טיפול בחרדה
מהי חרדה?
חרדה היא מצבור של רגשות, מחשבות או תחושות, רגשות של אימה, מחשבות על אסון מתקרב.
חרדה הינו מנגנון הגנה שמתריע מפני סכנה, כדי לגייס את האדם לפעול כדי “להינצל”. אפשרויות אחרות הן:
- בריחה מהירה מהסכנה.
- גיוס כל המשאבים כדי לתקוף ולהילחם.
- חרדה משתקת.
הבעיה מתחילה כאשר החרדה אינה מורה על סכנה אמיתית, כשהיא מיותרת, מוגזמת או עוצמתית.
חרדה היא תגובה טבעית ולעתים קרובות מותאמת למצבי לחץ או איום וסכנה.
אחוזים לא מבוטלים מהאוכלוסייה יסבלו מחרדות בתדירות ובעוצמת רגשות שאינה מתאימה למצב.
מה הבעיה? החרדה שאינה מותאמת בהכרח גורמת לתגובה מוגזמת, היא מציפה רגשית וכך רק המחשבה על כך שעשויה לקרות בעתיד עלולה להפריע לחיי היומיום. כאשר חרדה לא מטופלת נכון היא עלולה בהדרגה להפוך להפרעה של ממש ולהשתלט על עוד תחומי חיים ולהפוך לבעיה שמנהלת את האדם וסביבתו הקרובה.
במאמר זה נבחן את מהלך היווצרות ושימור הפרעות חרדה, נסקור את הבסיס הביולוגי שלה ואת אפשרויות הטיפול היעילות, תוך התמקדות בשלוש דוגמאות מובהקות: פחד וחרדה ממחלות, פוביה מטריגר חיצוני וחרדה מגירוי פנימי משולב.
מהי חרדה? הבעיה והמנגנון הביולוגי
הפרעות חרדה מתפתחות בגלל שילוב מורכב של גנטיקה, כימיה במוח וחוויות חיים.
חרדה היא רגש והפרעת חרדה היא בעיה בעוצמה ובמינון שלו, וגם בתגובה אליו (גם הנצפית וגם באמירות פנימיות מרגיעות) לכן, הפתרון הרבה פעמים יהיה לבצע חשיפה למצבים מעוררי החרדה מבלי לנסות להמנע מהרגש העוצמתי.
נרחיב על כך בפירוט בהמשך.
חשוב לזכור כי בעוצמה מסוימת, וכמובן באירועים ספציפיים, החרדה יכולה ממש להציל, אבל, חרדה כרונית ואינטנסיבית יכולה לא פעם להוביל לבעיות פיזיות, רגשיות ופסיכולוגיות שונות.
בבסיסה, הפרעת חרדה נשענת על 4 רגליים: תגובת לחימה או בריחה מוגזמת, הגורמת לאנשים להרגיש מצוקה גם במצבים שאינם מאיימים או תגובת קיפאון וריצוי כרוני של החרדה המאיימת או הגורם שנתפס מסוכן או מאיים.
השכיחות של תופעות חרדה
מחקרים הראו שמעל 20% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעות חרדה. רוב ההפרעות נ”ל מופיעות בשכיחות של 2-3.5%, ואילו שכיחות של חרדה חברתית מעל 10% בקרב האוכלוסייה הכללית ברמה שאינה פתולוגית, תסמונת זו מתבטאת כביישנות קלה.
אלו הפרעות נחשבות הפרעות חרדה?
- הפרעת פאניקה
- הפרעת אגורפוביה
- פוביות פשוטות
- חרדת קהל (הפרעת חרדה חברתית)
- חרדת נטישה
- הפרעת חרדה כללית
- הפרעה כפייתית טורדנית OCD (כפייתיות)
- פוסט טראומה (PTSD, הפרעת דחק פוסט טראומטית או בתר חבלתית)
פחד מחוויה פנימית – חרדת בריאות: לא רק מחלת הסרטן
הפחד ממחלות, במיוחד חשש לסרטן, ממחיש כיצד חרדה גורמת לאדם להתמקד בדאגות בתחושות הגופניות, כשהסכנה היא הפגיעה בבריאות. אנשים הסובלים מחרדת בריאות מחפשים לעתים קרובות סימפטומים, לעיתים האנשים נתפסים על עקצוץ או גירוד, והם סובלים מדאגה מתמדת של חשש מפגיעה בשל מחלה קשה. ע”פ מחקרים וארגון הבריאות העולמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא השיטה המומלצת ביותר לטיפול בחרדה.
הטיפול הממוקד עוזר למטופלים לזהות ולאתגר מחשבות לא רציונליות, ומאפשר ללמוד דרכי התנהגות ואסטרטגיות התמודדות שונות המסייעות בניהול רגשות ומצבי מצוקה. שלא כמו תרופות, CBT מצייד אנשים עם מיומנויות שזמינות תמיד (גוף, נשימה, מחשבות) ולכן טיפול CBT יעיל גם כדי למנוע חזרה של הבעיה, על כך נרחיב בהמשך המאמר.
חרדה בשל חוויה פנימית כמו פחד ממחלות עלולה להחמיר תסמינים גופניים הנובעים מחרדה כמו למשל פחד מקוצר נשימה הנגרם מחרדה. כך, תיווצר בעיה נוספת: חרדת חנק.
פיתחנו בפסגות שיטה יעילה בתהליך עצמאי עבור הפחד מתחושת מחנק. אם אתם סובלים מהבעיה תוכלו להתנסות בארבעת הנושאים הראשונים בחינם באתר של השיטה >
לפעמים, חרדה תיגרם בגלל גורם איום פוטנציאלי חיצוני ממשי, פוביה מעכבישים, כלבים, גובה ועוד. בהמשך לדוגמא הקודמת נרצה להתעמק בהבדלים בין הדוגמא של חרדת בריאות לעומת פוביה ממשהו חיצוני לנו.
רוצה שניצור איתך קשר?
פוביה מנחשים: כאשר הפחד חונק
ראשית, מה ההבדל בין פוביה לבין חרדה מטריגר מסוים?
פוביות הן פחדים עזים ולא הגיוניים מאובייקטים או מצבים ספציפיים. למשל הפחד מנחשים יכול לעורר חרדה מתישה רק מלהביט בתמונה או סרט שבו מופיע נחש.
ניתן לומר שהבעיה מוגדרת כ-“פוביה” במצבים שבהם אדם נמנע לגמרי מכל מה שמזכיר את הטריגר. למשל אם יהיה נחש צעצוע והאדם יחרד וירצה לקום וללכת.
בגלל שהחרדה אינה הגיונית, הטיפול היעיל ביותר לפוביה מנחשים הוא טיפול בחשיפה, טיפול שגרתי בתוך גישת ה-CBT. החשיפה הינה פעולה ביוזמת המטופל/ת, בשונה מהמצב הרגיל שהאדם נתקל בהפתעה בנחש מפלסטיק – חשיפה היא פעולה מחרידה שהאדם בוחר מיוזמתו לבצע (בדרך כלל בשלבים האחרונים בטיפול CBT).
חשיפה נעשית בצורה הדרגתית ומבוקרת, כך הטריגר שמעורר רמת מתח מרבית באותה פוביה נותר לסוף המדרג.
חשיפה עוזרת לאדם לסגל ולפתח מחדש את התגובה הנכונה עבורו אל מול החרדה שלו. תהליך זה מאפשר הפחתת מתח גופני לנוכח האיום, ומאפשר למטופלים להתמודד עם הפחדים שלהם ולהחזיר את השליטה לידיים שלם.
בדוגמא השלישית והאחרונה שנדון בה במאמר זה נתאר פוביה שיכולה להיות מאוד מתישה. חרדה המשלבת רתיעה מחוויה פנימית וגם חוויה חיצונית שבהכרח תהיה כרוכה בה, פחד מהקאות.
הטיפול שנמצא הכי יעיל לכל בעיות החרדה הינו טיפול באמצעות חשיפה, שגם על מגוון סוגיו אפשר לכתוב מאמרים רבים. צפו בסרטון שבו נמרוד עישר מסביר על סוגי חשיפות שונים:
אמטופוביה: פחד מהקאות
אמטופוביה היא פחד עז מהקאות, פחד ואימה מלהקיא בעצמי או פחד לראות או לשמוע מישהו אחר מקיא.
בעיה זו מקושרת בהכללה עם פחד מאיבוד שליטה.
לעתים קרובות החרדה העזה מתפתחת לכדי פוביה ומובילה אנשים לאמץ התנהגויות של הימנעות ממצבים שזה עלול לקרות בהם.
למשל, רכבות הרים, לעיתים גם מצבים חברתיים מסוימים, פחד מלהיות חולים או שהזולת יתפוס את האדם כמגעיל ודוחה ועוד.
טיפול בחרדה זו, שנמצא כיעיל ביותר לבעיה הינו גישת ה-CBT, במיוחד טכניקת חשיפה ומניעת תגובה (ERP), טיפול זה נמצא יעיל מאוד בפחד מהקאות.
בניגוד לטיפולים תרופתיים, שעשויים להפחית תסמינים באופן זמני, CBT מטפל בגורם השורש ומצייד אנשים בכלים לכל החיים. האמת היא שאנחנו לא שולטים כמעט בכלום, כלומר אין טעם לפחד מכך.
טיפול בחרדה cbt ומטרתו
טיפול בחרדות בגישה הקוגניטיבית מתמקד באמונות ובפרשנות האסונות שהסובל מיחס לסימפטום. לדוגמא, תחושות בחילה או סחרחורת במקום העבודה, יכולים להביא להקאה, התעלפות וכו’. פרשנות האסונות שהסובל מייחס לבחילה או לסחרחורת לא קשורה לפחד מהקאה כשלעצמה, אלא לעובדה שאם זה יקרה בפומבי זה יגרום לו להרגיש מבוכה קיצונית.
המטרה העיקרית היא למצוא פרופורציות לפרשנות של האיום והתייחסות מציאותית לגבי יכולת ההתמודדות. רוב הסובלים מאמינים כי הסיבה לסימפטומים היא הסיטואציה. לדוגמא, אם הסימפטום הוא כאבים בחזה, הם מאמינים שהם חרדים בגלל שהכאבים הם סימן להתקף לב וכך הם יפעלו כדי להיפטר מהכאבים. אחת המטרות להסביר לסובל שהטריגרים הנסיבתיים והאמונה שיקרה הנורא מכל הם לא גורם אמיתי לחרדה. בכל מקרה, לא ניתן לבטל את האיום (ייתכן שהסיכון קיים).
בטיפול הקוגניטיבי מתייחסים לחרדה כתפיסה שמגזימה לגבי היתכנות שיקרה אסון ובו זמנית התפיסה ממעיטה ביכולת האישית להתמודד. במהלך טיפול cbt בחרדות עוזרים לסובל להבין שהחרדה נובעת מהמחשבות, האמונות וההערכות השגויות לגבי האיום ולא מהתוכן של האיום עצמו. אימוץ הערכה הגיונית ומציאותית של הסכנות הקשורות לחששות, במיוחד בזמן התקף חרדה, יאפשרו לסובל להפנים שהסיכון ממנו הוא חושש אינו מציאותי. בעצם ההערכות של הסובל להסתברות גבוהה לתוצאות חמורות הם אלו שגורמים לתחושת חרדה, כלומר ההערכות של הסובל לגבי האיום מוטות. כדי לשנות את האמונות ואת ההערכות המוטות לגבי האיום, הפגיעות והביטחון, יש להתמקד בארבעה האלמנטים של המחשבה והאמונה המוטעית:
- אומדני ההסתברות: “מה התפיסה לגבי מידות האיום או התממשות הסכנה”.
- אומדני ההחמרה: “האם יש הערכה מוטעית לגבי חומרת התוצאות או השלכות של האיום”
- אומדני פגיעות: “כיצד הסובל תופס את רמת הפגיעות האישית במצב של חרדה? עד כמה הסובל מגזים בתפיסות שלו כשהוא חרד?
- אומדני בטיחות: “מאיזה עובדות לגבי הביטחון הסובל מתעלם או ממעיט בערכו, מה מוביל להתעלם או להמעיט בערכו של הביטחון של הסובב כשהוא נמצא במצב חרדתי”.
ההערכות השגויות לגבי האיום והפגיעות, באות לידי ביטויי במחשבות, בדאגות, בפרשנויות ובטעויות חשיבה. ברגע שההערכות המוטות הובהרו לסובל, ניתן להגיע להערכה מאוזנת ומציאותית של ההסתברות הן של חומרת האיום והן של היכולת של הסובל להתמודד עם המצב. שאלות כמו: “למה אני מרגיש חרדה?” מתחלפות ב “איך המחשבות גורמות להרגיש חרדה”.
חשוב שהסובל יחזק את התפיסה שלו לגבי יכולת ההתמודדות שלו – שהיא למעשה מסוגלות עצמית, וקריאת תיגר על מחשבות ותגובות לא יעילות.
בעת טיפול בחרדות cbt לומדים לזהות ולתעד את המחשבות האוטומטיות אשר מאפיינות מצבי חרדה. בנוסף, רושמים את התסמינים הגופניים וההתנהגותיים בזמן חרדה. כל אלה נרשמים בזמן אמת בין הפגישות הטיפוליות.
טיפול בחרדה CBT בהשוואה לסוגי טיפול אחרים: מחקר השפעה לטווח ארוך
בעוד שתרופות יכולות לספק הקלה לטווח זמן מסוים, הן אינן מטפלות בדפוסי החשיבה הבסיסיים המייצרים ומשמרים חרדה או פוביה. שימוש בכדורים הוא טיפול נכון למי שהחרדה עזה מדי בכדי לגשת לטיפול בה, הכדורים נועדו להיות טיפול זמני לבעיה זמנית.
סוג טיפול נוסף המוצע בישראל הינו בגישת טיפול פסיכודינמי. זו השיטה הנפוצה בישראל בקרב מטפלים ומטפלות. היא מתעמקת בחוויות העבר, לא פעם השיח מתמקד בילדות המוקדמת, משכך תוצאות הטיפול עלולות להגיע מספר שנים לאחר תחילת הטיפול. טיפול בהפרעת חרדה בגישת ה-CBT, לעומת זאת, מציע טכניקות מובנות ממוקדות מטרה. הטיפול נמשך מספר שבועות או חודשים, זה תלוי במורכבות הבעיה, הרעיון הטיפולי הינו שבכל מורכבות מתאימים את הכלים המדויקים.
כמו הטיפול הדינמי הקלאסי, גם טיפול CBT בנוי מחלקים של למידה והבנה, אבל בשונה משיח העוסק בבעיה באופן תיאורטי (בהכללה), גישת ה-CBT ממוקדת גם בחלקים יישומיים. כלומר אנשים מתרגלים מיומנויות לניהול רגשות וביניהן רגש החרדה, באופן עצמאי, בין המפגשים, וכך הם לומדים לזהות את הקשר בין הבעיה “בשטח” לבין המחשבות והתגובות הנמנעות, ובכך מפחיתים את הסיכון לשימור או חזרת הבעיה בעתיד.
מניעת הישנות: עברתם טיפול בחרדה, מה נותר לכם לאחר סיום טיפול?
מחקרים מראים כי טיפול CBT מאפשר למידת אסטרטגיות התמודדות וטיפוח מודעות עצמית וכך טיפול זה הינו יעיל במיוחד במניעת חזרה של הבעיה. הטיפול בחרדה נעשה ללא תרופות.
אנשים לומדים להתמודד חזיתית עם מצבים מעוררי חרדה על ידי זיהוי טריגרים ויישום טכניקות הנלמדות בטיפול.
לדוגמא: נשימות, מדיטציה, כיווץ והרפיית שרירים, אתגור מחשבות ועוד.
אנשים המתמודדים עם חרדה באמצעות טיפול תרופתי לעיתים מרוצים מסוג טיפול זה, אבל בהשוואה ל-CBT, לעומת לתרופות, הפסקת הטיפול הפסיכולוגי לא תוביל לחזרת הבעיה, אלא לתגובה נכונה לנוכח החרדה כאמור, לעומת תלות בכדור שעלולה להוביל ליצירת התנהגות ביטחון שנועדה להעלים כל סימן לבעיה.
כתבנו מאמר על שימוש בתרופות ככלי מסייע.
לסיכום,
הפרעות חרדה הן מצבים מורכבים אך ניתנים לניהול. הבנת הביולוגיה הבסיסית, זיהוי דפוסי חשיבה בעייתיים ויישום התערבויות ממוקדות הנלמדות בטיפול CBT יכולות לסלול את הדרך למצב נפשי מאושר יותר ופחות חרד.
על ידי הכרה בייחודיות של החוויה של כל אדם, אנו יכולים להתאים גישות טיפול המציעות הקלה מתמשכת, חיזוק החוסן הנפשי ולתת את הכלים הדרושים כדי לנצח את דאגתה המוגזמת של הפרעת החרדה.
