במדינות רבות, נזנחו על ידי מקבלי ההחלטות במגרש הפוליטי מסיבות שונות ומורכבות.

בישראל קיימים כל התנאים כדי לחבר את המידע מהשירותים הרפואיים השונים, ולרתום את יכולות אומת ההייטק לטובת בריאות הנפש של האזרחים. דוגמא אחת לכך היא שהגדילו לעשות במדינות בודדות בעולם והצליחו לחבר בין כוחם של נתונים סטטיסטיים במחשבי מערכות הבריאות יחד עם מדדים פסיכולוגיים אנונימיים, ובכך הביאו לביסוס ואספקת שירותי טיפול נפשי מצוינים. בישראל נאספו לאורך יותר משני עשורים נתונים ממוחשבים על בריאותם של האזרחים אבל נושא הבריאות הנפשית נזנח כמעט לגמרי. לוואקום זה, בשל מדיניות חסרה, נכנסו אנשים עם רצון טוב אך ללא הכשרה מתאימה עבור הבעיות שבהן נתקלים. בייחוד לא עבור בעיות כמו פוסט-טראומה, משבר נפשי, רפואי או גופני, שכול ואובדן.

הסיבה לחוסר המידע על בריאות הנפש של אזרחי ישראל היא שמעל ל-20 שנה ניסו להפריט את שירותי בריאות הנפש ליידי עמותות וחברות פרטיות שונות, במטרה לייצר תחרות ולטייב את השירות לאזרח. במבחן התוצאה כפי שקרה עם הפסיכולוגיה הציבורית – ללא תקצוב מספיק, כך גם באותם שירותים מיובשים תקציבית, המענה בהרבה מקרים אינו תואם את הצרכים של מקבלי השירותים. עובדי טיפול שעברו הכשרה בסיסית נשלחו למשימות שאמורים היו לבצע מומחים לבעיה ספציפית. באותו תת-תקצוב נוצר מצב של חוסר בשעות פנויות עבור השירות לאזרח, בין אם במקרה של צורך דחוף, או בין אם במצב משבר, ובין אם ביישום מומחיות בטיפול בהפרעה נפשית ספציפית קבועה וקשה.

פעמים רבות המענה הלקוי בקהילה לא צלח, אז הפתרון היה תשלום גבוה מצד המדינה בצורת אשפוז פסיכיאטרי, מרצון, או אפילו אשפוז כפוי במוסד סגור.

אם נמשיך לבצע טיפולים ללא הוכחת יעילות נשאר עם אותה הבעיה

הפתרון שאנחנו מציעים מעט מורכב אך נראה שהבשילו התנאים נוכח המצב החברתי. בהמשך נפרט איך ניתן ליישם אותו. הקריאה שלנו מצטרפת למומחים בארגונים ציבוריים בישראל הפעילים בשנים האחרונות כדי לקדם מערכת בריאות נפשית מצוינת. עכשיו זה הזמן לפעול. 

הטענה שלנו היא שטיפול יעיל בטווח המיידי לא רק מונע בעיות וקשיים כמו חרדה, פוביות וקשיי תפקוד, אלא שלטווח הארוך יפיח תקווה עבור אלה המתמודדים עם ההשפעות העמוקות של הפרעות דיכאון וחרדה הנובעות מאירועים טראומטיים כמו ב-7 באוקטובר, גם בהפרעות הנובעות מטראומה בשל הזוועות וגם על רקע שאינו בטחוני. הפרעות אלו ואחרות הן אלו אשר במצבי קיצון, כשאין גורם מקצועי מומחה לבעיה, מובילות לאשפוז פסיכיאטרי שמעמיק את חוסר האונים של האדם עם המחלה שלו, ועם יכולת המשפחה והחברה לסייע. המסר שלנו כמשפחה וקהילה כשאדם מגיע שוב לאשפוז הוא מעין קריצה שאומרת: “ויתרנו עליך, אתה נטל עלינו”

מה הפעולות הנדרשות?

מתוך הכרה בהשלכות ההרסניות של הפרעות אלו, מכון פסגות מוותיקי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בישראל (טיפול מבוסס התנסויות, מגובה בנתונים ומחקר) ממליץ על יישום שיטה הנהוגה במדינות בודדות בעולם עד כה, אך נדרשת כיום בישראל, שבה ניתנים טיפולים פסיכולוגיים ספציפיים כהתערבויות ראשוניות. חשוב להכיר שעם זאת, במקרים רבים קיים מחסור במטפלים בעלי הכשרה מתאימה, מה שמעכב את הגישה של הציבור לשירותים חיוניים אלה. הכשרה יכולה להמשך מספר שנים. ניתן לראות כדוגמא את אנגליה, לאחר שיזמה את תוכנית IAPT מאז שנת 2008. במהלך השנים, שירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) הכשיר והעסיק מספר הולך וגדל של מטפלות ומטפלים המועסקים בשירותים שמבטיחים כי אזרחים יקבלו מטפלים ופסיכולוגים מומלצים על ידי המדינה, וכמובן, יקבלו טיפול מאנשי מקצוע מומחים לבעיה הספציפית עמה מתמודדים.

לעומת התכנית הלאומית הבריטית שהחלה מהצלחות צנועות, וגדלה באופן אקספוננציאלי (היא משרתת כיום למעלה מ-900,000 אנשים מדי שנה), בישראל קיימים ארגונים ומערכי טיפול המספקים טיפולים במימון המדינה. מה ההבדל בין שני המקרים? בעוד באנגליה כ-550,000 מטפלים עוברים קורס מיוחד של טיפול פסיכולוגי מעמיק וממוקד לבעיה ספציפית עימה יפגשו בשירות אליו מיועדים, המצב בישראל הינו שאין הגדרה מסודרת מהי ההכשרה הניתנת לאנשי טיפול. ההכשרה המעמיקה אינה חלק מדרישות העסקה של המטפלים, פעמים רבות המטפלים נאלצים לשלם בעצמם על הכשרה נוספת ועל שעות הדרכה, שבתורם מעודדים אותם לעזוב את השירות הציבורי ולממן מאותה הכנסה באופן פרטי את הלימודים. בעוד שבאנגליה הטובים נשארים במערכת ועלות הלימודים המתקדמים אינה עניין שיש לחשוב עליו, בישראל המצב מורכב, במערכת הציבורית נשארים מטפלות ומטפלים מעולים עם הרבה רצון טוב, אך הטיפול שניתן לעיתים אינו מתאים לבעיות בהן נתקלים.

איך נראה כיום השירות לאזרח ומה ישתנה?

כדי להבין את הפער בין האפשר לבין המצב הקיים ננסה להסביר עם מקרה לדוגמא: מטפלת ביחידה להתמכרויות שהיא עובדת סוציאלית במקצועה עובדת תחת מחלקה לשירותים חברתיים. היחידה מספקת שירות לעירה וגם ליישובים קרובים גיאוגרפית, בשל העומס וחוסר התקצוב המטפלת לא תבצע בתכנית הטיפול שלה מפגש עם בני המשפחה בבית של האדם המתמודד עם התמכרות, אלא רק במקרים מיוחדים או בחירום. הניסיון לעזור למטופל ללא תקשורת רציפה עם בני ביתו, אשר חווים על בשרם את הבעיה, וללא ביצוע ביקורי בית כחלק מתוכנית הטיפול, זה כמו לנסות לנהוג בחושך, אפשרי אבל עדיף להדליק פנסי רחוב גבוהים, כדי לא להיתקע בדרך ולהיכשל בהגעה ליעד.

אותה מטפלת מסורה במקרה של עבודה מבוססת נתונים אותה אנחנו מבקשים, תדווח על הקשיים בטיפול, בייחוד בזמני משבר, ואלו יבחנו לצד התערבות מקבילה, הכוללת השקעת משאבים והכשרות, כדוגמת צוותי התערבות בתקופת משבר. צוותים יעברו הכשרות לבעיות ספציפיות הקשורות להתנהגות התמכרותית, וכך מערכת בריאות הציבור תוכל לתמרץ כלכלית הכשרות וכן מימון צוותים מומחים להתערבויות היעילות ביותר לאזרח וכן שיקולי עלויות לקופה הציבורית, שכן הטיפול היעיל יחסוך למדינה משאבי תמיכה רבים, כמו עלויות של הבטחת הכנסה והפסד של הכנסות ממיסים.

הצלחת תוכנית הנגשת הטיפול הנפשי טמונה לא רק בהרחבתה לארגוני החברה האזרחית, אלא בהשגת יעדי שיקום נפשי לא מתפשרים. לפי המודל האנגלי נכון להיום, אחד מכל שני אנשים שעוברים טיפול בשירותי IAPT מחלים, ושניים מכל שלושה מראים שיפור משמעותי בבריאות הנפשית שלהם.

קיצור המתנה בתורים לרופאים מומחים ולטיפול נפשי

לצד פיתוח מענים יעילים, אפשר לשאוף להישג נוסף הנובע מאיסוף הנתונים בצורה רוחבית. זוהי סוגיה המוכרת לכולנו, והיא ניתנת ליישום בכל תחומי הבריאות והשירותים הממשלתיים. כולנו חווים היום תסכול רב מהמצב כיום בישראל שבו נדרשת המתנה ארוכה לכל תור שנקבע עם גורם טיפול רפואי פיזי או נפשי. באנגליה, קביעת מדיניות הינה מבוססת נתונים, כלומר תהליך קבלת ההחלטות הפך לשקוף יותר, נתוני המחקר הלאומי שמתעדכן בתדירות גבוהה, הראו כי המתנה לדוגמא, יותר משישה שבועות לתור עבור רופא בתחום מסוים, גורמת לטווח הארוך להחמרה במצב של הבעיה הגופנית הספציפית, ומייצרת בעיות פיזיות ונפשיות אחרות.

יוצא מכך שהתורים קוצרו במה שהיה ניתן מבחינת כוח אדם, ולטווח הארוך הפער נסגר. ובישראל? במידה וחסרים עובדים מומחים כמו המצב בארץ, מקבלי ההחלטות המקצועיים במערכת ידעו להעדיף מימון הכשרה ספציפית לטווח הקצר והארוך. קבלת ההחלטות תהיה יותר שקופה לכולם.

נחזור לתחום בריאות הנפש, הדרך להשגת התוצאות המדהימות הללו באנגליה לא הייתה נטולת אתגרים. מתן טיפולים פסיכולוגיים הוא מטבעו מורכב יותר מאשר מתן תרופות, כמו במקרה של בעיה רפואית למשל. עם זאת, מדריך IAPT האנגלי מציעה מדריך מגובש מתוך למידה קולקטיבית משירותים, מטפלים, מטופלים, תזונאים, פיזיותרפיסטים ומתרגלים. המודל האנגלי מציע הדרכה מקיפה לכל ארגון שרוצה לקבל את המשאבים, איך לדאוג לבניית כוח אדם, הערכה ומדדי תוצאה, פיקוח, השקעה ושיפור השירות.

מכון פסגות מחויב לבריאות הנפשית של כלל אזרחי ישראל מעל ל-30 שנות קיומו, אולם נוכח גודל השעה, אנחנו סבורים כי לא ניתן יותר להשאיר את הטיפול הנפשי המקצועי רק למי שיש לו אפשרות כלכלית, במגזר הפרטי. אנחנו ורבים מתחום הטיפול הנפשי מבקשים ליישם את המודל האנגלי של נגישות לשירותים פסיכולוגיים מבוססי נתונים (IAPT), במטרה להגיע עם שירותים מותאמים לעד כמיליון אנשים במהלך שנת 2024. הדבר המיידי שצריך לבצע הינו הכשרה מסודרת במימון המדינה לכלל הגורמים הרשמיים שיפגשו באזרחים נפגעי טראומה, דיכאון וחרדה.

כלומר, הכשרה ממוקדת לאחיות בקופות ובבתי חולים, פיזיותרפיסטים, יועצות חינוכיות ומטפלות ומטפלים מומחים. לצד זה חשוב להתחיל באיסוף נתונים מבחינה נפשית כמו הגופנית הרפואית, כדי להבין מה מהטיפולים הקיימים שניתן הוא היעיל ביותר לאזרחי המדינה.

המודל האנגלי הינו ייחודי לממלכה המאוחדת ויכול לשמש כמדריך חיוני למפקחים, למנהלים ולאנשי ונשות טיפול, ולספק הנחיות על הרחבת שירותי הטיפול המקומיים בכל רשות, חברה או עמותה מופרטת, לעודד הכשרות והבטחת איכות בשירות, שימוש בשיטות טיפול יעיל וחומל למטופלים.

בהקשר של מתקפת הטרור הנוראה, נגישות לטיפול פסיכולוגי מבוסס נתונים הופכת לרלוונטית יותר. המצוקה המתמשכת מדגישה את החשיבות של טיפול מידי בחולים, בפצועים גופנית ונפשית, ואת הצורך בהיצע של טיפולים מומלצים על ידי נתונים מהשטח, המותאמים למצבים הקליניים הספציפיים שלהם. הרווח הנוסף של עבודה מגובה נתונים היא עידוד של המטופלים לתפוס את עצמם כחלק משינוי נדרש לעצמם ולעתיד, ולהעצים אותם עם יכולת בחירה לגבי הטיפול שלהם ושימוש בגורמי תמך שהוכחו כיעילים. איסוף הנתונים מדגיש את המשמעות של שירותים המגיבים למשוב של המטופלים, מתעדפים את רווחת הצוות שלהם ומאפשרים מעורבות של מטפלים ומטפלות במשימות טיפול קריטיות מחוץ לחדר הטיפול.

לסיום – מדיניות ציבורית וטיפול פסיכולוגי אישי מבוסס נתונים

נקודת חוזקה נוספת: עבודה מבוססת נתונים מפריכה מיתוסים. הצגת נתונים ברמה הלאומית משפרת את יעילות השירות, היא גם ניתנת לערעור כל רגע. מיתוס שרווח למשל באנגליה היה שטיפול נפשי בקהילה אינו מיועד לבעיות חמורות, זוכרים שדיברנו על הפתרון בישראל של אשפוז במחלקה סגורה? איסוף הנתונים לאורך השנים הראה כי העבודה הטיפולית המדויקת מסייעת לא רק לבעיות קלות עד בינוניות. למעשה, מחצית מהאזרחים הבריטיים המבקשים עזרה מציגים תסמינים בינוניים עד חמורים.
חשוב להכיר בכך כמו כל קביעת מדיניות ציבורית, מדובר בתהליך ועבודה מתמשכת, אנחנו מציעים להשתמש בהנחיות לאיסוף וניתוח הנתונים הלאומי האנונימי כדי להבין את חוזקות סוגי הטיפולים השונים, סוג השירות ומגבלותיו ולהבין מה ניתן להציע לגבי פיתוח והערכת פרויקטים של חדשנות בשירותים השונים.

כאשר אנו מתכנסים כקהילה מקצועית וכאזרחי המדינה, כדי לתמוך באלו שנפגעו ישירות מהזוועות של ה-07.10.2023 אנחנו מבקשים עבור כל אזרחי המדינה את הטוב ביותר. ראינו עדות לחוסן וחוזקה של הרוח האנושית בקרב אזרחי ישראל וקהילת אנשי הטיפול. כדי להשתקם מהמצב הנוכחי נדרש שינוי תפיסה בקרב מקבלי ההחלטות, סדר עדיפויות שונה.

על ידי הבטחת נגישות לטיפולים פסיכולוגיים איכותיים, נוכל להתחיל את המסע לשיקום החברה הישראלית, לטיפוח חמלה והבנה מול מצוקה, בטרם היא דורשת התערבות במצב חריף. 

קיימים בישראל מומחים וארגונים רבים, אנחנו מקווים שהמדינה תתקדם לשנת 2023 ותעבוד מתוך שיקולים מבוססי נתונים, עדיף להתחיל מהכשרות רחבות לכלל צוותי השירות במדינה שידעו להגיב נכון לאחר שלמדו ותרגלו בהכשרות מעמיקות ספציפיות מוכחות מחקרית כיעילות.