טיפול בכעסים ע”פ הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית – CBT

כעס נתפס כאחד מהרגשות הבסיסיים והנפוצים ביותר. לרוב, כעס מלווה בתגובות גופניות ומוביל להשלכות התנהגותיות. למשל, כעס עלול לעורר את האדם לביצוע פעולה תוקפנית ולשיפוט לקוי- למשל, מצב נורמטיבי עלול להתפרש כאיום, חוסר צדק או בגידה.

מתי כעס הופך בכלל לבעיה?

כעס גורם לתסמינים גופניים ורגשיים. הכעס הוא רגש וזה נורמלי לחלוטין לכעוס כמובן, זה חלק מובנה במערכת ההפעלה שלנו ונועד להרחיק סכנה מאיתנו, לכן זה גם נורמלי לחוות תסמינים אלו מדי פעם. מתי זה יפריע? אדם עם בעיות כעס נוטה לחוות רגשות של כעס לעתים קרובות יותר ועוצמה חמורה יותר ממה שאמור לשמור עליו ולהועיל לו.

במקרה קיצוני, הכעס יאופיין בהתפרצויות זעם חוזרות ונשנות, החריגות ביחס לאירוע שגרם להן. התפרצויות אלו ילוו בצעקות, בכי, קללות או שימוש בשפה פוגענית במידה מופרזת, כשהמאמצים להשגת רצונו נכשלים או כאשר מוצבים גבולות לגבי התנהגותו. מאפיינים נוספים עלולים להיות דפוס של הרס רכוש או השלכת חפצים בעת כעסים, מריבות תכופות, איומים לפגיעה בדמויות סמכות ובכלל זה ההורים, אחאים וקבוצת השווים, אלימות ואף מעשים אכזריים כלפי בני אדם או בעלי חיים.

כמו כן, ייתכן כשל בקבלת אחריות לבעיות של שליטה בכעסים, אשר מלווה בדפוס חוזר של האשמת אחרים בשליטה הלקויה בכעס.
לרוב, ברקע יימצא דפוס של התנהגויות פסיביות-אגרסיביות כדוגמת שכחה, העמדת פנים של אי הקשבה, התמהמהות ועוד, וזאת במטרה לתסכל או להרגיז אחרים.
בין הגורמים להתפרצויות הזעם יכולים להיות רגשות של דיכאון, חרדה, חוסר ביטחון. לעתים קרובות כעס עלול להתפתח כתגובה למצבי דחק או תוקפנות אשר מופנית אל האדם.

סוגי בעיות כעס

כעס יכול להתבטא במספר דרכים שונות. לא כל כעס מתבטא באותו אופן. כעס ותוקפנות יכולים להיות כלפי חוץ, כלפי פנים או פסיביים.

• הַחוּצָה. זה כרוך בביטוי הכעס והתוקפנות שלך בצורה ברורה. זה יכול לכלול התנהגות כמו צעקות, קללות, השלכה או שבירת חפצים, או התעמרות מילולית או פיזית כלפי אחרים.
• כעס כלפי פנים, מופנם. סוג זה של כעס מופנה כלפי עצמך. זה נראה כמו דיבור עצמי שלילי, הימנעות מדברים שמשמחים אותך או אפילו מניעת צרכים בסיסיים, כמו שתייה ואוכל. במקרים מסוימים יש גם פגיעה עצמית ובידוד מאנשים הן דרכים אחרות שבהן כעס יכול להיות מופנה פנימה.
• כעס פַּסִיבִי. סוג זה של כעס נראה כמו התנהגויות עדינות ועקיפות שמטרתן הבעת הכעס שלך. דוגמאות להתנהגות אגרסיבית-פסיבית כוללות יחס מינימלי ושקט לאחר, ציניות ועוקצנות, סרקסטיות והערות שנועדו לפגוע ולהעליב.

אם כך, אנשים שונים מתמודדים עם כעס בדרכים שונות. כדי למצוא טיפול בכעסים נדרשת מודעות לנזק המלווה, ולמצוא חלופה יעילה. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, שיעילותו ותרומתו למטופל מבוסס ונתמך על ידי מחקרים, מהווה תשובה להתמודדות מסוג זו.

טיפול בכעס – מטרות ארוכות טווח

1. רכישת ידע באשר להבעת כעס באמצעים מילוליים הולמים, ופיתוח אפיקי שחרור פיזיים בריאים באופן עקבי. בדרך זו:
   – להביא להפחתה ניכרת בתדירות ובעוצמת התפרצויות הזעם- קץ להרס הרכוש, לתוקפנות ולמעשי האלימות.
   – להביא להפחתה משמעותית בתדירות ההתנהגויות הפאסיביות-אגרסיביות על ידי הבעת כעס ותסכול באמצעות ביטויים מילוליים מבוקרים, הולמים וישירים.
2. להביא ליכולת ניהול יחסים בין-אישיים הן עם גורמי סמכות והן עם קבוצת השווים, ברוח כבוד הדדי.
3. לפתור את הקונפליקטים התורמים להתפתחותן של בעיות שליטה בכעסים.

טיפול בכעסים – יעדים קצרי טווח

1. רכישת יכולת לזיהוי מצבים, מחשבות ורגשות אשר מעוררים רגשות כעס והתנהגויות בעייתיות, וכן את המטרות מאחורי אותן התנהגויות.
2. הפניית המטופל לבדיקה פיזית מקיפה בכדי לשלול גורמים אורגניים אפשריים התורמים לשליטה הלקויה בכעסים (למשל, נזק מוחי, גידול, רמות טסטוסטרון מוגברות).
3. השלמת מבחנים פסיכולוגיים במטרה לבדוק אופציה של תחלואה כפולה אשר תורמת לבעיית השליטה בכעס.
4. ביצוע הערכה למטופל בנוגע לצורך בתרופות פסיכותרפויטיות לשם סיוע בשליטה על כעסיו ובהתנהגותו, הפניה לרופא בעת הצורך להערכה נוספת ומתן טיפול תרופתי.
5. רכישת מיומנויות לזיהוי וביטוי מילולי של הדינמיקה המשפחתית, התורמת בהווה ובעבר להופעת בעיות של אי ויסות כעסים.
6. פיתוח חשיבה סתגלנית ויעילה בקשר למצבי תסכול וכעס, ובקשר להשלכותיהם ההתנהגותיות. יחד עם פיתוח חשיבה זו, רכישת דרכים חלופיות להתמודדות עם הכעס ועם התנהגות בלתי נאותה.
7. למידה ויישום של תקיעות מחשבתית בכדי להתמודד עם מחשבות פולשניות ובלתי רצויות, המעוררות תגובות של כעס.
8. רכישה ויישום של אסטרטגיות של הרגעה, תקשורת יעילה, וחשיבה יעילה וגמישה כחלק מהדרך החדשה להתמודדות עם תגובות הכעס.
9. זיהוי וגיוס מקורות תמיכה משפחתיים וחברתיים איתם ניתן לתרגל את הכישורים החדשים.

לסיכום, הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בהתמודדות עם כעס מאפשר הפחתה הן בתדירות והן בעוצמות הכעס, והטמעה של דרכים יעילות לשיפור תחושת הרווחה הנפשית ופיתוח תקשורת בין- אישית חיובית ואסרטיבית.

טיפול עצמי באינטרנט לניהול כעסים נמצא כיעיל במידה שמשלבים בו את השיטות המתאימות 

כך מצא מחקר שנערך בשנת 2022.

התוצאות פורסמו בכתב העת Journal of Consulting and Clinical Psychology בעיות בניהול כעסים יכולות להיות בעלות השלכות כבדות על האדם שסובל מכך וגם על משפחתו וחבריו.
מחקר חדש על טיפול עצמי בכעסים מצא כי ניתן לחוות שיפור ניכר תוך 4 שבועות.
במחקר זה משנת 2022 שנעשה במרכז לחקר פסיכיאטריה במכון קרולינסקה בשבדיה מצאו ממצא מדהים: קורס הנמשך ארבעה שבועות של טיפול עצמי אינטרנטי יכול לעזור לאנשים עם בעיות הקשורות בכעס ותוקפנות, אפילו כעס ברמות גבוהות.
המחקר, אותו החוקרים בחרו לכנות “מחקר הכעס”, הוא הראשון שהשווה בין מיומנויות שונות של ויסות רגשות בתיווך אינטרנט מול כעס. תוצאות המחקר חשובות לטיפולי CBT גם בעזרת מטפל/ת כי יתרמו להבנת השיטות הנכונות לויסות רגשות. בנוסף המחקר מוכיח כי ניתן להנגיש שיטות טיפול בשלמותן אשר נמצאו יעילות מחקרית בשימוש עצמי באינטרנט, על בסיס ראיות מדעיות.

במכון פסגות פיתחנו בשנים האחרונות טיפול עצמי עבור חרדה מתחושת חנק וחסר באוויר, שמייצרת מצוקה חמורה בחלק מסוגי החרדה.
לחצו כאן לקריאה על השיטה >

כעס הוא רגש חשוב כשמתבטא בעוצמה המתאימה. הבעיה קורית כשהכעס נהפך להפרעה וקורה בעוצמה ובתדירות לא מותאמים, שפוגעים בקשרים עם הסביבה. הכעס יכול להיות הפרעה בפני עצמו אבל קשור לעיתים במצבים נפשיים שונים: אבלות, דיכאון, חרדה, טראומה, הפרעת קשב וריכוז, OCD או צורך בשליטה ובתחושת וודאות ואמון.
אנשים רבים שחווים מטרד בשל כעס מוגבר מרגישים בושה, ולכן ניתן לשער שהטיפול האינטרנטי מתאים עבורם כי חוסך הגעה, המתנה למפגש הטיפולי ואפילו צורך לשבת אל מול מטפל/ת, לרכוש אמון ולהצליח לדבר על בעיית הכעס שלהם.

מחקר הכעס בדק את ההשפעה של שתי אסטרטגיות, מיומנויות לוויסות רגשות הנהוגות בטיפול CBT, התנהגותי-קוגניטיבי:

1. מודעות רגשית וזיהוי תגובות לא יעילות (לדוגמא מחשבות טורדניות על אירוע כעס וזיהוי תגובות במחשבה של שיפוטיות)
2. הערכה קוגניטיבית מחודשת.

כלומר הכרה וערעור המחשבות, מיקוד ביכולת לפרש מחדש מחשבות ומצבים ולזהות מחשבות חלופיות שאינן מעוררות תחושות קשות.

כלל משתתפי המחקר החלו אותו עם בעיות כעס משמעותיות. בסך הכל נבדקו 234 משתתפים שחולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות. במשך 4 שבועות קבוצה א’ תרגלה מיינדפולנס בדגש על מודעות לרגשות ומחשבות, קבוצה ב’ תרגלה טכניקות מחשבתיות (קוגניטיביות) של הכרה וערעור המחשבות, קבוצה ג’ נבדקה על שילוב של שתי השיטות אלו. כל הטיפולים נמשכו בערך באותו משך, נמצאו קשורים לירידה בכעס ובתגובות אגרסיביות שהנבדקים דיווחו עליהן בעצמם בסוף הטיפול.

נזכיר כי כעס יכול להתבטא בשלוש צורות: כלפי חוץ, פנימה במעין ענישה עצמית וגם באופן מרומז שמוכר בשם פאסיבי-אגרסיבי.

תוצאות המחקר על טיפול עצמי בבעיית כעסים

נמצא כי טיפול משולב הינו היעיל ביותר.
הטיפול המשולב בין שתי המיומנויות שהסברנו עליהן קודם הביא לרמות נמוכות משמעותית של התנהגויות כעס הניתנות לתצפית, וגם להפחתה בתוקפנות ובמחשבות אובססיביות של כעס, כלומר לחוויה הפנימית של האדם, אך עם זאת הטיפול סייע לבטא באופן בריא את הכעס.
המחקר הראה כי הטכניקות האחרות לבדן היו הרבה פחות יעילות מאשר שילובן. השילוב היה יעיל במיוחד עבור משתתפים שחוו רמות גבוהות מאוד של כעס בתחילת המחקר.
התוצאות מחזקות מחקרים ותיאוריות קודמים המצביעים על כך שבעיות בניהול כעסים קשורות באופן מהותי לקושי בוויסות רגשות ואף ביכולת לפרש אירועים ומצבים.
התוצאות מראות שטיפול אונליין קצר מאוד של ארבעה שבועות בלבד הניתן דרך האינטרנט, עם תמיכה מינימלית של מטפל/ת, יעיל בהפחתת בעיות כעסים. תקוות אנשי המקצוע היא שמחקרי המשך יתמכו בממצא מדעי זה ושטיפול יעיל יוכל להיות נגיש בצורה נרחבת באינטרנט ולהשתלב במטרות במסגרת הטיפול הרגיל.
אם אתם מאמינים שהכעס שלכם יוצא משליטה או שהכעס משפיע לרעה על חייך או על הקשרים עם הקרובים אליכם, אל תישארו עם זה לבד, תעזרו באנשי טיפול בגישת CBT עליה התבססו בטכניקות שבמחקר עליו סיפרנו במאמר זה.