התקף חרדה
חרדה היא תחושת פחד עזה ומשתקת שגורמת לסבל רגשי רב עבור מי שמתמודד איתה. בהרבה מקרים היא מתבטאת גם בתסמינים גופניים: רעד, כאב, לחץ בחזה, תחושה של “קיפאון” במקום או “שיתוק”. חרדה מלווה במחשבות טורדניות שלא נותנות מנוחה לסובל ויוצרות סטרס גבוה אצל האדם.
חרדה היא לא פחד, משום שהיא מופיעה גם כשאין איום ממשי בחוץ, ואם ישנו כזה, הסימנים של החרדה יהיו מוגזמים ביחס לאיום המציאותי. החרדה יכולה “להשתלט” על כל התפקוד של האדם ביומיום ולהגביל אותו, ובכך לפגוע במהלך חייו התקין.
הרבה פעמים חרדה באה לידי ביטוי בהתקף חרדה – זהו מצב שעשוי להימשך מספר דקות או מספר שעות בהן החרדה ברמה גבוהה יותר ומונעת מהאדם לתפקד למשך כל אותו זמן. התקף חרדה יכול לבוא לידי ביטוי בבכי, רעידות, לחץ גדול בחזה, קושי משמעותי לדבר ולתקשר עם הסביבה, תחושת חוסר אונים עצומה שכמו “בולעת” את האדם פנימה לתוך המחשבות עד כדי ניתוק מהסביבה, תחושת חנק ועוד סימנים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים.
אבל רגע, מנגנון חרדה הוא לא טבעי?
מטרתה המקורית של החרדה היא אבולוציונית, והיא נוצרה במקור כדי לשרת אותנו ולהגן עלינו בפני סכנה. אם תראו אריה רץ לכיוונכם – טבעי ואף הכרחי שתרגישו פחד, והפחד הזה הוא שישרת אתכם ויאפשר לכם לשרוד – כי בזכותו אתם תרוצו לתפוס מחסה.
הבעיה מתחילה כשהחרדה כבר מזמן לא משרתת אתכם לצרכים הישרדותיים, והגוף שלכם נמצא כל הזמן במצב הישרדותי – כאילו כל הזמן רץ מולכם אריה. כאן מתחילה הפגיעה בתפקוד, כי אתם מרגישים כל הזמן צורך להגן על עצמכם.
זאת הסיבה שבזמן התקף חרדה לא ניתן לתפקד באופן נורמלי, כי באותו הרגע הגוף שלכם בטוח שניצבת מולו סכנה ממשית, ולכן באופן טבעי ואבולוציוני אתם מוכרחים ונאלצים להקדיש את עצמכם להגנה מפני אותה סכנה ולא למטלה בעבודה במשרד (למשל).
אך החרדה צצה גם כשאין מולכם סכנה ממשית או כשכן קיימת סכנה אך במידה מועטה, ולכן חרדה היא כמו אזעקת שווא שלא פוסקת ולא נותנת לכם מנוחה.
זו לא אשמתכם. לפעמים הגוף מסגל חרדות מסוימות, שנבעו מאירועים קשים או טראומטיים בעבר, והחרדה הזו נוצרה בעל כורחכם.
אבל מי שסובל מהחרדה זה אתם, למרות שלא זימנתם אותה אליכם מעולם ולא אתם הייתם אחראיים להיווצרותה.
מהו התקף חרדה?
התקף חרדה הוא התקף בו מרגישים חרדה גדולה ומציפה, ולרוב יופיעו גם מאפיינים פיזיים כמו עילפון, דופק לב מהיר, הזעה, בכי וכו’. התקף חרדה יכול לקרות בכל מקום – בבית, ברחוב, בעבודה. לא תמיד תהיה סיבה ברורה להתפרצות של התקף חרדה – מערכת הפחד והחרדה בגוף שלנו עשויה להיות מופעלת גם ללא סיבה ממשית ולהתריע על מעין אזעקת שווא.
התחושה במהלך התקף חרדה מאוד מציפה ומפחידה, והיא מלווה במחשבות קשות כמו: “אני משתגע?”, “מה קורה לי?”, “אני הולך למות?” – החששות שעולים לרוב לא מציאותיים אך ההרגשה כל כך עוצמתית כך שמאוד קל להאמין בה. הרבה פעמים אנשים מרגישים חסרי אונים מול התקף החרדה – אין להם שליטה על מתי הוא יתפרץ, וברגע שהוא מתפרץ אין להם בררה אלא להיכנע לרגשות המציפים. תחושת חוסר האונים הזו מגבירה את מעגל החרדה ומעצימה את הקושי בהתמודדות.
רוצה שניצור איתך קשר?
איך מתפקד אדם החווה התקף חרדה?
אדם שסובל מהתקפי חרדה בדרך כלל יתקשה מאוד לתפקד. יש לכך כמה סיבות עיקריות:
הראשונה היא ההפרעה לרצף היום – התקף חרדה יכול לצוץ בכל שלב ביום, ולוקח זמן להתאושש ממנו ולחזור לשגרת היום. למשל, אדם שתקף אותו התקף חרדה במהלך יום העבודה לרוב יאלץ לקחת הפסקה מהעבודה לכמה רגעים, שכן כשאדם מצוי בהתקף חרדה, ההתקף שואב את כל משאביו הפיזיים והנפשיים שלו ומותירים אותו מותש. לרוב אנשים ממשיכים בסדר היום רק לאחר שההתקף עובר. לאנשים מסוימים זה יכול לקחת דקות ספורות, ולאחרים גם שעה ושעתיים, זה מאוד אינדיבידואלי.
הסיבה השניה לפגיעה בתפקוד היא המבוכה וההתמודדות עם התקף חרדה. אנשים שסובלים מהתקפי חרדה באופן תדיר יעדיפו לא לצאת לעבודה, ללימודים או לכל מסגרת אחרת מחשש שיחוו התקף חרדה לצד מכריהם.
מה ההבדל בין התקף חרדה להפרעת חרדה?
התקף חרדה הוא למעשה מעין אזעקת שווא של הגוף. בתקופות של מתח וסטרס יש סיכוי גבוה יותר שיתפרץ התקף חרדה, ואנשים הסובלים מהפרעת חרדה גם סובלים יותר מהתקפי חרדה. עם זאת, התקף חרדה אינו הפרעת חרדה.
הפרעת חרדה מתמשכת לרוב באה לידי ביטוי בהמנעות מפעילויות שלדעת המטופל עלולות לגרום להתקף חרדה להתפרץ. חרדה מהתקף חרדה משולה לחרדה מ”הר געש” שעשוי להתפרץ בכל עת, וכדי להגן עלינו מהלבה אנו מתרחקים כמה שאפשר מהר הגעש.
זה נשמע לכאורה כמו רעיון הגיוני, אבל ההימנעות הזו כמעט תמיד מושתתת על פרשנות לא נכונה של המציאות, ובין היתר היא מונעת מהמטופל גם הנאות ופעילויות שהוא אוהב. למעשה, ההימנעויות האלו מגבילות את המטופל, ואנשים הסובלים מהתקפי חרדה יכולים להרגיש תקועים במקום או בודדים, ולעתים גם מופיעות תופעות דיכאוניות.
איך בדיוק נראה טיפול בהתקף חרדה?
טיפול להתקפי חרדה בגישה קוגניטיבית-התנהגותית מורכב מכמה שלבים:
- ניתור והבנת החרדה של המטופל, מהם הטריגרים שיוצרים התקף חרדה אצל המטופל, באיזה עוצמה החרדה קיימת, איך היא מפריעה למטופל בחייו, וכו’.
- ניסוח מטרת הטיפול.
- שינוי דפוסי חשיבה קיימים – בטיפול בהתקפי חרדה אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהחרדה היא תוצר של דפוסי חרדה שגויים. הרבה פעמים מדובר בהכללת יתר או בפרסונליזציה (הטיה מחשבתית לכך שמשהו רע יקרה דווקא לי). למשל, אדם הסובל מחרדה ממעליות עשוי לחשוב ש”כל פעם שאעלה למעלית היא בוודאות תיתקע ואשאר כלוא בפנים”.
בעזרת טיפול בהתקפי חרדה בגישת CBT נוכל לאתר ולזהות את אותם דפוסי חשיבה ולשקף למטופל שהם לא תואמים למציאות באופן אובייקטיבי. עם התהליך, המטופל יזנח את דפוס החשיבה השגוי ויאמץ דפוס חשיבה חדש וגמיש יותר: “למרות שקיימים מקרים בהם מעליות נתקעות, הסיכוי שזה יקרה לי נמוך מאוד, ומרבית הנסיעות במעליות עוברות בלי שום תקלה בכלל”. - חשיפות הדרגתיות לגורם החרדה – נמשיך עם דוגמת החרדה ממעליות, ובמקרה הזה נבקש מהמטופל להיחשף באופן הדרגתי למעליות. בהתחלה רק נראה מעלית ונעמוד לידה. אחר כך נלחץ על כפתור המעלית, ונעמוד מבחוץ, בלי להיכנס לתוכה. לאחר מכן ניכנס לתוכה אך עדיין לא ניסע בה. בשלב מאוחר יותר נצליח גם לנסוע בה.
מה הרעיון שעומד מאחורי החשיפות? – טיפול להתקפי חרדה בגישת CBT יוצא מנקודת הנחה שהחרדה עוצבה כתוצאה מסיטואציות בעבר, בהן המטופל נתקע במעלית (או במקום אחר) והיה כלוא למשך זמן, עם תחושת חוסר אונים וחוסר וודאות גדולה ואף עם חשש לחייו.
באותו הרגע נוצר הקשר מסוים במוח בין מעלית לבין סכנת חיים או רגשות קשים ומציפים אחרים. באופן בלתי מודע, המוח יצר הכללה מסוימת – אין נסיעות במעלית שעוברות בבטחה, וכולן מסכנות חיים. לפי ההקשר הזה, טבעי והגיוני שנהיה חרדים ממעליות, שכן אנחנו רוצים להגן על חיינו! אך הבעיה נעוצה בכך שההכללה הזו שגויה מאוד ולא תואמת את המציאות.
לכן, בזמן טיפול CBT להתקף חרדה אנחנו נרצה לחשוף את המטופל למציאות ולנסות לצבור אצלו כמה שיותר אינטראקציות בטוחות וחיוביות עם מעלית – שכן זוהי המציאות. בזכות החשיפות ההדרגתיות למעלית, המטופל יוכל לאפשר לעצמו לנסוע במעלית בלי חשש לחייו, שכן הוא כבר חש על בשרו שמדובר בנסיעה בטיחותית ברובם המוחלט של המקרים.
פירוט הטיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית
טיפולי CBT לחרדה נועדו בדיוק בשביל מניעת התנהגויות לא רצויות, ובהקשר לנושא שלנו לרוב מדובר על הימנעויות כתוצאה מהתקפי חרדה או מהפרעת חרדה. בעזרת הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי, נוכל לשנות את צורת החשיבה וההסתכלות של המטופל על המציאות, ומכאן להביא לשינוי התנהגותי.
מה כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי להתקפי חרדה?
- טיפול CBT בהתקפי חרדה מתמקד בפרשנות שהמטופל מייחס לסימפטום ובמתן כלים להתמודדות עם התקף חרדה. השלב הראשון הוא זיהוי – לזהות התקף חרדה לפני שהוא מתחיל או בעיצומו. עצם הזיהוי בכך שמדובר בהתקף חרדה יכול להרגיע את המטופל. לאחר הזיהוי, המטופל יישם מיומנויות וטכניקות שנרכשו במהלך הטיפול ואלו יעזרו לו להתמודד ולנהל את התקף החרדה בצורה מיטבית.
- טיפול התנהגותי קוגניטיבי נותן מענה לפרשנויות השונות שאנחנו נותנים להתקף החרדה, לסיטואציות הנחוות כמאיימות וכד’. כלומר, בטיפול נבחון את הפרשנויות השונות, נבדוק על מה הן נשענות ונבדוק אם הן עולות בקנה אחד עם המציאות. הרבה מהפרשנויות שלנו הן בגדר פרשנות בלבד ואינן נכונות אובייקטיבית, ובטיפול CBT להתקפי חרדה נפרק את אותן פרשנויות הסובבות את החרדה באופן אובייקטיבי ומציאותי.
- טיפול התקפי חרדה בגישת CBT נשען בין היתר על העצמת המטופל והתייחסות למשאבי הנפש שלו. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית יוצאת מנקודת הנחה שלמטופל יש יכולות אישיות ומשאבי נפש גדולים שאינם מוערכים מספיק על ידי המטופל. כתוצאה מכך עלולה להתפתח הפרעת חרדה, שכן המטופל סבור שלא יהיה מסוגל להתמודד עם אסון מסוים ומכאן גם מגיעות ההימנעויות. בטיפול נרצה לשנות את הנרטיב הזה ולאפשר למטופל להסתכל פנימה ולהיות מועצם מכוחותיו ומשאביו הפנימיים והגולמיים ביותר.
“אני מפחד מהחשיפות..” טיפול בהתקפי חרדה לפי קצב המטופל
ברור, זה טבעי!! אבל חשוב לנו שתדעו שאתם ורק אתם מכתיבים את קצב הטיפול. אם אתם עוד לא מוכנים להיכנס לתוך מעלית (המעלית היא לצורך דוגמה) אז אנחנו עוד לא נעשה את זה אלא רק נסתכל עליה מבחוץ. אנחנו איתכם בכל שלב, שומעים אתכם, מקשיבים לכם, ונותנים לכם להכתיב את הקצב.
מטרת החשיפות היא כמובן לאתגר אתכם כי רק כך נוכל להפחית את החרדה – אבל הכול צריך להיות הדרגתי שכן כל הרעיון הוא שתצברו חוויות חיוביות ולא חוויות שממשיכות לקשר בין מעלית לחרדה. כלומר, החשיפות צריכות לאתגר אתכם, אבל אתם אלו שקובעים עד כמה הן יאתגרו אתכם. לסיכום, אנחנו פה איתכם בכל שלב בתהליך טיפול CBT להתקף חרדה, וניתן לכם מענה וכלים להתמודדות.
לסיכום, למרות שאף אחד לא יכול לבטל איומים חיצוניים ולהבטיח שאין סיכון, בהחלט אפשר לשנות את האופן בו אנחנו מתייחסים לאיום ולהתמודד איתו בצורה פרופורציונלית ויעילה. הפרעת חרדה לא משרתת את האדם ולא יעילה עבורו, משום שהיא מונעת ממנו לחיות את החיים שהיה רוצה ושמה לו “ברקס בגלגלים”. לכן ההמלצה היא לפנות לטיפול CBT להתקפי חרדה – בו נאתר את הכוחות הפנימיים שלכם וניעזר בהם כדי לרכוש מיומנויות וכלים שיסייעו לכם בעת התקף חרדה, לפניו ואחריו.
