חרם חברתי והשפעותיו על החיים המאוחרים
חרם חברתי, הפעולה האקטיבית של השארת מישהו מחוץ לקבוצה החברתית או הקהילתית, מהווה את אחד הדברים הכי קשים רגשית, מורכבים נפשית ובעלי השפעה שיכולים לקרות לילד או מתבגר, כאשר ההשפעה על מי שעבר חרם בתקופת הילדות, נמשכת לא אחת גם לאורך זמן לתוך תקופת הבגרות והחיים המאוחרים. חוויית הנידוי משפיעה על בחירות, צעדים, התנהגויות ושלל היבטי חיים. במאמר הזה נדבר על נושא כואב ומורכב זה.
פגיעה עמוקה בנפשו של הילד המוחרם
כל בני האדם ובעיקר ילדים, מסתמכים על קשרים חברתיים ומערכות יחסים חברתיות לתמיכה רגשית ואף לגיבוש אישיותי. הקשרים החברתיים האלו משמעותיים לגיבוש תחושת שייכות, זהות וגם ללמידת דרכים וכלים להתמודד עם אתגרי העולם. לכן כאשר ילד חווה חרם חברתי, על כל ההיבטים הקשים, המכעיסים והפוגעניים המתלווים לכך, יש בכך השפעה ממשית ופגיעה עמוקה בתחושת ההערכה העצמית של הילד ובראייה שלו את העולם כמקום בטוח, הסתמכות ואמון בעצמו ואמון באנשים אחרים.
זו חוויה כל כך חזקה, קשה וטראומטית עבור ילדים דווקא בגלל שבשלב החיים הזה, העולם הרגשי והנפשי שלהם עדיין מתפתח.
לילד עדיין אין את הכלים והמיומנויות הרגשיות והקוגניטיביות (שכליות) להתמודד עם הרחקה, החרמה והוצאה אלימה שכזו מקבוצת השווים החברתית. הילד חש נפגע, מבולבל, כועס, נעלב, מתוסכל וחסר אונים. הוא עשוי להאשים את עצמו ולפתח תסמינים רגשיים ואף פיזיים קשים כתוצאה מחרם חברתי מתמשך ומשמעותי.
פעולה כזו מצד קבוצת ילדים כנגד ילד או ילדה אחרים בקבוצה היא כה פוגענית ומצלקת, עד כדי כך שהיא ממש עשויה להשפיע לרעה ובאופן עמוק ומהותי על המבנה הרגשי והנפשי של אותם ילדים פגועים כאשר אלו יהפכו לבוגרים ומבוגרים.
כן, זה בהחלט עד כדי כך גרוע וחמור ולכן קריטי לטפל בתופעות אלימות כאלו בחומרה, במהירות ועם מעורבות הורית ומערכתית מסיבית להפסקת החרם – כלפי הילדים המחרימים וכמובן תוך טיפול, תיווך וסיוע רגשי עמוק לילד או הילדה המוחרמים.
כיצד נידוי חברתי בילדות משפיע בתקופת הבגרות
מחקרים פסיכולוגיים, כמו גם עדויות אישיות, מראים שוב ושוב עד כמה חוויית החרם החברתי בילדות ממשיכה ללוות את נפגעי החרם גם שנים קדימה לתוך חייהם הבוגרים. החרם ממש מהווה אלמנט מרכזי בעיצוב וגיבוש האישיות של המוחרמים בבגרותם ומשפיע על מכלול צעדים, החלטות ומהלכים שהם יעברו.
כך למשל, נמצא כי נידוי חברתי בילדות משפיע במידה רבה ועמוקה על תחושת הערך העצמי של מבוגרים שבילדותם עברו חוויה משמעותית של חרם מצד חבריהם, הם גדלים להיות מבוגרים שלא מאמינים בעצמם, ביכולתם לחוות דחייה למשל, ומסתובבים בעולם עם תחושת ערך עצמי נמוכה ופגועה.
חוויית החרם משנות הילדות משפיעה על דברים גדולים ומהותיים כמו בחירת בן או בת זוג (כולל כניסה למערכות יחסים לא בריאות ואף פוגעניות), בחירת תחום לימודים או מקצוע, בחירת מוסד לימודים, בחירת אפיק תעסוקה, מקום מגורים, ויתור על חלומות ושאיפות מתוך חוסר אמון עצמי וכיוצא באלו עם שלל השפעות שליליות קשות ואמיתיות.
לאותם ילדים מוחרמים, כאשר יהיו בוגרים ומבוגרים, יהיה קשה יותר לסמוך על אנשים אחרים, להיפתח רגשית ונפשית ואף לבקש עזרה. הם עשויים לפתח חרדות ספציפיות, כלליות או חרדות חברתיות ולא אחת הם מתקשים לשמר ולפתח מערכות יחסים.
רוצה שניצור איתך קשר?
השפעה הדומה לתסמיני פוסט טראומה!
מתוך היקף ההשפעה הנפשית, הרגשית ואף האישיותית שיכולה להיות לחווייה של חרם על ילדים על החיים המאוחרים יותר, עולה תמונה פסיכולוגית וטיפולית המציגה קשר ישיר וברור בין חוויית החרם בילדות לבין תופעות של פוסט טראומה (PTSD), הן מבחינת תסמינים והשפעה והן מבחינת דרכי התמודדות אישית וטיפולית.
לכן רואים תוצאות טובות עם תהליכי טיפול בשיטת CBT גם על מבוגרים שבילדותם עברו חרם חברתי, כפי שרואים תוצאות חיוביות ומהותיות בסובלים מפוסט טראומה בנסיבות אחרות לגמרי.
מה אפשר לעשות כשעדיין קיים חרם?
לרוב ילדים החווים חרם בקבוצה אחת יבקשו להימנע מכל דבר שמזכיר את החוויה המאיימת, כלומר יוותרו על חוגים ומסגרות אחרות. חשוב לזכור שלילדים יש בדרך כלל כמה קבוצות חברתיות וניתן להמשיך לשפר את המיומנויות החברתיות בקבוצות אלו עד שסכנת החרם מוסרת. כדי להכין את הילד לחזרה לקשר בסביבת מסגרת הילדים הדוחים חשוב שהילד יפתח תחושה ואמונה שיצליח להתמודד נכון עם מצבים לא נעימים עתידיים.
לקריאה נוספת על מיומנויות חברתיות הכנסו לאתר של שיטת אניIN שפותחה בפסגות, תוכלו להעמיק סוגיות שונות בנושא מיומנויות חברתיות:
