פריצת דרך: בדיקת דם חדשה מנבאת סיכון לסכיזופרניה

אבחון מוקדם של סכיזופרניה, ככל הניתן, עוזר למזער את ההשפעה השלילית שההפרעה הנוירולוגית גורמת לגוף והנפש. לרוע המזל, סימני הזיהוי עלולים להיות קשים לאיתור בשלבים המוקדמים שלה.

חוקרים בראשות צוות מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה פיתחו בדיקת דם המציעה דרך פשוטה ואמינה יחסית לבדוק את חומרת הסכיזופרניה הנוכחית ואת הסיכון העתידי. במאמר הזה נפרט על בדיקת הדם שיכולה לעזור למנוע הרבה כאב וסבל נפשי וגם נשתף אתכם על טיפול CBT יעיל שאנחנו מבצעים במכון פסגות כדי לסייע למי שכבר היום בסיכון לסבול מסכיזופרניה.

בעולם ללא בדיקות דם שמזהות סיכון גבוה להפרעה נפשית אנשים נוטים להסתיר מעצמם רמזים לבעיה שצצה. זה נכון בהרבה מקרים גם בבעיה רפואית כמו דלקת שמתגלה רק במצב חריף.

כשיש בעיה רפואית הסובל ממנה לרוב יתמקד בהשפעה על יכולת התפקוד, ביכולת לנהל קשרים ולעמוד במשימות החיים כמו לימודים ועבודה. כשהבעיה מחריפה וכבר קשה ‘לטאטא מתחת לשטיח’ בעיה נפשית או רפואית, בדרך כלל כאשר כבר משלמים מחיר, אנשים פונים לבדיקה וטיפול.

כשמדובר על בעיה של פסיכוזה הקשורה לבעיה אורגנית או לפסיכוזה כתוצאה משימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, זה נכון שהתקף פסיכוטי כשלעצמו אינו מזיק מיידית, אולם ההמתנה עם הטיפול והפגיעה לאורך זמן יכולה לגבות מחיר כבד. הסיבה היא שהמוח משתנה ובמקרים מסוימים עוצמת החוויה יוצרת קושי בעיבוד מידע, בעיות קשב וריכוז, תשומת לב מוגברת למידע שנחווה כמאיים וכדומה.

(תמונה מאתר PEXELS: Karolina Grabowska)

מתי אפשר לזהות פסיכוזה:

פסיכוזה יכולה לקרות בדרך כלל בבגרות הצעירה – גילאי 18 ותחילת שנות ה-20. בטווח הגיל זה יש רמות לחץ ומתח גבוהות, קיים סיכון לשימוש בקנאביס או חומרים פסיכו-אקטיביים אחרים, אלה גורמים מזרזים פגיעה נוירולוגית על רקע של סיכון גנטי לסבול מפסיכוזה ואולי גם סכיזופרניה.

אם לא בודקים את הבעיה הפסיכוזה מובילה להצטברות נזק ביולוגי, פגיעה חברתית ופגיעה מבחינה פסיכולוגית.

סכיזופרניה מפריעה ליכולת של המוח לעבד את המציאות באופן עקבי והיא יכולה לגרום גם לבעיות בשליטה מוטורית. למרות שאנחנו לא מבינים לגמרי איך זה מתחיל, ישנם טיפולים זמינים כדי לעזור לנהל את הבעיות.

במכון פסגות עוזרים לאנשים לאמן את המוח כמו גם את השליטה בגוף, ולוודא שאדם או אישה שסבלו מפסיכוזה, יצליחו למזער נזקים אם יחוו משבר נוסף בעתיד. גישת מכון פסגות הינה טיפול CBT שבמהות הגישה הינה חינוכית. כלומר בבעיות כמו דיכאון או פסיכוזה המטופלים הופכים להיות מומחים לנושא ולכל ההשלכות האפשריות, הסימנים המקדימים האפשריים.

במקרה של דיכאון לומדים ומתרגלים מספר נושאים שהוכחו כיעילים והמטרה היא לעזור למטופלים להאמין שביכולתם לצאת מייאוש או אשמה באם יגיעו לתחושת התקיעות בעתיד.

באשר לפסיכוזה, הפתרון מורכב יותר, במידה והבעיה חוזרת המצב הפסיכוטי מרגיש לעיתים בתחילתו נעים, ולכן זה מסובך יותר. לכן, הטיפול נעשה באמצעים שונים ומעט יותר אינטנסיביים במקרים מסוימים: הבסיס הוא למידה ותרגול נושאים שונים בחדר הטיפול, יישום התרגיל הנלמד גם בין המפגשים, למידה חווייתית בעזרת משקפי מציאות מדומה (VR) ואפילו שימוש בהקלטות אודיו במידה והפסיכוזה במצב שהיא פעילה והיא שמיעתית. הטיפול במכון פסגות למזעור נזקים מפסיכוזה חוזרת עובר דרך למידת הנושאים השונים שקשורים בפסיכוזה, כך שהאדם הופך למומחה, בתקווה, טרם הוא חווה פסיכוזה בשנית.

הבשורה של הזיהוי המוקדם של סכיזופרניה בעזרת בדיקת הדם היא אדירה, אם נדע מראש מי בסיכון, נוכל ללמד אותם למזער נזקים עוד לפני שסבלו מפסיכוזה לראשונה.

כפי שניתן לשער, כיום מי שמגיעים לטיפול לרוב יהיו מי שחוו פסיכוזה אחת ולכן הבינו שהם בסיכון גבוה יותר מאנשים אחרים.

איך פועלת בדיקת הדם לגילוי סיכון לסכיזופרניה?

בדיקת הדם פועלת על ידי חיפוש אחר שינויים פיזיים הידועים כסימנים ביולוגיים (ביו-מרקרים) המצביעים על פסיכוזה. החוקרים השתמשו במידע רב שנאסף במשך עשור של נתונים על חולים פסיכיאטריים, תוך התאמת תסמינים כמו הזיות למרקרים ביולוגיים כימיים בדם.

עם מספיק נתונים לעבוד איתם, הם הצליחו להפוך את המידע למערכת חיזוי שמומחית למצבי סכיזופרניה וסיכון עתידי והכול בעזרת בדיקות דם. זהו מדד בעל ערך אובייקטיבי שאינו מסתמך על הערכות פסיכולוגיות ממושכות.

יתרה מכך, חלק מהסימנים הביולוגיים שהודגשו על ידי החוקרים כבר מטופלים על ידי תרופות לבעיות אחרות, מה שעלול להאיץ את התפתחותן עבור סכיזופרניה.

מבחינה ביולוגית חלק מהתרופות הקיימות עובדות די טוב אם ינתנו מוקדם לאנשים בסיכון. בנוסף לטיפול תרופתי, גם תמיכה חברתית היא בעלת ערך משמעותי.

החוקרים מצביעים על יותר מ-3 מיליון אנשים עם סכיזופרניה בארה”ב לבדה כאינדיקציה לכמה ממצאים אלו יכולים להיות שימושיים, הן מבחינת אבחון סכיזופרניה והן בהתאמת מטופלים לטיפולים הנכונים.

לסיכום

קיימת עבודה רבה בתחום האיתור המוקדם. אם נצליח לבחון כיצד סמנים ביולוגיים בדם עשויים להיות מושפעים אצל אנשים עם מצבים אחרים כמו גם סכיזופרניה, נוכל לתת טיפול נפשי מונע ולדאוג לתמיכה חברתית. צוות המחקר מקווה שניתן יהיה לבצע בדיקות גילוי לסיכון לסכיזופרניה באופן רשמי בשלב מסוים בשנת 2024.

כרגע עדיין נותר לנו להבין הרבה מידע חסר לגבי איך ליישם נכון ולבחון את ההשפעה על המחשבות והכרת הבעיה, כמו גם המגבלות של הבדיקה, אבל, יש סיבה לאופטימיות בעידן כזה של פסיכיאטריה מדויקת המתהווה.

הגישה שלנו במכון פסגות היא ללמוד על הבעיה כשהיא עדיין לא התפתחה למגבלה על החיים, ולהבין איך למנוע החרפה בעתיד.

במידה והבעיה מייצרת משבר נפשי ניתן לבצע פעולות מאומצות כדי לייצב את המצב, אנחנו מציעים את הדרך הראשונה כאפשרות עדיפה לטפל בבעיות.