פרנויה: סיבות וטיפול לחשדנות מוגברת
מה זה פרנויה?
נתחיל בהגדרה:
פרנויה היא מצב שקורה כאשר אנשים מרגישים שהם בסיכון או ממש נפגעים בכוונת תחילה בדרך כלשהי מצד אחרים, ואין הוכחות כלל או קיימות מעט מאוד הוכחות לכך. זה קורה כחלק מפרשנות מוגזמת ולפעמים ממש הזיה. זו יכולה להיות תגובה נורמלית למצבי לחץ שאותם נתאר במאמר.
התמונה נוצרה ע”י Gemini
פרנויה – סימנים שניתן לזהות
כולנו חווים מחשבות שליליות של חשדנות לגבי האופן שבו אחרים עלולים להזיק לנו. אבל המחשבות בזמן מצב פרנואידי עוצמתיות יותר. אנחנו מציעים לכם לשים לב לסימנים הבאים:
- אף אחד אחר לא מסכים איתכם על נכונותה של מחשבה המחשידה
- אין ראיות עובדתיות על אמיתותה של המחשבה המחשידה
- יש גוף ראיות נגד המחשבה המחשידה
- עדיין יש לכם את המחשבה הטורדנית-חשדנית למרות השריית ביטחון מצד אחרים
- החשדות שלכם מבוססים על אירועים ומידע שעלולים להתפרש בצורה לא נכונה
פרנוייה היא לא רק תופעה פסיכולוגית מוכרת אלא שהיא מצב שיש בושה סביבו. מי שסובל מכך מגיע עם נטייה לסטיגמה עצמית, ואם לא הגיעו עם הנטייה? הרבה ממי שעוברים מצב כזה חווים לעיתים השפלה ומתויגים ‘כמשוגעים’. לכן במאמר הזה אנחנו רוצים להסביר כי בעזרת טיפול נכון, זו הפרעה זמנית המאופיינת בחשדנות עזה ובלתי מוצדקת כלפי אנשים אחרים. לפעמים זה ממש מחבל ביחסים, אבל בהחלט ניתן ללמוד לחיות עם הבעיה ולהנות מאיכות חיים.
אם אתם מכירים אדם שסובל מהתקף פרנויה הדבר הראשון שכנראה תזהו זה עיסוק מוגבר בהקשבה או בתצפית על אחרים, או לחילופין הימנעות מלראות או לשמוע אחרים. העוררות הזו יכולה לפגוע משמעותית באיכות השינה. במקרים מסוימים זה יתחיל ממעין תחושת בטן מוטעית שעלולה להוביל לבניית סיפורים שלמים בראש ומחשבות שווא, לעיתים יתחיל שיח של הפחדה ותחושת איום מוגברים, וגם לחרדות משתקות. במקרים מסוימים זה עלול לקרות עם האנשים הקרובים ביותר. בחלק הבא במאמר ננסה להבין יותר על חלק מהמצבים בהם הבעיה קורית, וננסה לעזור לבני משפחה וחברים לעזור במניעת הסבל. פרנויות אינן רק “תחושות בטן” חולפות, אלא מצב נפשי מורכב, שיכול להגרם מסיבות שונות, ועלול להעצים חרדות במצבים שגרתיים, ולשבש את החיים ממש.
רוצה שניצור איתך קשר?
פרנויה ופסיכוזה: מחשבות והסקת מסקנות מרחיקות לכת
הסיטואציה הידועה ביותר לשמצה של פרנויה היא כאשר היא תסמין אחד ונפוץ בהפרעות פסיכוטיות, למשל בהפרעה כמו סכיזופרניה. חשוב לציין כי באותו האופן מצב פסיכוטי-פרנואידי יכול לקרות באופן זמני עקב שימוש בחומרים פסיכואקטיביים כמו לדוגמה בחלק ממקרי צריכה של צמח הקנאביס. במקרים אלו, האדם עלול לפתח מחשבות שווא והסקת מסקנות שבהן הוא משוכנע כי אחרים זוממים נגדו, לועגים וממש מרגלים אחריו או מנסים לפגוע בו. מחשבות אלו עלולות להיות מלוות בהזיות שבהן האדם שומע קולות או אולי רואה דברים שאינם קיימים במציאות. האנשים חווים פחד עצום ותחושת בדידות.
למשל, אדם הסובל מפסיכוזה בשל סכיזופרניה או אולי כי צרך חומרים פסיכואקטיביים עם תופעות לוואי שגרמו לחרדות והזיות, עלול להאמין שהשכנים שלו צופים ומאזינים לו בביתו כדי לעקוב אחריו, או שהוא שומע קולות שמעידים מפני סכנה אפשרית.
מה כדאי למשפחה והחברים לעשות במצב של פרנויה מתוך פסיכוזה?
זה אולי ישמע מוזר, אבל, במקרה של פסיכוזה לא מומלץ ‘לצלול’ או לחילופין לעמת את האנשים עם התוכן של המחשבות שלהם. פעמים רבות מתוך כוונה טובה יש נטייה “לזרום” עם ההזיה, לדבר ולהתעניין לגביה כאילו הייתה אמת. מצד שני הרבה פעמים אנשים רוצים מתוך דאגה לתת תחושת ביטחון, לכן הם יכולים להפציר בפני מי שסובלים מפרנויות שזה רק בראש שלהם, בצורה בה זה נאמר התחושה היא שמבטלים את החוויה המחרידה כאילו היא נובעת מבחירה. הבעיה עם ביטחון ואישור חיצוני שכזה היא שהם כמו משענת קנה רצוץ, סופה לקרוס והפרנויה רק תחזור בעוצמה רבה יותר.
אז מה כן רצוי לעשות? דבר ראשון פנו לאיש מקצוע מומחה למצבים נפשיים חריפים כאלו. עם טיפול ממוקד ושיטתי, הבעיה הנקודתית תתאזן תוך מספר שבועות.
הדבר השני שכדאי לעשות הוא לנסות ולהבין יחד עם האנשים היקרים לכם לפי מה שפירטנו בתחילת המאמר, מה תומך בהסקת המסקנות שלהם ומה הראיות נגד החשדנות המוגברת.
נרצה לתת כמה דוגמאות להלך הרוח בזמן של התקף פרנויה. לכל אדם תהיה חוויה שונה, אבל ישנן כמה דוגמאות למחשבות פרנואידיות נפוצות. אם אתם בני משפחה וחברים שקוראים את המאמר, זכרו שזה לרוב מצב שאינו מסכן אתכם כלל, אלו רק מחשבות שגורמות לסבל נפשי רב כפי שניתן לראות. אם אתם סובלים מפרנויה בעצמכם אולי תחשבו משהו בסגנון כזה:
- מדברים עליכם, צוחקים עליכם או שופטים אותכם מאחורי הגב
- אנשים אחרים מנסים לגרום לכם להיראות כאדם רע או להחרים ולהדיר אתכם מהקבוצה
- אם אתם חושבים שאתם בסיכון להיפגע פיזית וחוששים מאוד אבל אין עדות חותכת לסכנה
- אנשים משתמשים ברמזים ובמשמעויות כפולות כדי לאיים עליכם בסתר או לגרום לכם להרגיש רע וחסרי ערך
- אנשים אחרים מנסים להרגיז אתכם ולעצבן אתכם כדי שתצאו משלוותכם
- אנשים מנסים לקחת את הכסף או הרכוש שלכם
- אנשים אחרים מפריעים לפעולות או למחשבות שלכם
- אנשים או ארגונים צופים בכם, באופן מקוון דיגיטלי או בתצפית או האזנה ישירה
פרנויה וטראומה: מעגל קסמים שמשמר דריכות מפני סכנה
פרנויה יכולה להתפתח גם כתוצאה של חוויות טראומטיות, כמו למשל במקרה של הפרעת פוסט טראומה (PTSD) או פוסט טראומה מורכבת כתוצאה מגזלות דעת מתמשכת (שנקראת גם גזלייטינג / Gaslighting) וקשר רעיל מצד אדם אחר משמעותי להישרדות.
במקרים אלו, האדם עלול לפתח חוסר אמון עמוק באחרים, ולפרש התנהגויות תמימות כאפשרות לרצון לפגוע בו, לרמות ולהונות. מעגל קסמים חשדני שכזה עלול להוביל לדריכות-יתר ולמעשה לבידוד מבחינה חברתית. ייתכן ומראש יהיו חסמים רגשיים ביצירת קשרי אמון וכך האדם ישאר עם בדידות והמצוקה הנפשית תתגבר משמעותית. חוסר אמון שכזה עלול להתפתח למצב של חרדה ודריכות, “פרנויה על אש קטנה”.
דוגמה: אישה שחוותה אלימות במשפחה כשהייתה נערה עלולה לפתח חשדנות-יתר, נטייה לחרדה ובמקרים מסוימים חרדה ברמה של פרנויה במצבים שמזכירים את החוויות שעברה. לעיתים תהיה נטייה לפרש מצב של ניסיון התקרבות והתעניינות כניסיון לפגוע בה.
דוגמה אחרת יכולה להיות אדם שעבר אירוע טראומטי בשירות הצבאי בו תגובת המפקדים שהיו אחראים פעלו בביטול הטראומה, וכך האדם פיתח אמונה שהוא חלש ואי אפשר לסמוך על עצמו או אחרים משמעותיים, וככך בכל המצבים הדומים שיקרו בעתיד תהיה לו נטייה להתחיל לפקפק בזיכרונו וביכולת שלו לשיפוט המציאות, לחשוד שאחרים לא ידאגו לו ואם יפגע אחרים יבטלו זאת. רגישות מוגברת שכזו לסימני ביטול המצוקה וקושי לסמוך על זכרונו שלו, עלולים לגרום למחשבות שווא של רדיפה ואף לפרנויה.
תסמינים לפרנויה:
- חשדנות עזה ובלתי מוצדקת כלפי אחרים
- מחשבות שווא על רדיפה, ריגול או קונספירציה
- קושי לבטוח באנשים, גם הקרובים ביותר
- פרשנות שלילית ומוטה של התנהגויות ניטרליות
- פעולות המעידות על צורך בבידוד כמו למשל הגפת חלונות או כיבוי אמצעי תקשורת דיגיטליים
- בידוד חברתי והימנעות ממצבים חברתיים
- חרדה ופחד משתקים, למשל ניסיון לישון הרבה שעות כדי לא לסבול ממחשבות פרנואידיות
הבנו איך אפשר לזהות סימנים לפרנויה אבל מתי כדאי לשים לב שזה חשדות מוצדקים?
לא כל המחשבות הטורדניות של חשדנות באחרים הן מחשבות פרנואידיות. לכולנו יש סיבה טובה לחשוד לפעמים. חשדות מוצדקים הם חשדות שיש לכם ראיות לגביהם ברמה מסוימת. הם מוצדקים כאשר החשד מניע אתכם לפעולה יעילה ולצורך העניין להיעזר באחרים בהשגת הראיות. במצבים מסוימים חשדות סבירים יכולים לעזור לשמור על הביטחון האישי שלכם. לדוגמה, אם הרבה אנשים נשדדו (פגיעה על רקע פלילי) או נפגעו מפעולת איבה (פגיעה על רקע בטחוני) באזור בו אתם נמצאים, זה לא פרנואידי לחשוב שאולי גם אתכם ישדדו או ינסו להרוג. כאשר המחשבה הזו בראשכם אתם תהיו עירניים ויותר מודעים לסימנים בסביבה שלכם.
לפיכך הראיות לחשדות הסבירים שלכם יכולות להיות סובייקטיביות, לפי דעה אישית באותו הרגע. גורם נוסף לחשדות מוצדקים יכול להיות ניסיון עבר בהיסטוריה של אפליה ודעות קדומות. לדוגמה, אם אתם צעירים עם מראה סטראוטיפי , אולי מקבוצת מיעוט, אולי קעקועים, ואתם יודעים שהמשטרה נוטה יותר לעכב צעירים מקבוצה כזו לביצוע סריקות וחיפוש ברכב. במקרה כזה כנראה שלא יהיה מופרך או פרנואידי לדאוג מכך שאולי יעצרו אתכם ויחפשו בחפצים ובמכונית שלכם.
לפעמים זה יכול להיות קשה לדעת אם המחשבות שלכם פרנואידיות או אם הן חשדות מוצדקים. בייחוד אם החשד לפרנויה מגיע מצד מישהו אחר שאומר לכם שהמחשבות שלכם פרנואידיות ואתם לא בטוחים בכך.
תמונה ע”י Gemini
שאלות ותשובות
דרכי טיפול בפרנויה
- טיפול תרופתי: תרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות לסייע בהפחתת מחשבות שווא והזיות. זה טיפול ‘קו ראשון’ שמשפר איכות חיים בחלק מהפרעות הנפש.
- טיפול פסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לסייע בזיהוי דפוסי חשיבה שליליים וביצירת שינויים מחשבתיים-התנהגותיים.
- שיטה יחסית חדשה: טיפולי חשיפה עם מציאות מדומה (VR) למצבים חברתיים שונים: פארק, אוטובוס, סופרמרקט, בית קפה ורחוב.
- טיפול קבוצתי: השתתפות בקבוצת תמיכה יכולה לסייע בהפחתת תחושת הבדידות והניכור.
- טיפול משפחתי: שיתוף המשפחה בתהליך הטיפול יכול לסייע ביצירת סביבה תומכת ומכילה.
פנו לעזרה מקצועית
חפשו מומחים לבעיה שלכם או של בן המשפחה שלכם. אם אתם או מישהו שאתם מכירים סובלים מפרנויה, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע החמרה במצב ולשפר משמעותית את איכות החיים. אל תסתפקו באנשים שמציגים עצמם כמטפלים מוסמכים עם תעודות שונות, תבדקו עם כמה אנשי המקצוע מה השיטה שהם מציעים בפועל, כמה זמן יכול לקחת הטיפול/שיקום הנפשי ואיך הם ידעו כשמטרת הטיפול הושגה מבחינה מקצועית וכך בהתאמה הטיפול אמור להסתיים.