מה זה אמפתיה?

אמפתיה זו היכולת להבין ברמה הקוגניטיבית ולראות דברים מנקודת המבט של האחר וכן היכולת לדמיין את עצמכם במקומם. בעיקרון, זו היכולת לשים את עצמכם בנעליו של אחר ולהרגיש את מה שהוא מרגיש באופן פעיל. אמפתיה היא אחד היסודות החשובים ביותר לביסוס קשרים עם אנשים אחרים, קל וחומר כאשר מדובר בקשר טיפולי. 

בנוסף, אמפתיה היא חוזקה שמבוססת על הקשבה, הקשבה מיטיבה והמשמעות של אמפתיה היא היכולת שלי לשים את עצמי בנעליים של השני. אני יכול להיות אמפתי למחשבות של השני, למשל לחזור על הדברים שהוא אומר. דרך הדברים שלו אני אבין את הפרשנות שלו על אירוע שקרה. ואז כשאני אומר לו את זה אני יכול להבין ממנו אם הבנתי את מה שהוא התכוון אליו, כפי שהוא התכוון. 

כיצד אמפתיה באה לידי ביטוי?

הרבה פעמים יש כעס שיכול ליצור מרחק ביני לבין אדם אחר. למשל, אם הוא ירגיש שאני הקשבתי לו, הוא יחוש יותר מובן. זה יוכל להרגיע וכך תיווצר הזדמנות לדבר על מה שקרה: על הכעס עצמו וגם בפעמים רבות על רגשות נוספים שקשורים בכעס, אולי פחד, אשמה, עצב או תסכול.

במצבים מסוימים אוכל להיות אמפתי לרגשות של השני, או דרך האינטואיציה העמוקה שלי לחוש את הרגשות שלו, ולהתחבר לחוויה הרגשית שלו, או ממש להתכוונן ולהתבונן בהבעת הפנים שלו, במחוות שלו, בטון הדיבור, לשמוע את הדברים ומזה להניח מה הרגשות שלו ואולי גם לבדוק איתו.

אמפתיה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בעוצמה של הבעיה. כשיש לי עניין כנה בעוצמת המצוקה של מי שנמצא איתי וקבלה של העוצמה הזו בלי שיפוטיות.

דוגמא לכך היא אם הילד שלי צופה איתי בסרט והוא אומר שהוא מפחד, אני יכול להגיד לו: “הסרט בכלל לא מפחיד” ואז אני לא ממש אביע אמפתיה לפחד שלו ולא לעוצמה. אם הילד ריגשי במיוחד ואני לא אתן תוקף למה שהוא חווה הוא יכול להסלים את ההתנהגות כי יש לו צורך בתחושת ביטחון והגנה. רק כאשר אני אתן תוקף לחוויה ואולי אשתמש במשפט כמו: ”אתה מפחד, זה באמת מפחיד אבל זה לא מסוכן” אני אוכל לשדר לילד שאני אתו, שאנחנו ביחד בדבר הזה ואז משהו יוכל להתחיל להתשחרר ולהרפות.

סוג נוסף של אמפתיה הוא אמפתיה לחלומות ותקוות. זו היכולת שלנו להתעניין ולהסתקרן בתקוות במשאלות, בפנטזיות, של אדם אחר שהיינו רוצים להתקרב אליו. היכולת לשהות במרחב הדמיוני הזה יכולה להוות פתח להיכרות מעמיקה והבנה של בן האדם כפי שהוא.

אמפתיה וסימפתיה

מה ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה? בעוד שהמשמעות של סימפטיה היא להרגיש צער או עצב עבור מישהו אחר, באמפתיה אנחנו יכולים להבין שהאחר חש צער או עצב וכדי לחוש זאת, יהיה עליכם להתחבר לתחושה דומה אצלכם. כאשר אתם מיומנים ביצירת אמפתיה, תוכלו להתחבר לקשת רחבה של רגשות אצלכם. 

לדוגמה כאשר אדם חווה אובדן וחולק אתכם את הרגשות העמוקים שמציפים אותו ואת תחושת הבדידות שאופפת אותו, קל להגיד “יהיה בסדר” או “בוא נחפש את חצי הכוס המלאה” וזו תהיה תגובה שמקורה בסימפטיה. לעומת זאת, אמפתיה תהיה להקשיב לו, לחלוק אתו את העצב על האובדן ולתת מקום ולגיטימציה לרגשות שלו, לעיתים גם ללא מילים. פעולה כזו למעשה מייצרת חיבור רגשי עמוק יותר ומאפשרת ראייה של האחר.

אמפתיה – דוגמאות וסימנים

לא כל האנשים יגיבו באמפתיה לרגשות של אחרים, מה שמצביע על כך שזו לא תגובה אוניברסלית. יש כמה סימנים שמעידים על אמפתיה והם:

• היכולת לראות את העולם מנקודת מבט של מישהו אחר
• היכולת שלא להיות שיפוטיים 
• היכולת להבין את הרגשות של אדם אחר 
• היכולת לתקשר את הרגשות של אדם אחר 
• היכולת להקשיב באמת למה שאחרים אומרים

אז אם לעיתים קרובות אנשים מספרים לכם על הבעיות שלהם, אם אתם מבינים איך אנשים אחרים מרגישים וחושבים לעיתים קרובות על רגשות של אנשים אחרים, אם אנשים מגיעים אליכם כשהם זקוקים לייעוץ ואתם מוצאים את עצמכם מנסים להקל בסבל של אחרים, אם מאוד אכפת לכם מאנשים אחרים, או אם לעיתים אתם מרגישים סחוטים או מוצפים באירועים חברתיים, כנראה שאתם אנשים אמפתיים. 

גישות שונות ללימוד אמפתיה

אמפתיה היא מיומנות המתפתחת במהלך השנים, היא מהווה בסיס לכל מיומנות חברתית מורכבת באשר היא, היא מאפשרת לנו יכולת לווסת את הרגשות שלנו כשאנחנו כועסים או מרגישים דחויים. היא מאפשרת לנו להיות עם השני כשהוא זקוק לנו. וככל שאנחנו מצליחים להיות במצבים חברתיים יותר ויותר בסקרנות וקבלה של רגשות או מחשבות לא נעימים לנו, אנחנו יכולים לפתח אותה יותר ויותר.

אנשים רבים מצליחים באופן טבעי להיות אמפתיים ולהתחבר לאחר לצידם שחווה מצוקה.

במצבים מסוימים יכול להיות קושי מסיבות שונות, למשל הזדהות יתר עם החוויה המציפה.

ב-CBT ובפסיכולוגיה בכלל קיימות גישות רבות לשימוש ולימוד אמפתיה. על פי דר’ ברנס כותב רב המכר “בוחרים להרגיש טוב”  אפשר ללמוד להיות אמפתיים על ידי חלוקה לכמה רמות, על פי גישתו יש לעיתים צורך לשלב 6-8 רמות, נציג לכם כאן 3 מתוכן:

על פי ברנס הרמה הנמוכה ביותר של אמפתיה היא חזרה על המילים של האחר, ‘לא מוסיף כלום אבל נותן כל מה שצריך’. רמה מעל חזרה על המילים נקראת ‘פריקה מהנשק’, כלומר אם מישהו כועס עליי, פעמים רבות חלק גדול ממה שהוא יגיד יהיה מוגזם ולא עובדתי, אך מבחינתו זה יהווה מטען רגשי שיכביד על היכולת שלו להקשיב לדבריי, לכן יהיה עליי לזהות את כוונתו העמוקה ולהתחבר למה שבתפיסתי הוא אמת, אך רק אם אני באמת מאמין בזה, ולהציג בפניו את אותה אמת.

רמה נוספת של אמפתיה היא לדבר במשפטי “אני מרגיש X (עצוב, כועס, תסכול)”.

כאמור גישתו של ברנס מעבירה את האדם דרך שלבים רבים יותר מהכתוב כאן והיא מצריכה תרגול ולמידה במצבים שונים. 

גישות ה-CBT ככלל מאפשרות לאדם לזהות את מכלול המצבים הבעייתיים ולהפחית את השיפוטיות, האשמה העצמית והתסכול כלפיהן. כך לייצר הזדמנות ללמידה ושיפור ולחיזוק הקשרים המשמעותיים בחיים. 

למה לא כל האנשים חווים אמפתיה? סיבות לחוסר אמפתיה

יש כמה סיבות שיכולות להוביל לכך שלאנשים לא תהיה יכולת לאמפתיה (מצב הנקרא חוסר אמפתיה), ביניהן:

• הטיות קוגניטיביות – לעיתים הדרך שבה אנשים תופסים את העולם סביבם מושפעת מהטיות קוגניטיביות אשר יכולות להקשות על ראיית התמונה הגדולה ולהקטין את הסיכוי לכך שיוכלו לראות את המצב מנקודת מבטו של אדם אחר. (לדוגמה, מאשימים אחרים בכשלונות שלהם, מייחסים את מצוקותיהם למאפיינים פנימיים וכדומה).
• דה-הומניזציה – מלכודת מחשבתית שבבסיסה האמונה שאנשים שונים או רחוקים מאתנו גם לא מרגישים ומתנהגים כמונו. כתוצאה מכך, אנשים ירגישו פחות אמפתיה אם הם מאמינים וחושבים שאלו שסובלים שונים מהם באופן מהותי. 
• האשמת הקורבן – לפעמים כאשר אדם אחר עבר חוויה נוראית, יהיו אלו שיאשימו אותו בנסיבות החוויה. האשמת הקורבן מונעת את היכולת לחוש אמפתיה. הדבר נובע מהצורך להאמין שהעולם הוא מקום הוגן ושאנשים מקבלים את מה שמגיע להם. כתוצאה מכך הם טועים לחשוב שלהם זה לא יקרה. 
• הפרעות אישיות – ישנם אנשים שסובלים מהפרעות אישיות אשר גורמות לחוסר איזון ובכך מונעות מהם להרגיש ולהזדהות עם תחושותיו, רגשותיו ומחשבותיו של אדם אחר (כמו למשל הפרעת אישיות נרקיסיסטית). 
• חסמים רגשיים – אנשים שחווים דיכאון, חרדה או כל סוג של קהות רגשית עשויים שלא להיות פתוחים רגשית לרגשותיו של אדם אחר ויהיו יותר מרוכזים בחוויה האישית שלהם. 

מחקרים על אמפתיה בדקו איך סוגים שונים של אמפתיה, כמו היכולת להבין (הכרני-קוגניטיבי) מה אדם אחר מרגיש (מיומנות של מנטליזציה), להרגיש יחד איתו (חוויה רגשית משותפת), לדאוג לו (פעולה פנימית או חיצונית של דאגה אמפתית), או להרגיש מצוקה בגלל הרגשות שלו (מתח ומצוקה פנימיים) קשורים לאופן שבו אנשים עוזרים לאחרים להתמודד עם הרגשות שלהם. ממצאי המחקרים מראים כי ככל שאנשים יותר אמפתיים, הם משתמשים ביותר דרכים שונות לעזור לאחרים להרגיש טוב. הכוונה היא בייחוד לדרכים שמראות אכפתיות, כמו לנסות להרגיע, לתמוך, או לתת תוקף ולאשר את הרגשות של האחר. אנשים שמרגישים דאגה אמיתית לאחרים היו הכי טובים בביצוע פעולות אלו. לעומתם מי שמרגישים מצוקה כשהם רואים אדם אחר עצוב היו בעלי נטייה רבה יותר לנסות לשנות את המצב מהר (תחשבו על נותני העצות למיניהם) במקום להיות שם עבור האחר. בסך הכול המחקרים מראים שגם אם יש קושי, עדיין כדאי ללמוד איך להשתמש באמפתיה בחוכמה. כלומר גם אם יש מגבלה להיות אמפתי מכל סיבה, פנימית או חיצונית, שיפור היכולת להיות אמפתי עוזר לשפר את מערכות היחסים שלנו עם אחרים (יותר ביטחון אישי) וגם לעזור לאחרים להרגיש טוב יותר.

ולבסוף,

היכולת לראות דברים ולהבין את נקודת מבטו של אדם אחר ולהזדהות עם רגשותיו  הן מיומנויות חברתיות  מאד חשובות בניהול יחסים בין אישיים. ולמרבה המזל, אמפתיה היא מיומנות חברתית שניתן ללמוד ולחזק. אם אתם רוצים לבנות את כישורי האמפתיה שלכם, יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות: כמו למשל לעבוד על יכולות ההקשבה שלכם, לשים לב לשפת גוף ולסוגים אחרים של תקשורת לא מילולית, לנסות להבין אנשים (ונקודת מבטם) גם כאשר אינכם מסכימים איתם, להביע יותר עניין בחייהם של אחרים, לדמיין את עצמכם בנעליו של מישהו אחר ועוד.

מקורות