פומו (FOMO) ו- ג’ומו (JOMO) חרדת החמצה וכיצד להתמודד איתה
אחד ההיבטים המשמעותיים שנולדו והתפתחו מתוך מהפכת הרשתות החברתיות הוא כלל לא טכנולוגי אלא פסיכולוגי. אנחנו מדברים כמובן על תופעת ה-FOMO או כפי שהיא מוכרת לא אחת, תופעת “Fear of missing out” או “פחד מהחמצה” . מדובר בחרדה חברתית-פסיכולוגית אמיתית אשר הופכת יותר ויותר נפוצה. היא נחשבת לגורם סטרס מהותי בחייהם של אנשים רבים. היום נסביר אודות הפומו וננסה לשפוך מעט אור על דרכי התמודדות עם תופעה נפוצה זו.
מה זה FOMO? איך הפחד מהחמצה מתבטא?
כאמור, השם FOMO הוא ראשי תיבות של fear of missing out, מה שמתורגם לעברית במילים פשוטות כפחד להחמיץ או לפספס.
המונח פומו או פחד מהחמצה מתאר חרדה חברתית בה האדם חווה לחץ וחרדה להחמיץ חוויות מהנות או אלמנטים חיוביים ומענייניים, בזמן שהוא משווה לאנשים אחרים שכן חווים חוויות ואלמנטים אלו. המשמעות היא שחרדה זו יוצרת רצון עז וכמעט “ממכר” לדעת הכל, להמשיך לקבל מידע וחשיפה למדיומים כמו רשתות חברתיות, וכן לצורך לשמר קשר רצוף כלשהו עם אנשים ומדיומים כדי לא להחמיץ משהו.
חרדת החמצה יכולה להתבטא בהרבה אופנים, למשל התחושה או ההרגשה שכל האחרים חווים חוויות טובות וכיפיות יותר, מקיימים חיים טובים יותר ממני, מוצאים קשרים זוגיים וחברתיים טובים יותר ומוצאים הזדמנויות עסקיות/מקצועיות טובות יותר. התופעה החלה לצוף ולעלות לסדר היום החברתי עם עליית הרשתות החברתיות (למרות שהיא זוהתה עוד קודם), כאשר חלק מהמודל שלהן ממש בנוי על אותה חרדת פומו, מה שגורם לנו להמשיך לגלול במורד הפיד כדי שלא לפספס עוד פוסט מרגש, סרטון מצחיק או תמונה של מכר דיגיטלי מחופשה חלומית בחו”ל – מה שבתורו כמובן מגביר את החרדה ואת התחושה שיש “בחוץ” אינסוף אפשרויות טובות יותר.
חרדת FOMO היא לא רק התחושה שיכול להיות שיש דברים יותר טובים שאתם יכולים לעשות או לחוות כעת, אלא היא גם ההרגשה שאתם ממש מפספסים משהו חשוב מיסודו שאנשים אחרים כן חווים כרגע. השילוב הוא של פחד מהחמצת עוד חוויה חיובית או אלמנט כלשהו וגם שכל היתר לא מחמיצים ורק אתם נותרים לבד מאחור.
מה השפעת ה-FOMO על החיים?
הפחד להחמיץ הזדמנויות, חוויות ודברים גורם אצל אנשים רבים מאוד לחרדה מתמשכת ואינסופית שכל הזמן יש אפשרויות והזדמנויות טובות יותר, מה שגורם בתורו לבעיות של מחויבות, של בחירה בדרך אחת ושל חיפוש בלתי פוסק אחר משהו טוב ומוצלח יותר וגם לקושי להתמקד במטרה או יעד מסוימים וגם אי יכולת להתנתק ממדיומים מסוימים בלי החשש התמידי לפספס משהו. בהחלט מציאות מלחיצה ומשתקת!
המשמעויות החברתיות והאישיות של FOMO אם כך רחבות ומהותיות, ומתבטאות במסלולי קריירה ועבודה, בבחירת זוגיות ובניית מערכות משפחתיות, בהתמקדות במטרות חיים וכיוצא באלו – מה שהלכה למעשה יוצר שינוי פונדמנטאלי באופן בו לא מעט אנשים חיים את חייהם בעולם כיום. חרדת החמצה פוגעת בתחושת האושר והערך העצמי של הסובלים ממנה ועשויה לעודד מעורבות בפעילויות לא בריאות או לא מומלצות לאותו אדם.
מעבר להשפעה המוכרת והמדוברת מאוד של חרדת FOMO על “בילוי” של שעות על גבי שעות בתוך המדיומים של רשתות חברתיות, לתופעה חברתית ופסיכולוגית זו יש גם השפעות נוספות, לדעת חלק מהמומחים חלקן ממש מהוות גורם מעצב מרכזי עבור הדור הצעיר הנוכחי.
בהחלט ניתן לומר כי חרדת פומו משפיעה יותר על הדור הצעיר, אנשים ילידי שנות ה-2000, אך היא בהחלט גם נחלתם של אנשים מבוגרים יותר.
רוצה שניצור איתך קשר?
האם יש טיפול לחרדת החמצה ולבעיות שהתופעה מביאה לחיים?
היום, כאשר התופעה יותר מוכרת ונחקרת, מתפתחים גם אפיקים טיפוליים ממוקדים ויעילים להתמודדות עם חרדת FOMO. לצד “דיאטות” מדיה חברתית ואף ניתוק מוחלט ממדיומים כמו רשתות חברתיות, אפשר ליישם היבטים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT) כדי להפחית את תחושת הפחד מהחמצה, להכניס שקט למערכת ולהתמקד בדברים החשובים והרלוונטיים במקום בחשש התמידי להחמיץ. צעדים כמו שינוי קוגניטיבי מכוון של הפוקוס של המחשבות, זיהוי דפוסי חשיבה המובילים לפומו, גמילה דיגיטלית, כתיבת יומן וחיפוש קשרים איכותיים ואמיתיים עם אנשים ותשומת לב להכרת תודה והכרה במה שיש – כולם יכולים לעזור מאוד בהתמודדות עם חרדת FOMO, רצוי כמובן לצד ליווי מקצועי מדויק ומותאם אישית.
על פומו דיברנו, אבל האם שמעתם על JOMO?
ג’ומו הינו מושג שלכאורה הופכי לפומו, הפחד מלחמיץ.
הפעם נספר על מחקר שבחן את החוויה של האושר מלהחמיץ, הג’ומו (JOMO).
המחקר נערך על ידי אוניברסיטת וושינגטון סטייט ומצא כי רוב האנשים שנמצאו במקום גבוה בסולם “שמחת ההחמצה” או JOMO נמצאו גם בדירוג גבוה של חרדה חברתית. כאשר ניתן לתאר חרדה זו כסוג של ביישנות מופרזת, עד כדי חשש להיחשב מוזר וחריג במצבים חברתיים שונים.
המונח ג’ומו, JOMO, מוגדר כהנאה בריאה מהבדידות בניגוד כמעט ישיר ל-FOMO שהוא כידוע הפחד “להחמיץ” מצבים חברתיים. מחקר זה מצא באופן מסוים קשר בין ג’ומו לבין קיום של חרדה מסוימת מאחורי רגשות השמחה. כלומר שמחה לעיתים קשורה פחות לחוויה נעימה אחרת, אלא יותר כדי להימנע מאינטראקציה חברתית. לדוגמא, חרדה חברתית שעשויה לגרום לג’ומו מציעה הקלה ופתרון למחשבות על הפחד ממבוכה או פחד מהשפלה במצבים חברתיים. זה נורמלי וחשוב לרצות להיות לבד בבית עם עצמכם, יש אנשים מופנמים וביישנים יותר מאחרים.
זה עשוי גם להסביר את המתאם שנמצא בין JOMO ושימוש במדיה חברתית, תוצאה שהפתיעה את החוקרים הייתה הקשר בין חרדה חברתית לבין שימוש מוגבר ברשתות החברתיות, שאולי יכולות להרגיש כמו דרך פחות מלחיצה לתקשר מאשר קשר פנים אל פנים בסביבה הומת אדם או קשר אישי פנים אל פנים. נבדקו כ-1000 אנשים שונים בשני חלקי מחקר ולחרדה חברתית נמצא הקשר החזק ביותר.
חשוב לזכור שכל אדם יודע מה טוב עבורו בבחינת כמות הזמן וההשקעה שלו בקשרים חברתיים. האושר שמהחמצה, JOMO, אינו נתפס כדבר חיובי או שלילי מבחינת טיפול CBT והמחקר שתיארנו, אלא כמצב נתון שנדרשת התייחסות רצינית לתועלת והמחירים של ההחמצה.
ייתכן ואדם ייהנה מפעילות אחרת שאינה כוללת אנשים אשר תתרום לו רבות.
לצד זה ובהמשך לכך, במידה וחרדה חברתית מגבילה אתכם, המחקרים קובעים, כמו בכל בעיות הקשורות בחרדה, שאם נחשפים ליותר קשרים ומסגרות חברתיות החרדה בהכרח פוחתת, פחות ופחות מפריעה ואף נעלמת, לכן, אל תתנו לחרדה להגביל אתכם מלהיות במקומות ציבוריים ובקשרים עם אחרים.
