לחבק את ההבדלים: כלי משמעותי עבור חברי קהילת הלהטב”ק ואינטרסקס

בממוצע כל אדם עשירי משתייך לקהילה הגאה. במאמר זה ננסה להגדיר בקצרה ולהביא את עיקרי האתגרים העומדים בפני א.נשים עם נטייה למשיכה מינית, העדפה מגדרית ואינטרסקס (Intersex) וכמובן נפרט על היתרונות הפוטנציאליים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בקידום רווחת חיים.

בחברה הכללית בישראל כיום, לקבל את השונות ולטפח תחושת חום והכלה הם צעדים חיוניים ליצירת תחושת שייכות וביטחון בסיסיים. להטב”ק (לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג’נדרים, קווירים ואחרות) והקהילה של האינטרסקס מתמודדים כל אחד ואחת בדרכם עם אתגרים ייחודיים בחיי היומיום שלהם, החל מסטיגמה חברתית ואפליה ועד לבעיות הקשורות לזהות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא גישה טיפולית מבוססת מחקר, המציעה אפשרויות רבות לצמוח על אף ומתוך הבעיות, עבור אנשים המזהים עצמם כחלק מקהילות אלו. מאמר זה נועד לשפוך אור על בעיות חיי היומיום שחווים אנשים על מגוון נטיותיהן המיניות, הגדרותיהם המגדריות ולחקור כיצד טיפול CBT יכול לשמש כמקור סיוע להתמודדות עם אתגרים אלו.
החל משלב הסוד, הסטיגמה, שלב הסקרנות לגילוי העצמי, שלב ההחלטה לצאת מהארון, ולבסוף שלב ההתמודדות עם לחצים שונים, סטיגמות וגם ניסיונות להדרה.

מה ההבדל בין ההגדרות העצמיות השונות?

רוב מוחלט מהאנשים מכירים ומבינים היטב מהי חוויה של משיכה מינית למין השני, לכן, קל להתחבר לרעיון שאדם יכול להיוולד עם נטייה להימשך גם או רק למגדר שלו, בי-סקסואל, הומואים ולסביות אם כך נמשכים מינית ורומנטית לאנשים מאותו המגדר. המונחים טרנס/ית, א-בינאריות ואינטרסקס לעומת זאת מתארים זהות מגדרית. מפליא לדעת אך קיימים מבחינה ביולוגית יותר מגדרים מזכר או נקבה ועל חלקם נפרט בהמשך המאמר. לפי מחקרים הבעיה לא נובעת משונות או הבדלים ביולוגיים. המצוקה קשורה לאמונה ותבניות מחשבתיות על מיניות, על גבריות ועל נשיות.
תבניות מחשבתיות קשורות להטיות חברתיות והשפעות תרבותיות. אלו גורמות לאנשים לרתיעה וריחוק ממה שאינם רגילים אליו, מי שגדל למשל בבאר שבע בשנות ה-2000 כנראה שלא יהיה רגיל לראות שני גברים מחזיקים ידיים או מתנשקים ברחוב, לעומת מי שאולי גדל באותן השנים בתל אביב. בנוסף לנטייה מינית יש מורכבויות נוספות איתן נולדים א.נשים מהקהילה: אדם שמרגיש שנולד במין הלא נכון ובשל כך חווה קשיים נפשיים רבים, זה נכון לטרנסיות/ים אבל, מה שפחות מדובר, שזה נכון גם לא.נשים שנולדו עם אברי מין שאינם מובחנים דואלית: אינם זכר או נקבה במובהק. העובדה היא שכיום נושא זה מושתק לגמרי עלולה ליצור תחושת בושה וסודיות בהמשך חיי אדם המשתייך לקהילת האינטרסקס.

מה זה אינטרסקס ולמה לא שומעים על זה?

א/נשים אינטרסקס הם אנשים שנולדו עם חוסר בהירות מינית, כלומר עם אנטומיה שאינה זכרית במובהק ואינה נקבית במובהק. אינטרסקסואליות יכולה להתבטא במגוון דרכים, לדוגמא, חוסר התאמה בין אברי המין החיצוניים למערכת הרבייה הפנימית, חוסר התאמה בין המין החיצוני למין הכרומוזומלי, וכן וריאציות אנטומיות מגוונות אחרות, למשל, תינוקות שנולדו עם כרומוזומי מין נוסף כגון XXY או XXXYY, לדוגמא תינוק שנולד עם שני אשכים ושחלה ועוד אפשרויות רבות.
למרות האמונה הרווחת שכולם נולדים זכר או נקבה, בפועל שיעור התינוקות הנולדים כאינטרסקס נע בין 1.7 ל 4 אחוזים מהלידות. אצל רבים מהם לא יזוהה בלידה שהם אינטרסקס. הם נראים תינוקות ככל התינוקות האחרים. מצבם יתבהר לאורך הילדות ועד גיל ההתבגרות. חלקם לא יגלה זאת עד לשלב בו ינסו להעמיד צאצאים.
בעיות עיקריות איתן מתמודדים א/נשים אינטרסקס נובעות מסטיגמה וטראומה אישית, לא מהשוני הביולוגי. התיוג כשונה בעיניי החברה גורם להסתרה ולבושה בקרב הפרט שמונעות השתלבות בפעילויות חברתית שגרתיות. אחד המאפיינים הבולטים ביחס החברתי כלפי האינטרסקס זה התיוג כמחלה, בדומה ליחס על סוגיית משיכה מינית לאותו המגדר. היחס החברתי לאינטרסקס נמשך לכל אורך חייהם, מרגע הלידה בה נעשה שינוי כירורגי שנכפה על האינדיבידואלים בגיל צעיר מאוד. כאשר הניתוח הוא בלתי הפיך ומטרתו לקבע מגדר אחד למנותח, למשל הסרת אשכים או עיצוב וגינה. הניתוחים מתבצעים בגיל צעיר מאוד ואינם קשורים באותה משפחה או אדם כשלעצמם, אלא הם תוצר של החברה הכופה על חבריה להשתייך למגדר אחד כחלק מהשאיפה להיות כמו אחרים, רצון שהילד/ה תהיה ‘נורמלי/ת’ הנפוצה בזרם החברתי המרכזי.
הנטייה של הורי הילד/ה או הרופאים היא לבחור עבור הילד את המין שלהם תוך שיקול קר: אם איבר המין של התינוק/ת גדול יבוצע ניתוח שיקבע כי הפרט הוא זכר (יוסרו שחלות ורחם), אם איבר המין הזכרי קטן (ינותחו ויוסרו האשכים, תעוצב וגינה) המין יקבע לנקבה. לאחר הניתוח המחקרים מראים שיש נטייה מצד ההורים לא לדבר על הנושא כלל.
בגיל ההתבגרות נותנים הורמונים לפי המין שנבחר ומקווים שהילד או הילדה יחיו חיים נורמטיביים ללא שוני במראה החיצוני. אבל, ישנם מקרים לא מבוטלים שנעשית טעות בזמן הניתוח ובחירת מין התינוק/ת עושה נזק פסיכולוגי עצום בהמשך החיים. הנטייה לגונן ולא לשתף את הילד/ה מובילה לתחושה קשה של בושה, סודיות, אשמה ולהערכה עצמית נמוכה וקשיים חברתיים.

האם תמיד זה היה המצב?

לא תמיד ניתחו תינוקות כדי לקבוע את המגדר שלהם, בתקופה לא רחוקה אנשים אלו נחשבו למעין פלא הבריאה, ישנם מעל 10 סוגי גוף שונים לצד זכר ונקבה, הידועים שבהם מכונים בכתבי המשנה ביהדות ‘אנדרוגינוס’ (נראים כמו גבר נשי עם אברי מין של זכר ונקבה) ו’טומטום’ (ללא אברי רביה). כדי להבין את הקשיים של קהילת האינטרסקס אפשר להביט בשינויים שעברה קהילת הלהטב”ק בעשרות השנים האחרונות.

הבנת חוויות להטב”ק והבדל מחוויות אינטרסקס

אנשים מקהילת הלהטב”ק או אנשים שנולדו ללא זהות מגדרית מובחנת נתקלים לעתים קרובות בקושי לקבל אותם כפי שהם, בדעות קדומות, הכללה ואפליה, מה שמוביל למצוקה רגשית ופסיכולוגית משמעותית. למרות ההכרה בחלק מחברי קהילת הלהטב”ק, שבעבר כקבוצת מיעוט חוו הדרה והסתרה (זה היה נחשב למחלה ופשע שדינו סירוס והמתה) גם כיום הם יכולים להיתקל באתגרים הבאים:

• סטיגמה חברתית ודחיקה לשולי החברה: אנשי קהילת הלהט”ב ואינטרסקס עלולים לחוות חרם או חוויית דחייה, הטרדה או ניכור עקב נטייתם המינית, זהותם המגדרית או נראותם הגופנית. זה יכול לגרום לתחושות קשות של בידוד, הערכה עצמית נמוכה ובעיות נפשיות נוספות.
• גיבוש זהות וקבלה עצמית: פיתוח ואימוץ הנטייה המינית, הזהות המגדרית או המעמד הבין-מיני (אינטר-סקס) יכולים להיות תהליך מורכב ובעוצמות עזות לכל אדם באופן אישי. לעיתים קיימת סטיגמה עצמית, בלבול וציפיות חברתיות שעלולים לעכב גילוי עצמי או החלטה “לצאת מהארון”, מה שיאפשר קבלה עצמית ופיתוח זהות אישית שחלק ממנה הינו הנטייה המינית או השתייכות למגדר.
• הפרעות וקשיים נפשיים: להטב”ק ואינטרסקס נוטים יותר לחוות הפרעות מצב רוח וקשיים נפשיים כמו דיכאון, חרדה והתמכרות לסמים. מצבים מאתגרים אלו קורים פעמים רבות בשל הלחץ עקב היותם מיעוט לא שווה זכויות, אפליה והמאמצים לקבע את זהותם לצד הנורמות החברתיות שלא פעם מדירות אותם, אפילו בתוך משפחתם.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ככלי תומך ומעצים

CBT היא גישה טיפולית מוכרת רחבה המתמקדת בקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות. אחת ממטרות הטיפול היא לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות לא מועילים, לקדם אסטרטגיות התמודדות בריאות וסתגלניות יותר.
מומחי CBT יוכלו לסייע בחיבור לפעולות מטפחות אמון בעצמי ובאחרים, יכולת להערכה עצמית נכונה, הערכת גורמי סיכון או סביבה רעילה, לעומת רגישות מוגברת שיכולה להתפתח עקב חוויות שליליות מרובות.

כיצד הטיפול יכול לסייע לאנשים מקהילת הלהטב”ק ואינטרסקס

• לאתגר מחשבות ואמונות שליליות: הטיפול עוזר לאנשים לזהות ולאתגר מחשבות ואמונות שליליות סביב הנטייה המינית, הזהות המגדרית או הסטטוס האינטר-מיני שלהם. על ידי שינוי והרחבה של מחשבות אלו, אנשים יכולים לפתח תפיסות עצמיות חיוביות יותר שנותנות מקום לחוויה כולה.
• התמודדות עם לחץ כחלק מקבוצת מיעוט: הטיפול מלמד אנשים אסטרטגיות לניהול לחץ הקשור לדעות קדומות ואפליה או לחוויית נידוי חברתי. ככל שלומדים מוקדם יותר את התגובה היעילה, זה עוזר לפתח דרכי התמודדות מתאימות לאותו מצב, לשפר חוסן נפשי ומיומנויות סנגור עצמי כדי להתקדם לעבר המטרה האישית בסביבות מאתגרות.
• טיפוח יכולת לקבלה עצמית והערכה עצמית: הטיפול מסייע לאנשים לצמצם את הרגשות הקשים כמו כעס, תסכול, בושה ולאפשר רגשות אחרים לצדם, על ידי פיתוח קבלה עצמית ושיפור ההערכה העצמית. בטיפול חוקרים מחשבות של ביקורת עצמית ולומדים להגיב נכון, וכך מתפתחת גם חמלה עצמית. חמלה וקבלה מחזקים את האמון והתחושה החיובית של ערך עצמי ויכולת להגיב במצבים קשים.
• אסרטיביות והצבת גבולות: הטיפול יכול לעזור לאנשים לחזק את כישורי האסרטיביות שלהם ולהציב גבולות בריאים ביחסים אישיים וחברתיים. זה חשוב במיוחד בניהול הרגשות כשנתקלים בסביבה לא תומכת או ביחס עוין.
• טיפוח תמיכה חברתית: הטיפול מעודד אנשים לחפש ולטפח מעגלים חברתיים תומכים בתוך הקהילות וגם בהקשר לבעיות הנפשיות הנלוות. הטיפול מספק הדרכה ביצירת קשרים עם אנשים שהתנסו בבעיות, השתתפות בקבוצות תמיכה או ארגונים כמו “איגי” ו”הבית הגאה”.
• טיפול בדאגות ובעיות הקשורות לבריאות הנפש: הטיפול יכול לתת מענה יעיל למורכבויות הקשורות לבריאות הנפשית שחווים לעתים קרובות אנשים מהקהילת הלהטב”ק ואינטרסקס, כגון דיכאון או הפרעות חרדה. הטיפול מציע כלים לניהול תסמינים, שיפור אסטרטגיות התמודדות ושיפור הרווחה הכללית.

מועדון הבר נוער, 2009

זה מתחיל מרצח של נער ונערה, וממשיך בעוד רבים ששרדו אבל נפצעו פיזית ונפשית. בני הנוער הפצועים שניצלו מהפשע פונו לטיפול רפואי.
חלק מהוריהם גילו כך על הנטייה המינית של ילדם. התגובה בחלק מהמקרים הייתה של בושה וכעס ובשל כך היה גם קושי בלחוש אמפתיה עבור הילד הפצוע והדואב.
דר’ ניר עישר ממכון פסגות הכין סרטון כדי להעלות מודעות לבעיה ומורכבותה עבור ההורים. למרות שהסרטון נעשה לפני שנים רבות, מילותיו של דר’ עישר רלוונטיות לצערנו גם להיום, ואולי יותר מתמיד –

לסיכום,

אנשים מהקהילה הגאה חווים קשיים מגוונים בהתאם למשיכה המינית או הזהות המגדרית איתם נולדים. במקרה של א/נשים אינטרסקס נראה כי יש דרך ארוכה להגיע להכרה בבעיות והמצוקה הנפשית, כפי שבעבר הומו הוגדר כמחלה שיש לרפא, כך נתפסת סוגיית האינטרסקס נכון לזמן כתיבת שורות אלו, (מאי 2023).
במידה ואת או אתה או מישהו אהוב קרוב אליכם זקוק להטבה בחיים, טיפול CBT נותן מענים רבים עבור פתרון ליציאה מהבעיות.
אנחנו כאן כדי לסייע ליחידים, בני משפחה וכל אדם שמרגיש מצוקה רגשית.
הצוות שלנו מנוסה בעזרה לאנשים עם מורכבויות ובעיות שונות ונשמח לעזור.