מיזופוניה (Misophonia) – טיפול יעיל בגישת ה- CBT
במאמר הזה נסביר מהי התופעה שנקראת מיזופוניה ומה ההגדרה לעומת הגדרות לבעיות דומות. בשורה התחתונה? מדובר בבעיה יחסית חדשה ומבחינה רשמית היא עדיין לא קיימת בספרי האבחנות כמו ה-DSM למשל, אך לצד זה קיים הרבה ידע מקצועי מהשטח וגם מחקרים על התופעה. היום אנחנו יודעים שמדובר בבעיה נפרדת מהפרעות דומות שיכולה לפגוע באיכות החיים. לכן, חשוב לטפל בבעיה בטיפול ממוקד שנמצא כיעיל עבורה. במאמר זה נציג בפניכם את הידע המחקרי על טיפול בבעיה, נפרט על מחקרים שבחנו מה יעיל ומהן ההמלצות שנמצאו במחקרים שיכולות להפחית את הלחצים הנובעים מהבעיה ולאפשר איכות חיים וקשרים חברתיים מיטיבים.
במה יעסוק המאמר?
מה זה מיזופוניה?
זהו מצב בו אנשים שומעים בצורה מוגברת צלילים ספציפיים שלרוב מופקים על ידי אדם אחר, למשל: צלילי לעיסה, רעשי צעדים, נשימה כבדה, צלילי רוק ורעשי שפתיים, נחירות, תיפופים ודפיקות, מקרר שמרעיש בחזרתיות ועוד.
הבעיה נקראת לפעמים גם “רגישות לצלילים ספציפיים”. האנשים שסובלים ממנה שומעים את הרעש או הצליל בעוצמה גדולה יותר מאחרים או שומעים צלילים עדינים יותר. עבור מי שרגיש לרעש הספציפי הצליל מאוד מפריע ולכן התגובה האוטומטית המיידית בהתאם לכך, היא לרוב כעס או מעין פאניקה ותסכול כלפי עצמם. במילים אחרות זה מייצר מצוקה מאוד גדולה ורגש (לרוב) כעס שצובע את המחשבות והחוויה. תיאור הבעיה המוצגת כאן הינו כללי ומשתנה מאדם אחד לשני. המשותף הוא הבסיס הנוירולוגי שגורם לתחושות גופניות קשות וסלידה עוצמתית שנראית לעין בשפת הגוף.
רוב האנשים יסבלו מצלילים מסוימים יותר מאשר אחרים:
- קבוצת צלילי האכילה
- קבוצת צלילי הנשימה (אף סתום, נשימה כבדה, נחירות, שיעול)
- קבוצת צלילי הרעשים הסביבתיים החזרתיים (זכוכיות מתנגשות, צמידי ברזל, צעדים, מקרר רועש, ענף שחובט בחלון)
חשוב לנו להסביר כי אנשים רבים חיים בינינו עם אתגר ייחודי הזה. הרוב הגדול פשוט חיים עם הבעיה ללא פגיעה משמעותית באיכות החיים וללא פגיעה בקשרים עם אנשים (כלומר לא רבים עם משמיעי הרעשים). הבעיה עדיין אינה קיימת בספרי האבחנות אבל בשנת 2022 אנשי המקצוע הגיעו להחלטה על הגדרה אחידה לבעיה בספרות המחקרית.
איך נזהה שהבעיה מפריעה? במידה וקורים שני מקרים: התפרצויות כעס בניסיון להפסיק את הצלילים שגורמות לפגיעה ביחסים, או המצב השני שבו אדם נמנע מלהיות בחברת מי שעלולים להשמיע את הצלילים, על כך נרחיב בהמשך.
על פי גישת טיפולי ה-CBT מיזופוניה היא מצב המאופיין בתגובה כפולה:
תגובה רגשית וגם תגובה אוטומטית גופנית עוצמתית.
מי שסובלים מהבעיה או מי שמכירים אדם אחר שסובל ממנה מייד יבינו מה הבעיה. זוהי רגישות יתר לצלילים כדוגמת לעיסה, נשימה או אחרים וכפי שאתם קוראים כרגע, אי אפשר שלא לנשום. האנשים שסובלים ממנה מבינים את האבסורד היטב, אבל חשוב להבין שאלה צלילים שיכולים לעורר תגובות שליליות אינטנסיביות, ולהוביל למצוקה וחוסר נוחות קיצוניים.
בהמשך המאמר נבקש להסביר את החוויות היומיומיות בעולם הסבוך של אנשים שסובלים מבעיה זו. נפנה זרקור על השפעת ההפרעה, על יכולת הסובבים לסייע וכן נרחיב על מחקרים וסטטיסטיקות שידועים לנו על הבעיה וגם על הפתרונות שניסו כדי לעזור לאנשים. לבסוף נסביר מה הטיפול היעיל ואיך במכון פסגות מבצעים את הטיפול.
רוב האנשים יהיו רגישים לצלילים ספציפיים, שאותם אנחנו מכנים ב-CBT צלילי טריגר.
רוצה שניצור איתך קשר?
מהם התסמינים ?
מיסופוניה היא מצב המשפיע על אנשים שונים במגוון קבוצות גיל ורקעים שונים. ברוב המקרים הבעיה תתחיל להפריע בגיל מוקדם (8-12)
בניגוד לחוויית מטרד כללי הנגרם על ידי צלילים מסוימים, כאן מעוררת תגובה פיזיולוגית ורגשית מוגברת ביותר, שיכולה לכלול כעס עוצמתי, חרדה, פאניקה ואפילו תגובת תוקפנות או בריחה שמוכרת כתגובת FFF. לדוגמה, צליל של מישהו לועס מסטיק או שותה משקה דרך קש עלול לעורר תגובה של סלידה עזה, מה שהופך את המצב למאתגר עבור אנשים עם ההפרעה להתמודד עם מצבים יומיומיים.
בעיות שאינן מיזופוניה אבל יכולות להרגיש דומות הן רגישות יתר לצלילים (כולם) וטינטון.
באופן כללי ניתן לחלק את החוויה לשתי קבוצות:
- מחשבה אוטומטית שתוביל לעיתים לכעס ותסכול כלפי האחר, למשל: “הוא עושה לי את זה בכוונה”
- מחשבה אוטומטית שתוביל לתסכול וחרדה, יופנה פנימה כלפי עצמי, למשל: אני דפוק, אני עומד להשתגע. מה לא בסדר בי שאני רגיש כל כך
שכיחות התופעה
נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שההפרעה משפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה. על פי מחקרים שונים, ההערכה היא שכ-15%-20% מהאנשים עלולים לחוות תסמינים במידה מסוימת. תסמינים אלו יכולים לנוע בין רמה מתונה לבין רמה חמורה, שמשפיעה על היבטים שונים של חיי היומיום. סטטיסטיקות זהירות יותר מצביעות על מספר של 6% מהאוכלוסייה אשר חווים רגישות בשמיעה ברמה כזו, אך 1% מהאוכלוסיה סובלים מההפרעה ברמה גבוהה שמובילה לפנייה לטיפול.
בטיפול CBT חשובה לנו הגדרה מדויקת של הבעיה האישית שלך, שכן רגישות בחוש השמיעה יכולה להיות גם בעיה בפני עצמה, אך לפעמים זו רגישות שהיא חלק מבעיה אחרת, למשל הפרעת קשב וריכוז. לכל בעיה קיים טיפול מתאים שונה מהאחר, שהוכח מחקרית עבור כל סוג בעיה.
נמרוד עישר מטפל CBT למיזופוניה בסרטון הסבר: האם הרגישות לרעשים חזרתיים ספציפיים מוגדרת כמגבלה?
הגורמים להתפתחות הבעיה:
בחלק הזה נציג לכם מה שידוע לפי המחקרים שמנסים לנבא את היווצרות הבעיה. קשה לשער לגבי הסיבות ומהלך התפתחות הבעיה. האנשים עצמם שמגיעים לטיפול במכון פסגות מדווחים לעתים קרובות שהופעת ההפרעה קשורה לסלידה עמוקה משמיעת בני משפחה אוכלים במהלך תקופת הילדות. אפשר לדמיין תהליך של התניה חוזרת ונשנית בעקבות אירועים מעצבנים או מגעילים שחזרו על עצמם, שבסופו של דבר הביאו למצב של תסמינים מיזופוניים או להתנהגות נמנעת. למרות שאירועים אלו הובילו להחמרה ולהיווצרות בעיה משמעותית, כל האנשים שנבדקו במחקרים מכחישים חוויה של טראומה או חוויה של אירועים הקשורים לפגיעה בהם בשל הצלילים.
הסבר נוסף להתפתחות של רגישות לצלילים הוא שהבעיה היא חלק מתסמונת תגובתיות יתר כללית לגירויים תחושתיים. זה עשוי להסביר את המעבר מגירויים שמיעתיים לחזותיים (גירוי חזותי לדוגמא: מצב בו רואים, מישהו לועס ללא שמיעת הצלילים – שמפריע באותה המידה כמו שמיעתם). אם כן, מיזופוניה צריכה לחלוק קווי דמיון עם הפרעת ויסות חושי, קיימים מקרים שזה המקרה כמו בקשת האוטיסטית אבל לרוב זה לא המקרה.
רוב האנשים שמגיעים לטיפול יכולים לסבול מההפרעה של רעשים ספציפיים, וגם מבעיות אחרות כולל אוטיזם אבל אלו ככל הנראה שתי בעיות נפרדות. השערה נוספת היא שאנשים עם הפרעת אישיות כפייתית (OCPD) או OCD ספציפי נוטים לפתח גם הפרעשה של רעשים ספציפיים. הטענה של מי שמשערים כך היא שאדם המקפיד על כללים נוקשים מבחינה מוסרית (כמו: אסור לי לכעוס) עלול, לדוגמא, להיתקל בקשיים להתמודד עם קולות אכילה לא מנומסים, ולבסוף לגרום לו או לה לסלידה ולהימנעות מהקולות והצלילים.
מנקודת מבט של חקר התופעה, אכן נראה שיש חלק אובססיבי כאשר חומרת המצב מפריעה לאנשים, משום שיש מעין אובססיה ומיקוד, כלומר, התעסקות-יתר בצליל המסוים שקרה או שעלול לקרות, כמו גם חלק אימפולסיבי, דחף לבצע פעולה תוקפנית או נמנעת מצליל הטריגר.
כשניגשים לטפל בבעיה יש שני ההיבטים: המיזופוניה והאובססיה, ושניהם צריכים להיות מוסברים בצורה מיטבית בתוך מודל סיבתי אחד. זו פעולה שגרתית בכל טיפול CBT איכותי.
חשוב לנו להרגיע, מיסופוניה אינה OCD ובמידה ואתם חושדים שיש לכם OCD רצוי לבקש עזרה ממטפל/ת מומחה לטיפול. הפתרון (בעיה של תגובה לא מידתית לצלילים לא נשלטים) הרבה יותר פשוט מאשר טיפול ל-OCD (תגובה לא מידתית למחשבות מסוימות שמרגישות כמו איום וכפייתיות לבצע פעולות חוזרות ונשנות).
איך גיל האדם משפיע?
הבעיה יכולה להשפיע על אנשים בגילאים שונים. לעתים קרובות הבעיה מופיעה במהלך הילדות או בגיל ההתבגרות המוקדמת, אם כי היא יכולה להתפתח גם בשלב מאוחר יותר בחיים. מחקרים מראים כי הפרעה זו עשויה להשפיע על נשים וגברים באופן שווה, אם כי ייתכנו שינויים בצלילים הספציפיים המפעילים את המצוקה ובתגובות שבאמצעותן האנשים מנסים להקל על המצוקה הקשורים למגדר. בהמשך המאמר נרחיב מעט על כך.
השפעה על חיי היומיום
החיים בצל ההפרעה יכולים להיות מאתגרים ועשויים להשפיע על תפקוד במצבים חברתיים, בתחום הלימודי והתעסוקתי של האדם. המצוקה המופעלת על ידי צלילים מסוימים יכולה להוביל להתנהגויות של ניסיון למניעת הבעיה באופן קיצוני, ולמשל לגרום לאנשים לבדידות, כי הם נמנעים ממצבים שבהם צלילים אלה עשויים להתרחש. היחסים עם משפחה, חברים ועמיתים עשויים להיות מתוחים עקב הקשיים בניהול התגובה לצלילים שמפעילים את תחושת המצוקה.
דמיינו מצב בו אדם או אישה חווים מצוקה רגשית לנוכח צלילי לעיסה. מדובר במצב שגרתי של ארוחה משפחתית שיכול להיות סיוט עבור אדם רגיש לצלילי לעיסה. כשמדובר בבני נוער שסובלים ממיזופוניה המחקרים מראים שכל בני הבית מושפעים מהבעיה (והם גם חלק מהדרך לפתרונה).
הקשר לבריאות הנפש
הפרעה זו נמצאה במחקרים כקשורה לבעיות נפשיות שונות, מה שמדגיש את ההשפעה הפוטנציאלית של שיפור בה כזרז להשפעה חיובית על הרווחה הכללית. לדוגמא: הפרעות חרדה ומצב רוח, הפרעת חרדה כללית, דיכאון והפרעות נוספות, נמצאו כקשורות לעיתים קרובות. החשיפה המתמדת לצלילים מעוררי מצוקה והמחיר הרגשי שהבעיה מייצרת, יכולים לתרום לרמות מוגברות של מתח וקשיים בוויסות הרגשי.
טיפול במיזופוניה ודרכי התמודדות
אנשים המתמודדים עם ההפרעה יכולים לשפר את מצבם בעזרת מגוון אסטרטגיות להתמודדות נכונה. אנשים רבים שסובלים ממיזופוניה מכירים בעצמם מגוון פעולות שמקלות על חייהם ומסייעות להמשיך בשגרה ולמזער פגיעה באורח החיים הרצוי. למשל אנשים רבים משתמשים באטמי אוזניים כדי לשפר יכולת ריכוז או שינה, הם מתבדחים על מצב חברתי שבו חוו כעס / גועל בשל לעיסה חזרתית קולנית, שימוש באוזניות מבטלות רעש במקומות ציבוריים ועוד.
אל הפעולות הטבעיות מצטרפות בטיפול נפשי טכניקות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), כמו למשל ביצוע מתוכנן של חשיפה לצלילים מעוררי מצוקה, תוך תרגול מניעת תגובה לא רצויה. זיהוי מחשבות ודחף להימנעות שלא משרתות מטרה רצויה ועוד. תרגול טכניקות אלו יכול לעזור לאנשים להפחית בהדרגה את התגובות האוטומטיות שלהם לצלילים המעוררים מצוקה. בנוסף, ניתן לשלב טכניקות של טיפול במוסיקה, טכניקות הרפיה, כולל תרגילי מדיטציה ותרגילי נשימה, שיכולים לסייע בניהול התגובות לרגשות העוצמתיים ולתרום לטיפוח תחושת רוגע ושליטה.
מחקרים שהוצגו בכנס טיפולי ה-CBT האירופי בחודש ספטמבר 2024 הראו כי לא קל לטפל בבעיה בכל שיטה שנשכנע את המטופלים. במחקר בדקו מגוון שיטות והטכניקות והמסקנות הן שרובן נמצאו כלא יעילות, הנה דוגמאות של כמה מהדברים שחוקרות מצאו כלא יעיל לטיפול במיזופוניה:
- לשמוע מוזיקה נעימה ומרגיעה לפני ובזמן שמיעת צלילי הטריגר הלא נעימים
- לנסות ליצור הסחת דעת מהמיקוד בצלילי הטריגר ולנסות לחשוב על מקום נעים או להתמקד בסרטון נעים
- קוגניטיבי: לדבר על הבעיה ולנסח מחדש את המחשבות כלפיה מצבים קשים (לא עושים לי בכוונה, הוא פשוט אוכל).
מרכיב חשוב בטיפול ופתרון הבעיה הוא תקשורת פתוחה לפיתוח מודעות והבנה בקרב בני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה. הכלה מצד הזולת היא חיונית ליצירת סביבה תומכת עבור אנשים הסובלים מהבעיה. כיום עדיין אין מודעות רבה, לכן חינוך לגבי המצב וביצוע התאמות, כגון חללים מבודדי רעש, לאפשר שימוש באוזניות לביטול רעשים, כל אלו יכולים להקל באופן משמעותי על האתגרים העומדים בפני אנשים הסובלים מההפרעה.
לסיכום,
מיזופוניה יכולה להיות מאבק עבור אנשים שחווים תגובות רגשיות ופיזיולוגיות אינטנסיביות לצלילי טריגר ספציפיים. על אותם אנשים מוטל העול של לקבל את מצבם הרגיש ולהבין שיש להם יכולת לשליטה בדברים מסוימים. מצדם ומצד הסביבה, הבנת המצב הבעייתי והשפעתו חיונית ליצירת חברה מכילה ותומכת יותר. על ידי טיפוח מודעות והכלה, ביצוע מחקרים נוספים ויישום דרכי התמודדות יעילות והתאמות מתאימות, אנחנו יכולים לספק איכות חיים טובה יותר עבור אלה שחיים עם ההפרעה.
במכון פסגות חשוב לנו לשפר את איכות חיי המטופלים שלנו ולכן חקרנו, מצאנו ולמדנו במיוחד שיטת CBT למיזופוניה. שיטה שמציעה למטופל/ת לימוד ותרגול של 5 נושאים בסך הכול, שפותרים את הבעיה. שיטה המשלבת הקלטות אודיו שאנחנו מכינים במיוחד עבור הצלילים שמפריעים לך.
אם אתם מרגישים שהבעיה של רגישות לצלילי הטריגר שלכם גורמת לכם לכעס על אנשים קרובים, אולי לתחושה שאתם משתגעים מהצליל, או לתסכול מהבעיה ואפילו צורך עז להתבודד, תדעו שאפשר לפתור את הבעיה בעזרת טיפול מיוחד שפותח עבור הבעיה. השיטה מבוססת CBT וכוללת נושאים מדויקים הכוללים תרגילים ושיעורי בית שהמטפל/ת מקליט במיוחד עבורכם. אל תישארו לבד עם הבעיה, פנו אלינו לעזרה מקצועית.
כותב המאמר:
נמרוד עישר, עובד סוציאלי ומטפל CBT, מומחה בטיפול במיזופוניה. הוא מקדיש את זמנו ומרצו להעלאת המודעות לתופעה ולהנגשת הטיפול היעיל בישראל. באמצעות שיטת טיפול קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) הוא מסייע לאנשים הסובלים מרגישות קיצונית לרעשים חזרתיים ועוזר להם לחיות חיים מלאים ושלווים יותר. נמרוד פועל בחסות מכון פסגות לטיפול והכשרה ואנחנו גאים לשתף שהעשייה החלוצית בתחום עוזרת גם בבעיה של רגישות לרעשים חזרתיים ספציפיים, וגם בבעיות נוספות שמצריכות פיתוח ושילוב כלים טכנולוגיים בטיפולים מבוססי חשיפה ממוקדת, כמו בבעיות של הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה, אובססיביות-קומפולסיוביות (OCD), חרדות ופוביות.