גזלייטינג / Gazlighting – התעללות נפשית במסגרת מערכות יחסים

קרה לכם שהייתם בשיחה בה האדם השני גרם לכם לפקפק בנכונות של מה שאתם אמרתם? האם זכור לכם ששמעתם מילים בסגנון הבא:

• ” תגיד לי השתגעת? “
• ” אתה מגזים! “
• ” תפסיקי להיות כזאת רגישה! “
• ” על מה אתה מדבר? זה לא קרה.. נראה לי שדמיינת! “
• ” אני דואג לך מאוד, לדעתי משהו לא בסדר אצלך! “

אם נתקלתם במשפטים כאלה או דומים, ייתכן שנקלעתם להתנהגות הנקראת ‘גזלייטינג’. הכוונה היא לניסיונות לערער את היציבות הנפשית של הנפגע/ת, לשלול את כשירות תפיסותיו/ה ואמונותיו/ה, באמצעות הכחשה של המציאות העובדתית, הולכת שולל והטעיה, הצגת מידע סותר למציאות או הסתרת מידע משמעותי.

פירוש מקור המונח Gazlighting

המושג ‘גזלייטינג’, בעברית גזלות דעת, או באנגלית ‘Gazlighting’ והמיקוד בו הם חדשים יחסית, המונח הפך פופולרי מאז שנת תחילת שנות ה- 2000 (1). התנהגות זו מוכרת עוד מימי קדם בהגות הפילוסופית העתיקה. מקור המילה עצמה הינו במחזה שעובד לסרט מצליח מסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת הנקרא Gaslight – הסרט מתאר מערכת יחסים פוגענית בין בני זוג. ואתם לא צריכים ללכת לראות סרט ישן כי בשנת 2022 יצאה סדרה בשם זהה אשר מציגה את סיפורם של האנשים מאחורי פרשת ווטרגייט וניסיון הכפשת חלקם על ידי גורמי הממשל.

דוגמאות וסימנים לגזלייטינג / Gazlighting

גזלייטינג / Gazlighting יכול להתרחש בכל סיטואציה חברתית: במשפחה, במקום העבודה, במסגרות חינוכיות וגם במסגרות רחבות יותר. למשל, כחלק מהתעמרות במקום העבודה ייתכן מצב שבו תנאי העסקת העובד נפגעים. ראשית העובד יתריע על הפגיעה כלפיו, כתגובה המנהל הגזלייטר עשוי לא לתעד שום שיחה על הנושא וירגיע שיברר על כך. מאוחר יותר כשהפגיעה בתנאי העסקה תמשיך ותתעצם יכחיש המנהל כל שיח קודם על הנושא ויטען שזה פרי דמיון העובד. על כך יתווספו מניפולציות נוספות ככל הנראה.

אדם הפועל כך, הגזלייטר, מרוויח מהסיטואציה ולכן לא ישנה ביוזמתו את דרכיו. מכאן ברור כי המניעה כולה מושתת על מי שמניפולציות אלה נעשות כלפיו.

אחת הבעיות המשמעותיות במצב הזה היא שהאדם לא מודע שהדבר נעשה לו. קיימת תחושת אי נוחות גדולה אבל המוח שלנו נוטה לתת לה פירושים נורמטיביים ומיטיבים, הכוללים לפעמים אפילו האשמה עצמית, לקיחת אחריות, תוך כדי סלחנות לאגרסיביות המופעלת כלפיו.   

דוגמאות לגזלייטינג בהקשרים שונים

גזלייטינג בקרב בני נוער ובזוגיות צעירה

בעידן הרשתות החברתיות, תופעת הגזלייטינג קיבלה צורה חדשה – תקשורת במדיום הדיגיטלי. צעירים ובני נוער עלולים להיחשף למניפולציות רגשיות דרך שיחות בישומון הוואטסאפ, סטוריז, או תגובות פוגעניות שמטרתן לערער את הביטחון העצמי ואת תחושת המציאות שלהם.

בזוגיות צעירה, גזלייטינג עשוי להיראות תמים בהתחלה:

• בן או בת הזוג אומרים “סתם היית דרמטית, זה היה בדיחה”, כשבעצם מדובר בהעלבה.
• מחיקה של הודעות, עריכה או שינוי גרסאות או התעקשות ש-“לא אמרתי את זה”.
• השוואה קבועה לאחרים או טענה ש-“את לא מבינה דברים כמו שצריך”.
• פיקוח על נראות ברשת (“למה העלית את זה?”, “עם מי דיברת?”).

בני נוער שנמצאים בקשרים כאלה עלולים לאבד בהדרגה את תחושת הערך העצמי שלהם בעיני עצמם, וכך הביטחון העצמי במצבים חברתיים יפגע. חשוב מאוד ללמד כבר מגיל צעיר לזהות את הסימנים, לדעת להציב גבולות, ולפנות לעזרת מבוגר או חבר – בין אם מדובר ביועצת בבית הספר, חבר קרוב, הורים או גורם טיפולי מקצועי.

בגיל ההתבגרות השפעה של גזלייטינג יכולה להיות הרסנית מבחינת השפעת הבעיה על החיים הבוגרים (2). מחקר משנת 2025 בחן את שכיחות תופעת הגזלייטינג בקרב מתבגרים במערכות יחסים רומנטיות ואת השפעתה על הבריאות הנפשית שלהם. הממצאים הראו כי אחד מכל ארבעה בני נוער שחוו קשר זוגי בשנה האחרונה דיווח על חוויה של גזלייטינג. חשוב לנו להדגיש כי קשר רומנטי אמנם טומן בחובו אפשרות להיפגע רגשית אבל מדובר על שיעור גבוה יותר מסוגים אחרים של אלימות רומנטית. גזלייטינג נמצא קשור לרמות גבוהות של אלימות מילולית ודיגיטלית, אך נבדל מהן בכך שהוא קשור באופן ייחודי לתסמינים של דיכאון וחרדה (לא ברור מהמחקר מה קדם למה).
החוקרים מציינים כי גם כששאר סוגי האלימות לא היו קשורים לחרדה, הקורבנות של הגזלייטינג המשיכו להראות השפעה נפשית שלילית, מה שמצביע על כוחה ההרסני של גזלות הדעת.

אז מה אפשר לעשות?
החוקרים המליצו לראות בגזלייטינג צורה מובהקת של אלימות רומנטית בקרב בני נוער, ולחנך כדי למנוע. מומלץ לשלב את הלמידה בתוך תוכניות מניעה והתערבות אחרות של בני נוער.

גזלייטינג בני זוג – איך זה נראה בזוגיות של שני אנשים בוגרים?

• אחד מבני הזוג מכחיש שאמר או עשה משהו שבן הזוג השני זוכר/ת בבירור, או שבן או בת הזוג מסתירים מהאחר רומן מתמשך, בגידה
• אחד מבני הזוג אומר לבן הזוג או בת הזוג השנייה שהם רגישים מדי או מדמיינים דברים בזמן שהם מתארים את רגשותיהם הכנים
• בן או בת הזוג המניפולטיבי/ת מנסה לגרום לבן/בת הזוג האחר להרגיש שהוא משוגע או חסר יכולת לתפוס את המציאות והעובדות

הדוגמאות עד כה היו יחסית הגיוניות אז חיפשנו גם דוגמה מפתיעה כדי להמחיש כמה הבעיה עלולה לקרות בכל מערכת יחסים בין אנשים, אז לצערנו, גם בקרב אנשי טיפול שמענו על מקרים קשים.

דוגמאות מתחום הטיפול

• מטפל אומר למטופל שהזיכרונות שלו מהתעללות בילדות או חרם בתיכון אינם אמיתיים או מוגזמים.
• במקרה הפוך כאשר מטפלים או רופאים אומרים למטופל או מטופלת שהתחושות שלהם אינן אמיתיות, שלמשל בטיפול נפשי זה לא המטפל שפועל באגרסיביות כלפי המטופל/ת אלא שזה “שחזור” והשלכה, למרות שזה לא נכון. דוגמה נוספת היא למשל מטופלת בבדיקה רפואית אצל רופא נשים, בה הרופא מתעקש כי האישה מדמיינת שבדיקה שמבצע היא פולשנית שלא לצורך ומבטל את רגשותיה.

דוגמא נוספת במקום העבודה

במקרים מסוימים אם מנהל/ת אומר/ת לעובד שהעבודה שלו לא מספיק טובה, למרות שהעובד קיבל משוב חיובי מאחרים.

אפשר להבין מהמחקרים ומהדוגמאות שגזלייטינג יכול לקרות בכל מערכת יחסים, ללא קשר לגיל, מגדר או מעמד וקרבת האנשים המעורבים. זוהי צורה של מניפולציה שנועדה לגרום לקורבן לפקפק במציאות שלו, וכמובן למניפולטור להרוויח מהמצב.

התחלת ההגעה לפתרון עוברת באופן כללי בין שתי שאלות. האם אני מודע למציאות כפי שהיא? האם אני מצליח להטיל ספק בהנחת היסוד והעובדות אותן הצד השני מנסה להנחיל במחשבות שלי? הפתרון אם כך היא חשיבה עצמאית על המרכיבים השונים, תמיד יהיה גרעין של אמת במסכת השקרים של הגזלייטר, אך האקטיביות של הנפגע/ת תוכל לקרות בחלקים שאינם עובדתיים.

טיפים להתמודדות עם גזלייטינג

• תבטח/י בתחושת הבטן שלך. אם את/ה מרגיש/ה שמשהו לא בסדר, כנראה ששווה לבחון במלוא תשומת הלב את החשש.
• אל תתווכח/י עם המניפולטור שמבצע גזלייטינג. הוא או היא רק ינסו לגרום לך להרגיש לא שפוי.
• תעדו כל מה שקורה. זה יכול לכלול ניהול יומן, צילום מסך של הודעות טקסט או הקלטת שיחות טלפון וגם ‘שיחות מסדרון’.
• במידת הצורך תביאו אנשים שיהיו עדים לשיחות.
• דבר/י עם מישהו שאת/ה סומכ/ת עליו על מה שחווית. זה יכול להיות חבר, בן משפחה, מטפל/ת, יועצ/ת או איש מקצוע אחר.
• חשוב לשרטט קווים אדומים ברורים עם הגזלייטר. לעיתים אפילו להגביל את הקשר איתם, או לסרב להשתתף בשיחות שגורמות לך להרגיש רע.

מודל הבנה של גזלייטינג שמציעים במחקר (3)

החוקרים מציעים הסבר קוגניטיבי חדש לתופעת הגזלייטינג דרך מודל עיבוד שגיאות חיזוי (PEM – Predictive Error Minimization). לפי גישה זו, המוח כל הזמן מנבא את המציאות ומשווה בין הצפוי לבין מה שקורה בפועל. בגזלייטינג, בן הזוג המניפולטיבי יוצר שוב ושוב “שגיאות חיזוי” – מצבים שבהם הקורבן מרגיש שמשהו לא מסתדר, ואז מספק הסבר שממקם את מקור הבעיה אצל הקורבן עצמו (“את מדמיינת”, “את מגיבה בצורה לא רציונלית”).
הקורבן, שמונע מצורך בסיסי בקשר, שייכות וביטחון, מעדיף לשמור על אמונה שהיחסים טובים ושהשותף אמין — ולכן נוטה לאמץ את ההסבר של הגזלייטר במקום להטיל ספק בו. בהתחלה מדובר באירועים קטנים (“טעית”, “לא שמעת נכון”), אך עם הזמן הם מצטברים ומחלישים בהדרגה את הביטחון העצמי ואת האמון של הקורבן בתפיסת המציאות שלו.
לאורך הזמן נוצרת שחיקה בתחושת הסוכנות העצמית (Agency) – כלומר, בתחושה האישית וביכולת להבין, לפרש ולפעול בעולם בצורה עצמאית. הקורבן מתחיל לפקפק ביכולת השיפוט, בתפיסתו ובזיכרונו, והגזלייטר תופס מעמד של סמכות אפיסטמית – מקור האמת היחיד. בידוד חברתי מעצים את התהליך, שכן הוא מונע מהקורבן לקבל חיזוק חיצוני לאמינות של עצמו ולמה שתופס בחושיו ומחשבתו.
עם כך הדרך לטפל באופן כללי הינה כמי שמגלזטים מצליח/ה לעבד מחדש את “שגיאות החיזוי” בצורה נכונה – כלומר, לזהות שהמקור לעיוות הוא הגזלייטר ולא הנפגע/ת עצמו/ה. זה קורה לרוב בסיוע של אדם אחר, הורה, חבר או מטפל אמפתי ואמין, שמאפשר לקורבן לבנות מחדש אמון בעצמו ובתחושת המציאות שלו. פעולות כמו יצירת יומן אישי, פעילות גופנית קבועה ובניית שגרה עצמאית, מחזקות מחדש את תחושת העצמי והשליטה, ועוזרות לשקם את תחושת הערך והביטחון.

איך המודל מסביר את אופן הפגיעה מצד הפוגעים?

המודל מתאר את הגזלייטינג כצורת למידה מעוותת שבה הפוגעים “מתכנתים מחדש” את מערכת החיזוי של הקורבנות, עד שהקורבן מתחיל להטיל ספק בעצמו ולהסתמך על התוקף כמקור יחיד לאמת.

לסיכום,

גזלייטינג יכול להיות חוויה קשה מאוד אבל חשוב לזכור שאתה או את ממש לא לבדכם. מטפל או מטפלת CBT מיומנים יכולים לעזור לתכנן ולתרגל כיצד להגיב נכון ולהחזיר את השליטה ואת תחושת האמון שלכם ולהיות שוב פתוחים לקשרים מורכבים בחיים.

במידה ולא מטפלים הבעיה עלולה להתפתח לקושי לסמוך על אחרים עד כדי חיפוש כל אישור או רמז למניפולציות כלפיכם, מה שיכול בתורו להתיש אתכם ואת הסביבה, ולגרום לעיתים לפספוס הזדמנויות לקשרים חדשים מיטיבים בחיים.

חשוב לכולנו ללמוד להיזהר ממצבי גזלייטינג. נשמח אם תעלו את המודעות לכך בשיחות הסלון הקרובות עם המשפחה והחברים. 

מקורות:

1.

Brockes E. (2018, November 18). From gaslighting to gammon, 2018’s buzzwords reflect our toxic times. The Guardian. https://www.theguardian.com/commentisfree/2018/nov/18/gaslighting-gammon-year-buzzwords-oxford-dictionaries

2.

Thulin, E. J., & Heinze, J. E. (2025). Gaslighting in Teen Dating Violence: Links to Anxiety and Depression. Journal of Interpersonal Violence, 0(0).https://doi.org/10.1177/08862605251331523

3.

Klein, W., Wood, S., & Bartz, J. A. (2025). A Theoretical Framework for Studying the Phenomenon of Gaslighting. Personality and Social Psychology Review, 0(0). https://doi.org/10.1177/10888683251342291