חרדה

מהי חרדה?

חרדה היא מצבור של רגשות, מחשבות או תחושות, רגשות של אימה, מחשבות על אסון מתקרב.
חרדה הינו מנגנון הגנה שמתריע מפני סכנה, כדי לגייס את האדם לפעול כדי “להינצל”. אפשרויות אחרות הן:

  1. בריחה מהירה מהסכנה.
  2. גיוס כל המשאבים כדי לתקוף ולהילחם.
  3. חרדה משתקת.

הבעיה מתחילה כאשר החרדה אינה מורה על סכנה אמיתית, כשהיא מיותרת, מוגזמת או עוצמתית.

Tipul_harada2

אלו הפרעות נחשבות הפרעות חרדה?

קיימת תכונה משותפת נוספת לחרדה, והיא הניסיון להימנע ממצב החרדה, ע”י ביצוע מעשים או מחשבות מרגיעות או ע”י הימנעות ממצבים מפחידים.

השכיחות של תופעות חרדה

מחקרים הראו שמעל 20% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעות חרדה. רוב ההפרעות נ”ל מופיעות בשכיחות של 2-3.5%, ואילו שכיחות של חרדה חברתית מעל 10% בקרב האוכלוסייה הכללית ברמה שאינה פתולוגית, תסמונת זו מתבטאת כביישנות קלה.

מהן ההשפעות של חרדה?

בד”כ הפרעת חרדה מרגע שהופיעה לראשונה, תופיע בהמשך לסירוגין. הפרעת חרדה  יכולה להגביל בצורה קיצונית את חיו של הסובל. בד”כ בין ההתקפים יכולות להיות תקופות של רגיעה יחסית או מוחלטת. הטיפול בד”כ פשוט יחסי – הבעיה היא חוסר ההתמדה של הפרט לבצע את הפעולות הנחוצות לצורך כך, ולהתמיד בשיטתיות בטיפול עד להחלמה.

טיפול בחרדה

טיפול תרופתי:

קיים טיפול תרופתי משני סוגים:

  1. תרופות מרגיעות (מקבוצות הבנזודיאזפינים והאנטי-היסטמינים). הבעייתיות בהן היא בכך שהם מרגיעים נקודתית. ורבים, במקום לבצע את כל הפעולות הנחוצות להחלמה מסתפקים בנטילת התרופות עד להתמכרות.
  2. תרופות נוגדות דיכאון/ חרדה (SSRI, SNRI וחוסמי סרוטונין ונוראדרנלין). תרופות אלה יעילות, בד”כ השיפור מופיע לאחר 3 שבועות לאחר נטילת התרופה הנכונה, במינון הנכון. לפעמים עוד לפני שיש השפעה, החרדה עלולה להתגבר (ללא קשר לתרופה) או יכולות להתפתח תופעות לוואי לתרופה עצמה – במצב זה יש להחליף את התרופה.

טיפול בחרדה CBT ומטרתו

טיפול בחרדות בגישה הקוגניטיבית מתמקד באמונות ובפרשנות האסונות שהסובל מיחס לסימפטום. לדוגמא, תחושות בחילה או סחרחורת במקום העבודה, יכולים להביא להקאה, התעלפות וכו’. פרשנות האסונות שהסובל מייחס לבחילה או לסחרחורת לא קשורה לפחד מהקאה כשלעצמה, אלא לעובדה שאם זה יקרה בפומבי זה יגרום לו להרגיש מבוכה קיצונית.

המטרה העיקרית היא למצוא פרופורציות לפרשנות של האיום והתייחסות מציאותית לגבי יכולת ההתמודדות. רוב הסובלים מאמינים כי הסיבה לסימפטומים היא הסיטואציה. לדוגמא, אם הסימפטום הוא כאבים בחזה, הם מאמינים שהם חרדים בגלל שהכאבים הם סימן להתקף לב וכך הם יפעלו כדי להיפטר מהכאבים. אחת המטרות להסביר לסובל שהטריגרים הנסיבתיים והאמונה שיקרה הנורא מכל הם לא גורם אמיתי לחרדה. בכל מקרה, לא ניתן לבטל את האיום (ייתכן שהסיכון קיים).

בטיפול הקוגניטיבי מתייחסים לחרדה כתפיסה שמגזימה לגבי היתכנות שיקרה אסון ובו זמנית התפיסה ממעיטה ביכולת האישית להתמודד. במהלך טיפול cbt בחרדות עוזרים לסובל להבין שהחרדה נובעת מהמחשבות, האמונות וההערכות השגויות לגבי האיום ולא מהתוכן של האיום עצמו. אימוץ הערכה הגיונית ומציאותית של הסכנות הקשורות לחששות, במיוחד בזמן התקף חרדה, יאפשרו לסובל להפנים שהסיכון ממנו הוא חושש אינו מציאותי. בעצם ההערכות של הסובל להסתברות גבוהה לתוצאות חמורות הם אלו שגורמים לתחושת חרדה, כלומר ההערכות של הסובל לגבי האיום מוטות. כדי לשנות את האמונות ואת ההערכות המוטות לגבי האיום, הפגיעות והביטחון, יש להתמקד בארבעה האלמנטים של המחשבה והאמונה המוטעית.

  1. אומדני ההסתברות: “מה התפיסה לגבי מידות האיום או התממשות הסכנה”.
  2. אומדני ההחמרה: “האם יש הערכה מוטעית לגבי חומרת התוצאות או השלכות של האיום”
  3. אומדני פגיעות: “כיצד הסובל תופס את רמת הפגיעות האישית במצב של חרדה? עד כמה הסובל מגזים בתפיסות שלו כשהוא חרד?
  4. אומדני בטיחות: “מאיזה עובדות לגבי הביטחון הסובל מתעלם או ממעיט בערכו, מה מוביל להתעלם או להמעיט בערכו של הביטחון של הסובב כשהוא נמצא במצב חרדתי”.

ההערכות השגויות לגבי האיום והפגיעות, באות לידי ביטויי במחשבות, בדאגות, בפרשנויות ובטעויות חשיבה. ברגע שההערכות המוטות הובהרו לסובל, ניתן להגיע להערכה מאוזנת ומציאותית של ההסתברות הן של חומרת האיום והן של היכולת של הסובל להתמודד עם המצב. שאלות כמו: “למה אני מרגיש חרדה?” מתחלפות ב “איך המחשבות גורמות להרגיש חרדה”.

חשוב שהסובל יחזק את התפיסה שלו לגבי יכולת ההתמודדות שלו – שהיא למעשה מסוגלות עצמית, וקריאת תיגר על מחשבות ותגובות לא יעילות. 

בעת טיפול בחרדות cbt לומדים לזהות ולתעד את המחשבות האוטומטיות אשר מאפיינות מצבי חרדה. בנוסף, רושמים את התסמינים הגופניים וההתנהגותיים בזמן חרדה. כל אלה נרשמים בזמן אמת בין הפגישות הטיפוליות. 

תירגול תיקון המחשבות והערכת הסיכונים עוזרים להפחתת חרדה

כמו כן, עוזרים לסובל באמצעות גילויי מודרך להכיר את המחירים הכבדים הנלווים לחשיבה חרדתית ואת היתרונות המוצקים לאימוץ נקודת מבט חלופית: “האם המחשבה החרדתית מועילה  או מזיקה?” חשיבה זו עוזרת לסובל להיות מודע לכך שחשיבה חרדתית מגבירה את חוסר הנוחות במקום לעזור לו להתמודד.

בטיפול מלמדים את הסובל להתעמת עם הנורא מכל, עם האסון שממנו הוא חושש או עם הדבר הנורא ביותר שעלול לקרות.

זה כולל 3 שלבים:

  1. שלב ההכנה
  2. תיאור האסון
  3. פתרון לבעיה

טעויות החשיבה מובילות את הסובל למסקנות שגויות לגבי האיום או הסכנה או לגבי חוסר היכולת שלו להתמודד. זיהוי טעויות ותיקונן יפחית את המחשבות והתחושות החרדתיות. 

יצירת הסבר חלופי לטעויות החשיבה 

חשוב לעודד את הסובל מחרדה להתנסות בחוויות  כדי לקבל מידע תדיר שיכול לבחון את תוקפן של האמונות / המחשבות הלא יעילות ולחזק אמונות ומחשבות יעילות. החשיפה למצב המפחיד נועדה לבחון עד כמה האמונות והמחשבות ו/או הדאגות מציאותיות. מצב זה יתמוך במחשבות ובהסברים יותר מציאותיים, ויפחית את הפחדים וישנה את החשיבה החרדתית.

אם אתם  או יקיריכם סובלים מחרדה, או חוששים שזה המצב, אנו כאן בשבילכם!
ניתן להתקשר למוקד הטלפוני המקצועי של מכון פסגות בטלפון 03-5288171

רוצה שניצור איתך קשר?

    מוצרים קשורים

    book_lehafhid_et_hapachad

    להפחיד את הפחד

    70 ש״ח

    mafchidim

    מפחידים את הפחד

    70 ש״ח

    ספר הפרעות חרדה ובעת

    הפרעות חרדה ובעת

    80 ש״ח