מיזוקינסיה: תנועות קטנות שגורמות לתגובות רגשיות גדולות

תסמינים של מיזוקינסיה

התסמין העיקרי של מיזוקינסיה הוא תגובה רגשית שלילית לתנועות מסוימות. עוצמת התגובה יכולה להשתנות מאדם לאחר, וגם החוויה שונה במצבים מגוונים. התגובה הרגשית לרוב היא עוצמתית ומתחילה בשינוי מהיר של תחושות גופניות כגון דפיקות לב, הזעה או מתח שרירים. במקרים מסוימים, התגובה עשויה להוביל להימנעות ממצבים חברתיים או מקומות בהם יש סיכוי להיתקל בתנועות המעוררות.

שכיחות התופעה

מחקרים מראים כי מיזוקינסיה נפוצה יותר ממה שנהוג היה לחשוב. מחקר משנת 2021 מצא כי כשני שלישים מהאוכלוסייה הכללית חווים רמה מסוימת של רגישות למיזוקינסיה. מחקר נוסף מצא כי כ-10% מהמשתתפים הגיעו לסף המצביע על נוכחות של מיזוקינסיה. עם זאת, חשוב לציין שהשכיחות המדויקת עשויה להשתנות בין מחקרים שונים בשל הבדלים במתודולוגיות ובאוכלוסיות המשתתפות. המסר המעודד הוא שלהרבה אנשים יש רגישות בחוש הראיה לתנועות חזרתיות ואפשר לחיות עם התופעה חיים מלאים ובריאים.

גורמים להתפתחות מיזוקינסיה

הגורמים המדויקים למיזוקינסיה אינם מובנים במלואם, אך ישנן מספר השערות אפשריות:

• רגישות חושית מוגברת: אנשים עם מיזוקינסיה עשויים להיות בעלי רגישות גבוהה יותר לגירויים חזותיים, מה שגורם להם לשים לב יותר לתנועות שאחרים עושים.
• קשר למיזופוניה: מיזופוניה היא תופעה דומה שבה אנשים חווים סלידה, גועל וכעס עוצמתי כאשר נחשפים לצלילים מסוימים. המחקרים המעטים הקיימים מצאו כי קיים קשר בין מיזופוניה למיזוקינסיה, כאשר אנשים רבים הסובלים ממיזופוניה מדווחים גם על תסמינים של מיזוקינסיה (25% חפיפה).
• גורמים פסיכולוגיים: הפרעות חרדה וחוויות שליליות בעבר, או מצבי לחץ ודחק שעשויים לשחק תפקיד בהתפתחות מיזוקינסיה. דוגמה להמחשה מתוך הניסיון שלנו היא למשל בהפרעת חרדה של בעיית OCD. בחלק מהמקרים הטקסים נעשים במחשבה, ובמקרה שבו רואים תנועות חזרתיות יש קטיעה של הריכוז, הפרעה לטקס ההרגעה, וכך נוצר מעגל שבו הדחף ויש צורך לבצע פעולת הרגעה פעם נוספת.

איך רגישות בחוש השמיעה קשורה?

כאמור, מיזופוניה ומיזוקינסיה הן תופעות דומות, כאשר התופעה הראשונה מתייחסת לרגישות לצלילים ואילו מיזוקינסיה מתייחסת לרגישות לתנועות, למידע מחוש הראיה. מחקרים מצאו כי שתי התופעות קשורות זו בזו, כאשר אנשים רבים מדווחים על קיום של שתי התופעות. עם זאת, מחקרים אחרים מצביעים על כך שמיזוקינסיה עשויה להיות הפרעה נפרדת ואינה בהכרח רק סימפטום של מיזופוניה. נכון למחקרים שיש היום מדובר על עד 25% בלבד של רגישות לרעשים ספציפיים בשילוב מיזוקינסיה.

השפעה על חיי היומיום

ברוב המקרים אנשים רגישים לתנועות חזרתיות לא ירגישו בבעיה כמעט בכלל. במקרים מסוימים מיזוקינסיה יכולה להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום של מי שסובלים מבעיה הנובעת ממנה. תנועות קטנות חזרתיות יגרמו לתגובות רגשיות עוצמתיות ושליליות (לרוב כעס) וייתכן שיווצר צורך עז וסלידה, ואף דחף להימנע ממצבים מסוימים שבהם עלולה לקרות התנועה החזרתית. מגבלה כזו על החיים יכולה להשפיע במצבים שונים:

• פגיעה יחסים חברתיים ומשפחתיים
• פגיעה  בריכוז בלימודים או בעבודה
• פגיעה ביכולת להשתתף בפעילויות חברתיות
• פגיעה ברווחה הנפשית ובערך העצמי

תיאור מקרה בדוי לדוגמה:

דנה הגיעה לטיפול כי הרגישה ביטחון עצמי נמוך במצבים חברתיים מסוימים בעבודה שלה. היא סיפרה בטיפול שהבעיה התחילה בגיל 20 כאשר הייתה בראיון עבודה. אחד המראיינים עשה תנועות חזרתיות עם היד בשיער שגרמו לה להרגיש חוסר ריכוז, כעס ותסכול כי לא נתנה את ה-100% שלה. היא שיתפה שמאז אותו הראיון היא נמנעה ככל שהייתה יכולה ממצבים בהם התבקשה לדבר מול אנשים בעבודה. במובן הזה בתקופת הקורונה התקשורת דרך שיחה בוידאו יחסית עזרה לה משום שיכלה להסתיר את האנשים ‘הבעייתיים’. לפני הטיפול דנה התבקשה לחזור לעבוד לגמרי מהמשרד – בכל ימות השבוע. זה היה הרגע שבו היא החליטה להגיע לטיפול כי הבינה שזה גובה ממנה מחיר. מחיר בעבר כשלא פעם זה גרם לה לפספס הזדמנויות קידום, מחיר בהווה כי הרגישה שוב את הפחד מהרגשות העזים והסלידה מלראות תנועות חזרתיות. היא הבינה שזה מגביל אותה מקצועית ומייצר פגיעה של ממש ברווחה הנפשית שלה. דנה החלה בטיפול פסיכולוגי ממוקד בעיה בגישת ה-CBT במכון פסגות כדי ללמוד איך להתמודד עם הרגישות של המיזוקינסיה. הטיפול היה ממוקד וכלל שימוש בסרטוני תרגול ייחודיים עבור הטריגרים שלה- מצבים במקום העבודה. בתחילת  הטיפול המטפל עזר לה לזהות את הטריגרים הייחודיים שלה. נמדדו גם רמות הלחץ במצבים הבעייתיים. בעזרת המידע שנאסף דנה התאמנה לקראת המצבים שבהם צפוי מתח ולחץ. היא תרגלה במפגשים וגם ביניהם בעזרת עזרים דיגיטליים שהותאמו עבורה במכון פסגות. תוך מספר שבועות דנה פיתחה אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר שאותן למדה בטיפול. היא ראתה שרמת הביטחון העצמי השתפרה וכיום בשלבי סיום הטיפול היא השלימה מספר שלבים ראשונים של כמה אפשרויות קידום, גם בחברה בה עובדת וגם בראיונות בחברות נוספות בתחום.

הקשר לבריאות הנפש

מחקרים מצאו כי מיזוקינסיה קשורה למצבים נפשיים אחרים, כגון חרדה, דיכאון והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי להבין את טיב הקשרים הללו ואת הגורמים המשותפים. חשוב לנו להדגיש כי טיפול נפשי מקצועי אינו מנסה לחפש שם לבעיה והאבחנה מתוך מקום של “מחלה נפשית”, אלא שם הבעיה הספציפית אמור להוביל לטיפול המסוים שיהיה יעיל עבורה- בדיוק כמו בדוגמה של דנה והבעיה במקום העבודה.

טיפול במיזוקינסיה ודרכי התמודדות

למרות שהמחקר על מיזוקינסיה עדיין בחיתוליו, ישנן מספר דרכים אפשריות להתמודדות עם התופעה:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): טיפול זה יכול לסייע בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים למיזוקינסיה
• טכניקות מיקוד וקרקוע: במקרים יותר ‘קלים’ מבחינה רגשית כדאי לתרגל קשיבות (מיינדפולנס). רצוי לתרגל מדיטציה בישיבה או בתנועה כמו יוגה, שיכולות לסייע בהפחתת חרדה ומתח
• טיפולי חשיפה: חשיפה מבוקרת ומתוכננת לתנועות המעוררות כמו בדוגמה של דנה יכולה לסייע בהפחתת הרגישות לאורך זמן, ולחזק את תחושת השליטה במצבים המאתגרים
• קבוצות תמיכה: שיתוף עם אחרים שמכירים את הבעיה מקרוב יכול לספק תמיכה רגשית וטיפים להתמודדות

לסיכום, מיזוקינסיה היא תופעה שכיחה יחסית שברוב במקרים לא מייצרת בעיה כלל. במקרים שנוצרת בעיה היא יכולה להשפיע באופן משמעותי על שגרת החיים. למרות שהמחקר בנושא עדיין מצוי בשלבים ראשוניים, קיים גוף ידע מתחום הטיפול שמכיר את הבעיה ונותן מענה מדויק בהתאמה לידע המחקרי העדכני. לבעיה של מיזוקינסיה קיימות מספר גישות טיפול המקנות דרכי התמודדות אפשריות, שיכולות לסייע בהקלה על התסמינים. חשוב להעלות את המודעות לתופעה זו בקרב הציבור הרחב וקהילת אנשי המקצוע כדי לספק תמיכה טובה יותר לאנשים הסובלים ממנה.

*מאמר זה נועד לספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. יש להיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים שמכירים את הבעיה לכל צורך, לאבחון ולטיפול. האחריות על יישום המידע המופיע במאמר היא על הקוראים בלבד.

שאלות נפוצות