מיזופוניה: איך מרגיש עומס יתר על חוש השמיעה?

בעולם מלא בצלילים מגוונים, אנשים רבים חיים בינינו עם אתגר ייחודי – מיסופוניה. מיזופוניה היא מצב המאופיין בתגובה רגשית ופיזיולוגית עוצמתית כלפי צלילים ספציפיים, המכונים לעתים קרובות (ב-CBT: טריגרים) “צלילי טריגר”. מי שסובל מכך או מכיר אדם אחר מייד יבין מה הבעיה. זוהי רגישות יתר לצלילים כדוגמת לעיסה, נשימה או נחירות, דפיקות או תיפוף. אלה צלילים שיכולים לעורר תגובות שליליות אינטנסיביות, ולהוביל למצוקה וחוסר נחת קיצוני.
במאמר זה נבקש להסביר את החוויות היומיומיות בעולם הסבוך של אנשים שסובלים מבעיה זו. נפנה זרקור על השפעת ההפרעה, על יכולת הסובבים לסייע וכן נספר מעט על מחקרים וסטטיסטיקות שידועים לנו.

תסמיני מיזופוניה – הפרעת רגישות לצלילים ספציפיים (צלילי טריגרים):

מיזופוניה היא מצב המשפיע על אנשים שונים במגוון קבוצות גיל ורקעים שונים. בניגוד לחוויית מטרד כללי הנגרם על ידי צלילים מסוימים, מיסופוניה מעוררת תגובה פיזיולוגית ורגשית מוגברת ביותר, שיכולה לכלול כעס עוצמתי, חרדה, פאניקה ואפילו תגובת תוקפנות או בריחה שמוכרת כתגובת FFF. לדוגמה, צליל של מישהו לועס מסטיק או שותה משקה דרך קש עלול לעורר תגובה של סלידה עזה, מה שהופך את המצב למאתגר עבור אנשים עם ההפרעה להתמודד עם מצבים יומיומיים. באופן כללי ניתן לחלק את החוויה לשתי קבוצות:

  • מחשבה אוטומטית שתוביל לעיתים לכעס ותסכול כלפי האחר, למשל: “הוא עושה לי את זה בכוונה”
  • מחשבה אוטומטית שתוביל לתסכול וחרדה, יופנה פנימה כלפי עצמי, למשל: אני דפוק, אני עומד להשתגע. מה לא בסדר בי שאני רגיש כל כך?”

שכיחות, סטטיסטיקה ותסמינים

נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שההפרעה משפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה. על פי מחקרים שונים, ההערכה היא שכ-15-20% מהאנשים עלולים לחוות תסמינים במידה מסוימת. תסמינים אלו יכולים לנוע בין רמה מתונה לבין רמה חמורה, שמשפיעה על היבטים שונים של חיי היומיום. סטטיסטיקות זהירות יותר מצביעות על מספר של 6% מהאוכלוסייה אשר חווים רגישות בשמיעה ברמת מיזופוניה, אך 1% מהאוכלוסיה סובלים מההפרעה ברמה גבוה שמובילה לפנייה לטיפול.
בטיפול CBT חשובה לנו הגדרה מדויקת של הבעיה שכן רגישות בחוש השמיעה יכולה להיות גם בעיה בפני עצמה, אך לפעמים זו רגישות שהיא חלק מבעיה אחרת, למשל הפרעת קשב וריכוז. לכל בעיה קיים טיפול מתאים שונה מהאחר, שהוכח מחקרית, עבור כל סוג בעיה.

הגורמים להתפתחות בעיית מיזופוניה:

קשה לשער לגבי הסיבות ומהלך התפתחות בעיית המיזופוניה. האנשים עצמם שמגיעים לטיפול במכון פסגות מדווחים לעתים קרובות שהופעת ההפרעה קשורה לסלידה עמוקה משמיעת בני משפחה אוכלים במהלך תקופת הילדות. אפשר לדמיין תהליך של התניה חוזרת ונשנית בעקבות אירועים מעצבנים או מגעילים שחזרו על עצמם, שבסופו של דבר הביאו למצב של תסמינים מיזופוניים או להתנהגות נמנעת. למרות שאירועים אלו הובילו להפרעה, כל האנשים שנבדקו במחקרים מכחישים חוויה של טראומה או חוויה של אירועים הקשורים לפגיעה בהם בשל הצלילים.

הסבר נוסף להתפתחות של מיזופוניה הוא שהבעיה היא חלק מתסמונת תגובתיות יתר כללית לגירויים תחושתיים. זה עשוי להסביר את המעבר מגירויים שמיעתיים לחזותיים. אם כן, מיזופוניה צריכה לחלוק קווי דמיון עם הפרעת ויסות חושי, קיימים מקרים שזה המקרה כמו בקשת האוטיסטית אבל לרוב זה לא המקרה. השערה נוספת היא שאנשים עם הפרעת אישיות כפייתית (OCPD) או OCD ספציפי נוטים לפתח מיזופוניה. הטענה של מי שמשערים כך היא שאדם המקפיד על כללים נוקשים מבחינה מוסרית (כמו: אסור לי לכעוס) עלול, לדוגמא, להיתקל בקשיים להתמודד עם קולות אכילה לא מנומסים, ולבסוף לגרום לו או לה לסלידה ולהימנעות מהקולות והצלילים.

מנקודת מבט של חקר התופעה, אכן נראה שיש חלק אובססיבי במיזופוניה כאשר חומרת המצב מפריעה לאנשים, משום שיש מעין אובססיה ומיקוד, התעסקות-יתר בצליל המסוים שקרה או שעלול לקרות, כמו גם חלק אימפולסיבי, דחף לבצע פעולה תוקפנית או נמנעת מצליל הטריגר.

כשניגשים לטפל בבעיה של מיזופוניה שני ההיבטים, המיזופוניה והאובססיה, צריכים להיות מוסברים בצורה מיטבית בתוך מודל סיבתי אחד.

חשוב לנו להרגיע, מיזופוניה אינה OCD ובמידה ואתם חושדים שיש לכם OCD יחד עם מיזופוניה רצוי לבקש עזרה ממטפל/ת מומחה לטיפול ב-OCD שגם מומחה לטיפול במיזופוניה.

איך גיל האדם משפיע?

מיזופוניה יכולה להשפיע על אנשים בגילאים שונים. לעתים קרובות הבעיה מופיעה במהלך הילדות או בגיל ההתבגרות המוקדמת, אם כי היא יכולה להתפתח גם בשלב מאוחר יותר בחיים. מחקרים מראים כי הפרעה זו עשויה להשפיע על נשים וגברים באופן שווה, אם כי ייתכנו שינויים בצלילים הספציפיים המפעילים את המצוקה ובתגובות שבאמצעותן האנשים מנסים להקל על המצוקה הקשורים למגדר. בהמשך המאמר נרחיב מעט על כך.

רוצה שניצור איתך קשר?

    השפעה על חיי היומיום

    החיים בצל ההפרעה יכולים להיות מאתגרים ועשויים להשפיע על תפקוד במצבים חברתיים, בתחום הלימודי והתעסוקתי של האדם. המצוקה המופעלת על ידי צלילים מסוימים יכולה להוביל להתנהגויות של ניסיון למניעת הבעיה באופן קיצוני, ולמשל לגרום לאנשים לבדידות, כי הם נמנעים ממצבים שבהם צלילים אלה עשויים להתרחש. היחסים עם משפחה, חברים ועמיתים עשויים להיות מתוחים עקב הקשיים בניהול התגובה לצלילים שמפעילים את תחושת המצוקה.
    דמיינו מצב בו אדם או אישה חווים מצוקה רגשית לנוכח צלילי לעיסה. מדובר במצב שגרתי של ארוחה משפחתית שיכול להיות סיוט עבור אדם רגיש לצלילי לעיסה.

    מיזופוניה ובריאות הנפש

    מיזופוניה נמצאה במחקרים כקשורה לבעיות נפשיות שונות, מה שמדגיש את ההשפעה הפוטנציאלית של שיפור בה כזרז להשפעה חיובית על הרווחה הכללית. לדוגמא: הפרעות חרדה ומצב רוח, הפרעת חרדה כללית, דיכאון והפרעות נוספות, נמצאו כקשורות לעיתים קרובות. החשיפה המתמדת לצלילים מעוררי מצוקה והמחיר הרגשי שהבעיה מייצרת, יכולים לתרום לרמות מוגברות של מתח וקשיים בוויסות הרגשי.

    טיפול במיסופוניה ודרכי התמודדות

    אנשים המתמודדים עם ההפרעה יכולים לשפר את מצבם בעזרת מגוון אסטרטגיות להתמודדות נכונה. אנשים רבים שסובלים ממיזופוניה מכירים בעצמם מגוון פעולות שמקלות על חייהם ומסייעות להמשיך בשגרה ולמזער פגיעה באורך החיים הרצוי. למשל אנשים רבים משתמשים באטמי אזניים כדי לשפר יכולת ריכוז או שינה, הם מתבדחים על מצב חברתי שבו חוו כעס / גועל בשל לעיסה חזרתית קולנית, שימוש באוזניות מבטלות רעש במקומות ציבוריים ועוד.
    אל הפעולות הטבעיות מצטרפות בטיפול נפשי טכניקות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), כמו למשל ביצוע מתוכנן של חשיפה לצלילים מעוררי מצוקה, תוך תרגול מניעת תגובה לא רצויה. זיהוי מחשבות ודחף להימנעות שלא משרתות מטרה רצויה ועוד. תרגול טכניקות אלו יכול לעזור לאנשים להפחית בהדרגה את התגובות האוטומטיות שלהם לצלילים המעוררים מצוקה. בנוסף, ניתן לשלב טכניקות של טיפול במוסיקה, טכניקות הרפיה, כולל תרגילי מדיטציה ותרגילי נשימה, שיכולים לסייע בניהול התגובות לרגשות העוצמתיים ולתרום לטיפוח תחושת רוגע ושליטה.

    מרכיב חשוב בטיפול במיזופוניה ופתרון הבעיה הוא תקשורת פתוחה לפיתוח מודעות והבנה בקרב בני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה. הכלה מצד הזולת היא חיונית ליצירת סביבה תומכת עבור אנשים הסובלים מהבעיה. כיום עדיין אין מודעות רבה, לכן חינוך לגבי המצב וביצוע התאמות, כגון חללים מבודדי רעש, לאפשר שימוש באוזניות לביטול רעשים, כל אלו יכולים להקל באופן משמעותי על האתגרים העומדים בפני אנשים הסובלים מההפרעה.

    סיכום

    מיזופוניה יכולה להיות מאבק עבור אנשים שחווים תגובות רגשיות ופיזיולוגיות אינטנסיביות לצלילי טריגר ספציפיים. על אותם אנשים מוטל העול של לקבל את מצבם הרגיש ולהבין שיש להם יכולת לשליטה בדברים מסוימים. מצדם ומצד הסביבה, הבנת המצב הבעייתי והשפעתו חיונית ליצירת חברה מכילה ותומכת יותר. על ידי טיפוח מודעות והכלה, ביצוע מחקרים נוספים ויישום דרכי התמודדות יעילות והתאמות מתאימות, אנחנו יכולים לספק איכות חיים טובה יותר עבור אלה שחיים עם ההפרעה.

    במכון פסגות חשוב לנו לשפר את איכות חיי המטופלים שלנו ולכן חקרנו, מצאנו ולמדנו במיוחד שיטת CBT למיזופוניה. שיטה שמציעה למטופל/ת לימוד ותרגול של 5 נושאים בסך הכול, שפותרים את הבעיה.

    מיזופוניה

    אם אתם מרגישים שהבעיה של רגישות לצלילי הטריגר שלכם גורמת לכם לכעס על אנשים קרובים, אולי לתחושה שאתם משתגעים מהצליל, או לתסכול מהבעיה ואפילו צורך עז להתבודד, תדעו שאפשר לפתור את הבעיה בעזרת טיפול מיוחד שפותח עבור מיזופוניה. השיטה שהוכחה יעילה מחקרית וכוללת נושאים מדויקים הכוללים תרגילים ושיעורי בית שהמטפל/ת מקליט במיוחד עבורכם. אל תישארו לבד עם הבעיה, פנו אלינו לעזרה מקצועית.