טינטון (טינטוס) ואיך CBT יכול לעזור – מקרה לדוגמה

לפי המחקרים שבחנו בעיות הקשורות לתשומת לב מוגברת לתחושות גופניות, בעיות הדיכאון, החרדה והפרעת הסומטיזציה (תשומת לב מוגברת לתסמינים גופניים) מועצמות כשיש גם בעיה של טינטון.

מחקרים על בעיות הטינטון בשילוב עם דיכאון, חרדה והפרעת תסמינים גופניים אינם רבים, אלו שכן קיימים לרוב מתמקדים באוכלוסיות שפנו לטיפול, אך בשנת 2023 נעשה בגרמניה מחקר גדול (מחלקת אף אוזן גרון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי מיינץ, גרמניה)  שפנה לכלל האוכלוסייה והגיע לאנשים רבים,  והנתונים הראו מספרים מעניינים. כמעט 30% סבלו מטינטון בקבוצה שייצגה את האוכלוסיה הכללית. מתוך סך של 8,539 משתתפים במחקר, הפרעת הטינטון הייתה בשכיחות של 28.0% (2387). מתוך כלל משתתפי המחקר נמצא כי הפרעת דיכאון, חרדה או הפרעת תסמינים גופניים היו בשכיחות גבוהה מאוד בהשוואה למשתתפים ללא תופעה של טינטון. כלומר טינטון הינו מנבא אפשרי להתפתחות חרדה, דיכאון והפרעת תשומת לב מוגברת לתסמינים גופניים. תסמינים גופניים במחשבה ראשונה הם תחושות כמו כאב או רעידות, מתח או חולשה, אבל הם כוללים גם את תשומת הלב המוגברת לחוש השמיעה והמתח הגופני-נפשי הקשור לטינטון, למשל כמו מיגרנה או עייפות כרונית.

טנטון סטטיסטיקה

טינטון מוגדר כרעש או צליל שהאדם חווה ושומע ללא מקור שמע חיצוני. שכיחות התופעה נבחנה במחקרים ונמצאה מגוונת. הערכת היקף שכיחותה נע בין 5% ל-43% אחוזים ברחבי העולם, 9%-28% באירופה, כאשר ככל שהגיל עולה כך יותר אנשים סובלים מהבעיה. גברים מושפעים מבעיה זו יותר מנשים. ייתכן שהמנעד הרחב של שכיחות הבעיה נובע מכך שהגדרת הבעיה לא אחידה במחקרים. מחקר נוסף שבחן מדגם אוכלוסייה במשך 10 שנים מצא כי טינטון הינו תופעה שכיחה למדי: כל גבר שלישי כמעט (גברים: 31.7%) וכל אישה רביעית כמעט (נשים: 24.1%). על אף שהתופעה מאוד רווחת חשוב לזכור, לא כל מי שיש לו טינטון בהכרח סובל וצריך טיפול בשל קשיים רגשיים.

לעומת המחקרים, בקליניקה מתועדים מקרים רבים של חפיפה בין בעיה של טנטון לבין בעיות רגשיות אחרות. מחקר בודד מצא חפיפה של כ-80% בין בעיית טינטון ובעיית דיכאון, כ-18 מחקרים אחרים (1,275 משתתפים) מצאו כי יש קשר סיבתי בין טינטון ודיכאון, חשוב לשים לב, לא הדיכאון גורם לטינטון וניתן לשער כי מי שסובל מטנטון שלא מטופל יפתח גם הפרעת דיכאון בנוסף לטינטון.

סיבות להתפתחות בעיה של טינטון אינה ידועות במלואן למחקר או לאנשי הטיפול. בדומה לבעיית מיזופוניה.

משערים כי יש נסיבות שונות שמייצרות את הבעיה, גם נוירולוגיות אורגניות אבל גם סביבתיות.

תיאור מקרה לדוגמה

חיים בן 38, גר עם אשתו והילדים בחולון בדירה עם משכנתא, עובד במשרד פרסום בשיווק דיגיטלי. הוא אוהב ללכת לטייל בטבע עם המשפחה בסופי השבוע ויש לו תחביב של למידה בקבוצה של מועדון חברתי בו יש הרצאות בנושאים מדעיים וקולינריים.

ברוב שעות היום חיים אומר שאין לו בעיה של טינטון, אבל כשמנסה להירדם הוא שומע צפצוף שגורם לו להיות ערני ומפריע להירדם, הפתרון שלו הוא להסיח את דעתו ולראות סרטונים בטלפון עד שנעשה עייף מאוד וכך הוא נרדם.

במצבים מאוד מסוימים הוא לא יכול להשתמש בהסחת הדעת, למשל אם הוא באמצע הרצאה ויש שקט, הטינטון יכול להפריע לו לריכוז והוא לא מצליח להתעלם ממנו, זה מייצר לו מועקה רגשית. חיים שם לב שהטנטון יכול להיות חמור יותר אם הוא ביום לחוץ או אם לא אכל, לכן יש לו סדר יום קבוע וקשה לו עם שינויים בכל מה שנוגע לאכילה או שתייה, זה ממש עושה לו חרדה.

בתקופה שנוסף לו גם הלחץ הביטחוני אחרי אסון אוקטובר 2023 חיים הבין שהוא צריך לפנות לטיפול כי הבעיה החמירה ונשארה כך יותר מחצי שנה, לכן פנה לטיפול CBT לטינטון במכון פסגות. כעבור 15 מפגשים בהם למד על אסטרטגיות שונות הקשורות במחשבות, אמונות, רגש ותחושות גוף. הוא הבין כי העיסוק שלו בארוחות או בניסיון לשלוט בטינטון עם שימוש בטלפון לפני השינה הפך אותו למתוח ודרוך יותר מאשר שנדרש. חיים בנה עם מטפל מומחה תכנית מותאמת אישית לפי הנושאים המומלצים לטיפול בטינטון. הוא הבין ויישם בעזרת תרגילים מותאמים ללוח הזמנים השגרתי שלו את השיטה, וכך לאחר כמה שבועות של תרגול הטנטון הפך להיות כמו רעש רקע שלא גורם לו לדריכות וחששות.

בזמן הרצאה טינטון יכול להפריע בריכוז כי לפרקי זמן יש דממה מוחלטת (התמונה מאתר PEXELS)

האם אפשר לא לטפל בטנטון?

הרבה אנשים חיים עם טינטוס ואין להם בעיה רגשית. אבל אם כן קיימת בעיה רגשית, כלומר, אם הטינטון מייצר בעיה כי גורם לך להימנע ממקומות שקטים, או ממצבי לחץ או משינויים בשל חשש מהחמרת הטינטון, חשוב לפנות לטיפול  בטינטון שהוכח כיעיל לבעיה. טנטון שמייצר הפרעה שאינה מטופלת, כך לפי המחקרים, עלול לגרום לבעיה נוספת של דיכאון וייאוש. במקרי קיצון זה יכול לבודד את האדם.

מעט יותר ממחצית ממשתתפי המחקר שכלל מעל לחמשת אלפים משתתפים עם טינטון דיווחו כי הבעיה הרגשית גרמה להעצמה של חרדות אחרות, וגם לבעיה אחרת של תשומת לב מוגברת לתסמינים גופניים אחרים, כמו למשל מיגרנה או תחושות אחרות שפוגעות בתפקוד ובאיכות החיים. *למעשה לפי המחקר הפרעה זו נמצאה כבעיה שהכי מפריעה לאיכות החיים למי שסובל מטינטון- הפרעת תסמינים גופניים שהחמירה לצד הבעיה הרגשית של הטנטון הפריעה יותר מטינטון משולב עם דיכאון או הפרעת חרדה.

מסר לקחת הביתה

אם יש לכם בעיה כתוצאה מטינטון במישרין או בעקיפין יש שיטות יעילות לכל בעיה והטיפול הממוקד יארך מספר שבועות עד חצי שנה כדי להשיג את שתי מטרות האלו. בתחום הטיפול הנפשי חצי שנה הינה משך זמן קצר יחסית לטיפול מורכב שכזה. הסיבה לכך היא היכולת של טיפולי CBT להתמקד בכל בעיה ולעבוד בצורה מותאמת לאור המטרות האישיות.

לסיכום, טינטון היא תופעה שכיחה הפוגעת באיכות חייהם של רבים. אף על פי שמקורה הפיזיולוגי לא תמיד ברור, מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין טינטון לבין מצבים נפשיים כמו חרדה, דיכאון ולחץ, שבתורם מגבירים את הסבל הנלווה לטינטון. הפרעת סימפטומים סומטיים (SSD), המתאפיינת בתשומת לב מוגברת לתחושות גופניות, נמצאה אף היא קשורה לטינטון ומחמירה את ההתמודדות עמו.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא יעיל בהפחתת מצוקה נפשית והינו טיפול הסטנדרט למטרת שיפור איכות החיים של אנשים הסובלים מטינטון (בשילוב שימוש בהקלטות TRT). הטיפול מסייע למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה שליליים, לפתח מנגנוני התמודדות יעילים ולהפחית את עוצמת התגובה הרגשית לתסמינים.

חשוב לציין שנית כי לא כל אדם או אישה הסובלים מטינטון יש צורך בטיפול נפשי מבחינת ליווי מקצועי. עם זאת, במידה והטינטון מלווה בחרדה, בדיכאון, תסמינים גופניים כדוגמת מיגרנה או אם יש פגיעה בתפקוד היומיומי, טיפול CBT עשוי להוות כלי משמעותי לשיפור איכות החיים.